The Boys are Back in Town
הם באו מאירלנד. הם עשו הרבה רעש, אבל ברעש שלהם היה משהו מיוחד. גיטרה, עוד גיטרה, בס, תופים – פרונטמן אקטיבי, את אלה היו לעוד הרבה להקות. בכל זאת, משהו בהם תפס אותי אז ועוד מחזיק גם היום. אני לא ידוע כחובב רעש. גיטארה בדיסטורשן בדרך כלל לא מעוררת אצלי ויבראציות. ג'קי מק-שי דווקא כן... אולי העובדה שהם באו מאירלנד, אולי העובדה שהמנהיג והיוצר היה נער שנולד לאב שחור ואם לבנה, נער שגדל ברחובות של דאבלין וספג נאצות מכל עבר בעיר שהייתה פעם שמרנית יותר מכפי שהיא הייתה כששינייד אוקונור התחילה לעצבן את האפיפיור. יש בעוצמה שלהם משהו שבא מהבטן. אינני רוצה להמעיט בחשיבותן של להקות הארד-רוק אחרות שפרחו באותן שנים. אני יודע שיש להן הרבה יותר מעריצים בארץ ממה שיש לפיל לינוט והחבורה שלו. אני יודע שהגיטריסטים שלהן נחשבים מוכשרים יותר ווירטואוזים יותר – ועם הרבה יותר כריזמה מהגיטריסטים שניגנו עם פיל: גארי מור, סנואי וויט, אריק בל, בריאן רוברטסון, סקוט גרהאם. בכל זאת, כשהם נותנים בראש, כשפיל לינוט שר בקולו המיוחד – אני נוטה להרגיש אותו יותר מכפי שאני מרגיש את פלאנט, גילאן, אוזי ואפילו פול רודג'רס – שאני מאד מחבב. לא יודע מדוע, אבל הם זוכים אצלי למקום טוב באמצע – מאחר והצמרת תפוסה על-ידי כל מני פולק-פרוגים נידחים – וללא ספק למקום גבוה מאד בסולם הרעש הפרטי. אז הנה קבלו את הלהיט הגדול שלהם, מתוך האלבום המצליח ביותר שלהם Jailbreak מ 1976 The Boys are back in Town
הם באו מאירלנד. הם עשו הרבה רעש, אבל ברעש שלהם היה משהו מיוחד. גיטרה, עוד גיטרה, בס, תופים – פרונטמן אקטיבי, את אלה היו לעוד הרבה להקות. בכל זאת, משהו בהם תפס אותי אז ועוד מחזיק גם היום. אני לא ידוע כחובב רעש. גיטארה בדיסטורשן בדרך כלל לא מעוררת אצלי ויבראציות. ג'קי מק-שי דווקא כן... אולי העובדה שהם באו מאירלנד, אולי העובדה שהמנהיג והיוצר היה נער שנולד לאב שחור ואם לבנה, נער שגדל ברחובות של דאבלין וספג נאצות מכל עבר בעיר שהייתה פעם שמרנית יותר מכפי שהיא הייתה כששינייד אוקונור התחילה לעצבן את האפיפיור. יש בעוצמה שלהם משהו שבא מהבטן. אינני רוצה להמעיט בחשיבותן של להקות הארד-רוק אחרות שפרחו באותן שנים. אני יודע שיש להן הרבה יותר מעריצים בארץ ממה שיש לפיל לינוט והחבורה שלו. אני יודע שהגיטריסטים שלהן נחשבים מוכשרים יותר ווירטואוזים יותר – ועם הרבה יותר כריזמה מהגיטריסטים שניגנו עם פיל: גארי מור, סנואי וויט, אריק בל, בריאן רוברטסון, סקוט גרהאם. בכל זאת, כשהם נותנים בראש, כשפיל לינוט שר בקולו המיוחד – אני נוטה להרגיש אותו יותר מכפי שאני מרגיש את פלאנט, גילאן, אוזי ואפילו פול רודג'רס – שאני מאד מחבב. לא יודע מדוע, אבל הם זוכים אצלי למקום טוב באמצע – מאחר והצמרת תפוסה על-ידי כל מני פולק-פרוגים נידחים – וללא ספק למקום גבוה מאד בסולם הרעש הפרטי. אז הנה קבלו את הלהיט הגדול שלהם, מתוך האלבום המצליח ביותר שלהם Jailbreak מ 1976 The Boys are back in Town
