The Crowes & The Band
אני מוצא את עצמי עכשיו מעט חולה, בבית. מעבר העונות קצת משפיע עלי כנראה...בעודי יושב ומעביר את הזמן קפץ לי לראש השיר The Shape I'm In של "הלהקה" והרגשתי שזה זמן טוב לכתוב קצת על הקשר בין הקרואוז לבין אחת הלהקות היותר אהובות עלי כיום - The Band. למי שלא מכיר, "The Band" החלה את דרכה בתור The Hawks, הלהקה שהופיעה עם רוני הוקינס. מאוחר יותר הם גם הפכו ל-Back-Up Band של בוב דילן, קיבלו את השם הכ"כ מתאים ואז החלו לשחרר את העבודות המקוריות שלהם, בעוד הם מופיעים המון ברחבי ארה"ב ורוכשים את הרבה מהמוניטין שלהם והכישרון מההופעות על הבמה. ממש כמו הקרואוז. ב-1976 הקריירה של ההרכב המקורי של The Band הגיע לסיומו עם ה-Last Waltz. ההופעה האחרונה בהחלט שלהם, ב-Winterland Ballroom האגדי. הופעה שבעצם הייתה חגיגה. חגיגת סיום עם הריקוד האחרון שלהם על הבמה, עם המון זמרים אורחים שהשפיעו הרבה עליהם, כמו בוב דילן, ניל יאנג, רוני הוקינס, אריק קלפטון, ג'וני מיטצ'ל, מאדי ווטרס ועוד... הקרואוז ביצעו כמה וכמה שירים מהקטלוג של The Band בלייב. הנה סיקור קטן על מה, מתי, והקשר בין "הלהקה" ללהקת העורבים שלנו. The Weight שיר מאלבום הבכורה פורץ הדרך שלהם - "Music From Big Pink". הקרואוז ביצעו אותו 4 פעמים ב-96\97. לצערי ממש מעט. כריס וריץ' גם כן ביצעו אותו בהופעות א ואירוחי סולו שלהם בשנות ה-2000, אבל ביצועי הלהקה לשיר נותרו רק על ה-4 פעמים הללו לפני עשור וקצת. זה שיר שמאוד מייחד את מה ש"הלהקה" ייצגה על הבמה, את חילוקי התפקידים ביניהם, אם זה החלפת סולן בשירים מסויימים או בתים מסויימים בתוך השירים, ההרמוניה המשותפת ביניהם וההשלמה של כולם ביחד. מאוד מתאים לקרואוז לעשות אותו, במיוחד עם התוספת של זמרות הרקע. זהו אחד מהקאברים שלא בוצעו המון זמן שהכי הייתי רוצה שהלהקה תחזור לבצע. Up On Cripple Creek שיר קצבי ונהדר שלקוח מאלבומם השני של The Band, אלבום מופת מבחינתי, ה-Self Titled שלהם. הקרואוז החלו לבצע את השיר במאי 2006 וביצעו אותו לא מעט פעמים לאורך כל השנה. גם לפני וגם אחרי העזיבה של אדי ומארק בספטמבר באותה שנה. ריץ' מתופקד על הגרסת לייב של הקרואוז ב-Lead Vocals ואישית אני כ"כ נהנה לשמוע את זה. רכשתי בזמנו את ה-Instant Live של ה-12 ביולי 2006 כמעט רק בגלל שרציתי לשמוע את זה ושתהיה לי מונחת על המדף את גרסת הקרואוז לשיר. מי ייתן והוא עוד יחזור שוב בעתיד. Rockin' Chair הקאבר שהכי הכי שימח אותי השנה, כשפתאום הלהקה ביצעה אותו בפעם הראשונה לא מזמן, בסוף ספטמבר. עדיין לא שמעתי אותו, הוא בוצע רק פעמיים בינתיים. אבל ממש שמחתי שהנה גם השנה הקרואוז מביאים את הכבוד הרב שהם רוכשים ל"להקה" ומבצעים עוד קאבר שלהם. שכנראה כמו האחרים - ממש מתאים להם. עוד לפני שהלהקה כולה ביצעה אותו, הוא בוצע ע"י כריס וריץ' בתחילת בהופעה של Brothers of a Feather, וגם היה בינואר בהופעה