superpower
אם הייתי יכולה לבחור כוח על, הייתי בוחרת ביכולת לשלוט במחשבות. אבל לא בכל סוג של מחשבות, ולא בכל אחד. הייתי בוחרת ביכולת להשרות תשוקה. זו יכולת חמקמקה ומשוכללת, שמותירה את הקרבן לא מודע לכך שנעשה עליו שימוש בכוח על. לפתע הוא חש גלים של חמימות, מוצף בפנטזיות מפורטות אודות מושא התשוקה החדשה. מושא התשוקה- אני כמובן, יכולה לגרום לקרבן- אתה למשל, לדמיין ככל העולה על רוחי מבלי שתדע שזה לא העולה על רוחך. המחשבות האלה יהיו כלליות בהתחלה. תשוקה פשוטה. תשים לב לריח השפמו שלי, תרגיש אי נוחות מתוקה בנוכחותי. בהמשך הן יהפכו מפורטות יותר והגיונויות פחות, ויפקדו אותך ברגעים הכי לא מתאימים. בכל פעם שתתקל בי במסדרון תשמח שאתה מחזיק קלסר, ותמהר להסתיר איתו את ההזדקרות הפתאומית שצצה יש מאין. כשנשב כולנו סביב השולחן ויפנו אליך בשאלה, אתה תתבלבל ותסמיק ותתפלל שלא רואים על פניך את מה שעובר בראשך. לבד במשרד, תמצא את עצמך בוהה במסך המחשב, מנסה נואשות לענות למייל, ורואה אותי שעונה על שולחנך, ישבן אליך ופנים לחלון. יד אחת שלך על שד, השנייה על ישבן, ואתה חודר אלי לאט ומלטף, ואז מהר יותר ומצליף וחופן ומותיר סימנים אדומים בעור הכל כך לבן שלי. אני אשב כמו תמיד על שולחן העבודה שלך עם כוס קפה להתעדכן ולפטפט, ואתה תהזה איך הספל נופל ונשפך ואתה מפשיט אותי בחופזה, מפשק את רגלי ומזיין אותי בדחיפות חזקות, שומר על קשר עין כל הזמן עד שאתה חייב לעצום אותן ולגמור באורגזמה מטלטלת שמרעידה לך את כל הגוף. אתה תנהג הביתה ותסריט את עצמך יורד לדרך עפר, מוצא אותי בחושך בין עצים, ערומה ומוכנה. תדמיין אותנו שוכבים על העלים היבשים. אתה טומן את ראשך בין רגלי, הלשון שלך מטיילת בכוס שלי עד שהיא מוצאת את הנקודה שמפיקה ממני הכי הרבה זעקות. תישאר שם, מלקק ומחדיר אצבעות עד שכולי אתכווץ וארעד ואצעק ואתחנן שתבוא לתוכי. רגע... ואולי יש כבר כוח על שכזה? ואולי אני בעצם הקורבן?
אם הייתי יכולה לבחור כוח על, הייתי בוחרת ביכולת לשלוט במחשבות. אבל לא בכל סוג של מחשבות, ולא בכל אחד. הייתי בוחרת ביכולת להשרות תשוקה. זו יכולת חמקמקה ומשוכללת, שמותירה את הקרבן לא מודע לכך שנעשה עליו שימוש בכוח על. לפתע הוא חש גלים של חמימות, מוצף בפנטזיות מפורטות אודות מושא התשוקה החדשה. מושא התשוקה- אני כמובן, יכולה לגרום לקרבן- אתה למשל, לדמיין ככל העולה על רוחי מבלי שתדע שזה לא העולה על רוחך. המחשבות האלה יהיו כלליות בהתחלה. תשוקה פשוטה. תשים לב לריח השפמו שלי, תרגיש אי נוחות מתוקה בנוכחותי. בהמשך הן יהפכו מפורטות יותר והגיונויות פחות, ויפקדו אותך ברגעים הכי לא מתאימים. בכל פעם שתתקל בי במסדרון תשמח שאתה מחזיק קלסר, ותמהר להסתיר איתו את ההזדקרות הפתאומית שצצה יש מאין. כשנשב כולנו סביב השולחן ויפנו אליך בשאלה, אתה תתבלבל ותסמיק ותתפלל שלא רואים על פניך את מה שעובר בראשך. לבד במשרד, תמצא את עצמך בוהה במסך המחשב, מנסה נואשות לענות למייל, ורואה אותי שעונה על שולחנך, ישבן אליך ופנים לחלון. יד אחת שלך על שד, השנייה על ישבן, ואתה חודר אלי לאט ומלטף, ואז מהר יותר ומצליף וחופן ומותיר סימנים אדומים בעור הכל כך לבן שלי. אני אשב כמו תמיד על שולחן העבודה שלך עם כוס קפה להתעדכן ולפטפט, ואתה תהזה איך הספל נופל ונשפך ואתה מפשיט אותי בחופזה, מפשק את רגלי ומזיין אותי בדחיפות חזקות, שומר על קשר עין כל הזמן עד שאתה חייב לעצום אותן ולגמור באורגזמה מטלטלת שמרעידה לך את כל הגוף. אתה תנהג הביתה ותסריט את עצמך יורד לדרך עפר, מוצא אותי בחושך בין עצים, ערומה ומוכנה. תדמיין אותנו שוכבים על העלים היבשים. אתה טומן את ראשך בין רגלי, הלשון שלך מטיילת בכוס שלי עד שהיא מוצאת את הנקודה שמפיקה ממני הכי הרבה זעקות. תישאר שם, מלקק ומחדיר אצבעות עד שכולי אתכווץ וארעד ואצעק ואתחנן שתבוא לתוכי. רגע... ואולי יש כבר כוח על שכזה? ואולי אני בעצם הקורבן?
