That Skinny Motherfucker With The High Voice

[arieltr]

That Skinny Motherfucker With The High Voice

במסגרת לימודים למבחן יו לה טנגו, ניתקלתי באלבום של הרכב בשם DUMP שזה בעצם סייד קיק של ג'ימס מק'משהו - הבסיסט של יו לה. האלבום ברובו מעין 'לו-פיי' חצי פופ מרחף רגוע (אם אין דבר כזה עכשיו יש), ולהבנתי השירים באלבום הם כולם גרסאות כיסוי לשירים של פפפפרינס ואני לא מכיר אותו בכלל חוץ מהשיר ההוא עם אבא אמא והבעיות עם היונים אז בסדר נו.
מי מכיר?

 

[ציףציף1000]

פרינס היה כשרון מבוזבז, וחבל

היה לו כשרון בטונות. אבל הוא הסתבך עם חברת התקליטים, ועם עצמו, ועוד כמה טראומות אישיות, ולמעשה נעלם מהשטח.

Raspberry Beret הוא השיר האהוב עלי משלו. ביוטיוב חסמו את הגרסה המקורית. זו גרסה בהופעה:
https://www.youtube.com/watch?v=TIyypHhXEzs

 

[arieltr]

לשפוט כשרון מבוזבז זה עסק די מבלבל

לא שיש לי בהכרח משהו נגד בחורות בביריות שאוחזות גיטרה אבל הפרינס עצמו אף פעם לא באמת טיפס עלי. יש לו בהחלט כישרון למלודיות מסויימות שמתאימות למעילים ססגוניים שעובדים לא רע עם חולצות שופוני שמחמיאות לתסרוקת הבורסוליני שמתחברת יפה עם המעיל הססגוני. אולי בדיעבד כיום אפשר לומר שהוא היה עוד חוליה בשרשרת המלתחה האבולוציונית המוזרה שהחלה אם בולאן או בואי או אלטון או השד יודע מי והגיעה עד למלתחה של געגע בעוד אנו ממתינים לקבל את מוצר האופנה הבא שיצוץ אי שם.
בינינו מי שעד עכשיו עוד לא הצליח להסתבך עם עצמו, עם חברת התקליטים או חנויות התקליטים או לפחות אוסף האלבומים שלו בבית אז הוא באמת כישרון מבוזבז ושום חלוק ססגוני או פוניטייל לא יעזרו לו

 

[Barmelai]

אני

מכיר כמה אלבומים, החל מ Purple Rain שבזמנו היה ממש קול והיום נשמע נפוח ומשמים, עבור ב Around the World in a Day, אולי הטוב ביותר של פריס ומתוכו השיר שציף הביאה, וכלה ב Sign o' the Times שאחריו נפרדו דרכינו. שיר הנושא היה להיט ענק בישראל
http://www.youtube.com/watch?v=f6QjDC1CkFM

ושינייד אוקונור חייבת לפרינס את ההכרה העולמית הראשונה שלה. הוא כתב לה את השיר הזה
http://www.youtube.com/watch?v=iUiTQvT0W_0

 

[arieltr]

Am Not Afraid of You and I Will Beat Your Ass

רגע איך בכלל הגענו לפרינס ההוא. לא ברור.
בכל אופן רכשתי עוד שניים של יו לה טנגו בנוסף לאלבום האדיר מ-92 May I Sing with Me.
השניים הם I Can Hear the Heart Beating as One מ-97 והאלבום מ-2006 עם השם הפנטסטי שבנושא, שמסתבר היה ציטוט של איזה דרעק מהניו יורק ניקס לדרעק אחר שלהם עת החליף אותו על המגרש. האמת שאני חושב על זה, אם כבר אנ בי איי, המשפט הזה בטוח הומצא ע"י רג'י מילר וכוון לביל ליימביר מהפיסטונס או בארקלי מפילדלפיה כי זה פשוט רג'י קלאסי המשפט הזה.

בכל אופן שני האלבומים שרכשתי באמת טובים מאוד, המון שירים, ים של חומר טוב, מלא בניגודים, אם כי אני עדיין מוצא את 'מיי אי סינג וויט מי' כאלבום הטוב והאהוב עלי מהשלושה האלה. כנראה בייחוד בגלל, בעצם בזכות, השירים הקצרים המעולים שבהם אין פשוט שום נפילה לעומת מכות החשמל והדיסטורשן שהרי טובות בכל השלושה.

 

[Barmelai]

אפשר לומר שעכשיו אתה מחזיק בעמוד השדרה

של הלהקה. יש להם שורה לא קצרה של אלבומים אבל ההחלטה שלך לעבות עוד יותר את החלק של יו לה טנגו לא תהיה תלויה בכמה האלבומים האחרים טובים מוזיקלית (רובם נפלאים בעיניי) אלא עד כמה נתפסת לראש המיוחד של הלהקה. מבחינתי את הנזק שרציתי לגרום, כבר גרמתי.