המיוחדת של Circle Sound, עם ריץ', לות'ר דיקינסון, סוון, פטי סמית' ואחרים. גם השיר הזה לקוח מאלבום ה-S/t השני של The Band. The Night They Drove Ol' Dixie Down הדובדבן שבקצפת מבחינתי בכל הנוגע לשירים של The Band שהקרואוז מבצעים או ביצעו על הבמה. הם החלו לבצע אותו כמה וכמה פעמים בשנים הגדולות של 96-97. מאז הקמבאק של 2005-2006 הם ביצעו אותו 5 פעמים, כשהחזרה שלו הגיעה ב-6 באוגוסט, בערב השני של הריצה ב-Fillmore. ההופעה ששוחררה רשמית על גבי DVD\CD תחת השם Freak N Roll...Into The Fog. וזאת הגרסה שגרמה לי להתחבר המון לשיר הזה ולרצות כ"כ להיכנס ממש למוזיקה של The Band. מה שמקסים בגרסת הלייב של הקרואוז לשיר הקלאסי הזה, הוא התוספת האישית שלהם על הבמה. אם אתם מכירים את השיר המקורי (ואם לא, אז בהזדמנות הקרובה אנא גשו לחנות הקרובה אליכם ורכשו את האלבום) אז אחרי 2 הבתים והפזמונים הראשונים, מגיע גם ממש מהר הבית השלישי. לא אצל הקרואוז...שאחרי הבית השני של השיר הם נכנסים לסולו קלידים בנוסף לסולו גיטרה (החלקים של אדי ומארק שכ"כ חבל שכבר לא איתנו) ורק אחר כך חוזרים לתחילת הבית השלישי. גרסת הלייב של הקרואוז מדהימה והקול של כריס בבתים ממש מרגש וחזק, ויחד עם כל הלהקה בפזמון שרים מאחוריו את ה-Na, na na na na na...(עדיף לשמוע, כי זה לא נראה כזה ענק במילים
). פשוט נפלא. כיום זה הקאבר שכנראה הכי הייתי רוצה לקבל בלייב בהופעה של הקרואוז. אבל קודם הייתי רוצה שהוא יחזור להופעות שלהם...ואת זה אי אפשר לדעת (הפעם האחרונה שבוצע הייתה ב-23 באוקטובר 2006, אחת מתוך 2 הפעמים שהוא בוצע יחד עם פול סטייסי לאחר העזיבה של מארק ואדי). למי שאין את ה-CD וה-DVD של "Into The Fog", תעשו לעצמכם טובה ותתקנו את זה. השיר נמצא שם בהדרן, לאחר הופעה לא רעה בכלל גם לפניו...בלשון המעטה. Long Black Veil שיר שהוא בעיקרון "עממי", בכל אופן הוא לא של ה-Band במקור, אך הגרסה של הקרואוז מבוססת על הגרסה שלהם שנמצאת באלבום הבכורה שלהם - Music From Big Pink. הקרואוז ביצעו את השיר 3 פעמים בלבד (כריס ביצע אותו בכל מני הזדמנויות שונות, כסולו או כחלק מ-Brothers of a Feather). הפעם הראשונה שהשיר בוצע הייתה ב-11 במרץ 2006. הפעם השניה בה הוא בוצע הייתה 8 ימים מאוחר יותר, בהופעה השלישית והאחרונה בלונדון ב-20 במרץ. הערב השלישי שם מתוך 3 שבהם אני וגיא היינו. הביצוע של הקרואוז נפלא, הקול של כריס והתוספות של ריץ' נפרסות כ"כ יפה במילים והנגיעה של השיר. מהקאברים היותר נפלאים שהם עשו. הפעם השלישית והאחרונה בינתיים שהשיר בוצע ע"י כל הלהקה, הייתה בספטמבר 2006. Don't Do It גם השיר הזה לא במקור של The Band, אבל זה שיר שהם בעצם הפכו לשלהם. במקור הוא של מטרווין תחת השם Baby Don't You Do It. "הלהקה" החלה לבצע אותו בלייב בתקופה שלה על הבמה והוא נהפך למספר די קבוע אצלה, נהג לפתוח לא מעט הופעות, וזה גם השיר האחרון בהחלט שההרכב המקורי של The Band ביצע על הבמה, בהופעת ה-Last Waltz שלהם. השיר הוקלט בעקבות זה ע"י "הלהקה" גם בסטודיו, אבל לא נכנס לאלבום, אבל גרסת הסטודיו שלו נמצאת כרצועת בונוס בגרסה המורחבת של האלבום Cahoots. מה שייחד את השיר אלו ביצועי הלייב שלו שהם הפכו למשהו שלהם, וזה בדיוק מה שהקרואוז עשו, כשהגרסה שלהם מבוססת על גרסת הלייב של The Band לשיר. יותר ספציפית גרסת הלייב של השיר באלבום הלייב המעולה - Rock of Ages שאותו הוא פותח (המוצר הכי טוב לגלות בו את The Band בלייב. אלבום לייב מהיותר טובים שיש). ריץ' היה מבצע את השיר בהופעות סולו בזמן שהלהקה הייתה מפורקת, והקרואוז החלו לבצע אותו ממש בתחילת הקמבאק של 2005, והמשיכו לעשות זאת ועדיים עושים זאת לא מעט פעמים עד היום. כריס וריץ' מתחלקים בבתים של השיר, שבדרך כלל פותח הופעות של הקרואוז באופן מאוד חופשי שנותן את הקול לשאר הערב. השנה הם החלו גם לבצע אותו מספר פעמים במיקום של ההדרן. השיר הזה פתח גם את ההופעה האחרונה בלונדון שהוזכרה מקודם ואני התאהבתי בו בזמנו ממש מהר. גרסת הלייב של הקרואוז היא עוד טריגר גדול שגרם לי לאהוב ולהכיר את The Band. שיר שאני כ"כ אוהב לשים Instant Live מסויים שהוא פותח בפול ווליום באוזניות בדרך, לשמוע את הבאס של סוון בפתיחה, הקצב וכניסת הגיטרות והמילים היוצאות מכריס וריץ' בשיר הזה. יכול לפעמים מאוד לשחרר בתקופות מסויימות. You know I'm trying to do my best" Oh i'm trying to do my best Don't do it, don't you break my heart "...Pleeeeease don't do it, don't you break my heart
אני מוצא את עצמי עכשיו מעט חולה, בבית. מעבר העונות קצת משפיע עלי כנראה...בעודי יושב ומעביר את הזמן קפץ לי לראש השיר The Shape I'm In של "הלהקה" והרגשתי שזה זמן טוב לכתוב קצת על הקשר בין הקרואוז לבין אחת הלהקות היותר אהובות עלי כיום - The Band. למי שלא מכיר, "The Band" החלה את דרכה בתור The Hawks, הלהקה שהופיעה עם רוני הוקינס. מאוחר יותר הם גם הפכו ל-Back-Up Band של בוב דילן, קיבלו את השם הכ"כ מתאים ואז החלו לשחרר את העבודות המקוריות שלהם, בעוד הם מופיעים המון ברחבי ארה"ב ורוכשים את הרבה מהמוניטין שלהם והכישרון מההופעות על הבמה. ממש כמו הקרואוז. ב-1976 הקריירה של ההרכב המקורי של The Band הגיע לסיומו עם ה-Last Waltz. ההופעה האחרונה בהחלט שלהם, ב-Winterland Ballroom האגדי. הופעה שבעצם הייתה חגיגה. חגיגת סיום עם הריקוד האחרון שלהם על הבמה, עם המון זמרים אורחים שהשפיעו הרבה עליהם, כמו בוב דילן, ניל יאנג, רוני הוקינס, אריק קלפטון, ג'וני מיטצ'ל, מאדי ווטרס ועוד... הקרואוז ביצעו כמה וכמה שירים מהקטלוג של The Band בלייב. הנה סיקור קטן על מה, מתי, והקשר בין "הלהקה" ללהקת העורבים שלנו. The Weight שיר מאלבום הבכורה פורץ הדרך שלהם - "Music From Big Pink". הקרואוז ביצעו אותו 4 פעמים ב-96\97. לצערי ממש מעט. כריס וריץ' גם כן ביצעו אותו בהופעות א ואירוחי סולו שלהם בשנות ה-2000, אבל ביצועי הלהקה לשיר נותרו רק על ה-4 פעמים הללו לפני עשור וקצת. זה שיר שמאוד מייחד את מה ש"הלהקה" ייצגה על הבמה, את חילוקי התפקידים ביניהם, אם זה החלפת סולן בשירים מסויימים או בתים מסויימים בתוך השירים, ההרמוניה המשותפת ביניהם וההשלמה של כולם ביחד. מאוד מתאים לקרואוז לעשות אותו, במיוחד עם התוספת של זמרות הרקע. זהו אחד מהקאברים שלא בוצעו המון זמן שהכי הייתי רוצה שהלהקה תחזור לבצע. Up On Cripple Creek שיר קצבי ונהדר שלקוח מאלבומם השני של The Band, אלבום מופת מבחינתי, ה-Self Titled שלהם. הקרואוז החלו לבצע את השיר במאי 2006 וביצעו אותו לא מעט פעמים לאורך כל השנה. גם לפני וגם אחרי העזיבה של אדי ומארק בספטמבר באותה שנה. ריץ' מתופקד על הגרסת לייב של הקרואוז ב-Lead Vocals ואישית אני כ"כ נהנה לשמוע את זה. רכשתי בזמנו את ה-Instant Live של ה-12 ביולי 2006 כמעט רק בגלל שרציתי לשמוע את זה ושתהיה לי מונחת על המדף את גרסת הקרואוז לשיר. מי ייתן והוא עוד יחזור שוב בעתיד. Rockin' Chair הקאבר שהכי הכי שימח אותי השנה, כשפתאום הלהקה ביצעה אותו בפעם הראשונה לא מזמן, בסוף ספטמבר. עדיין לא שמעתי אותו, הוא בוצע רק פעמיים בינתיים. אבל ממש שמחתי שהנה גם השנה הקרואוז מביאים את הכבוד הרב שהם רוכשים ל"להקה" ומבצעים עוד קאבר שלהם. שכנראה כמו האחרים - ממש מתאים להם. עוד לפני שהלהקה כולה ביצעה אותו, הוא בוצע ע"י כריס וריץ' בתחילת בהופעה של Brothers of a Feather, וגם היה בינואר בהופעה המיוחדת של Circle Sound, עם ריץ', לות'ר דיקינסון, סוון, פטי סמית' ואחרים. גם השיר הזה לקוח מאלבום ה-S/t השני של The Band. The Night They Drove Ol' Dixie Down הדובדבן שבקצפת מבחינתי בכל הנוגע לשירים של The Band שהקרואוז מבצעים או ביצעו על הבמה. הם החלו לבצע אותו כמה וכמה פעמים בשנים הגדולות של 96-97. מאז הקמבאק של 2005-2006 הם ביצעו אותו 5 פעמים, כשהחזרה שלו הגיעה ב-6 באוגוסט, בערב השני של הריצה ב-Fillmore. ההופעה ששוחררה רשמית על גבי DVD\CD תחת השם Freak N Roll...Into The Fog. וזאת הגרסה שגרמה לי להתחבר המון לשיר הזה ולרצות כ"כ להיכנס ממש למוזיקה של The Band. מה שמקסים בגרסת הלייב של הקרואוז לשיר הקלאסי הזה, הוא התוספת האישית שלהם על הבמה. אם אתם מכירים את השיר המקורי (ואם לא, אז בהזדמנות הקרובה אנא גשו לחנות הקרובה אליכם ורכשו את האלבום) אז אחרי 2 הבתים והפזמונים הראשונים, מגיע גם ממש מהר הבית השלישי. לא אצל הקרואוז...שאחרי הבית השני של השיר הם נכנסים לסולו קלידים בנוסף לסולו גיטרה (החלקים של אדי ומארק שכ"כ חבל שכבר לא איתנו) ורק אחר כך חוזרים לתחילת הבית השלישי. גרסת הלייב של הקרואוז מדהימה והקול של כריס בבתים ממש מרגש וחזק, ויחד עם כל הלהקה בפזמון שרים מאחוריו את ה-Na, na na na na na...(עדיף לשמוע, כי זה לא נראה כזה ענק במילים
