Stupid Stupid Stupid

another גיא

New member
Stupid Stupid Stupid

אז בהמשך לאשכול הזה[...] אחרי שכבר השלמתי עם העובדה שזה לא יקרה, ומתוקף הביישנות שלי אפילו לא אפתח בשיחת חולין, החליט הגורל להתעלל בי, ובמהלך השבוע האחרון הוא יצר לי כל כך הרבה מקרים של רק אני והבחור ביחד בכל מיני מקומות. שוב, מאותו טיעון למעלה (ביישנות וטפשות), לא השכלתי לנצל אותם כדי לפתוח בשיחה. ואז הגורל החליט שנמאס לו. ונוצר מפגש נוסף. הפעם, בגלל אופי של המפגש, לא היה מנוס. ודיברנו. על נושאים מקצועיים נטו. לא שיחה של אחד-על-אחד (כי היתה מישהי נוספת חברה בשיחה). ולאחר מכן עוד פסענו יחד למיקום הבא במשך כ-5 דקות. אך אז, חשבתי לעצמי: "אל תיראה נלהב מדי.. מעולם לא הלכת איתם לשום מקום, מה פתאום עכשיו אתה נדבק? זה הזמן להשלים שיחות טלפון שהיית צריך לעשות מזמן", ופרשתי לענייני. אבל משימה מספר 1 הושלמה: "להביא את עצמי מול עיניהם של אלה" (כמאמר התרנגול). אך אבוי, טיפשותי אוחזת בי ומרפה לשחרר... את משימה מספר 2 אני לא מצליח להגשים: מאז אותו "מפגש", נקרות ההזדמנויות בפני להמשיך אותו, אבל אני לא מצליח. משהו נאלם בי. במיוחד לאור העובדה שכמעט אי אפשר לתפוס את הבנאדם הזה לבד, אלא רק בין אנשים אחרים. הביישנות, החרדה, הטפשות... אוי, הטפשות... מה עושים? איך מתגברים? :(
 

Colfax

New member
מתישהוא ייפול לך האסימון.

ותבין שכל עוד אנחנו חיים, אז צריך לנצל את החיים לטובת האדם שחי אותם. או בשירו הידוע של קליף ריצ'ארד (לעולם לא אפסיק לפרסם את הלינק הזה) http://www.youtube.com/watch?v=2W47M_z9vN8
 
הפחד הנורא מדחייה, מעצור, בלם ומחסום קשה

שחקנים לומדים מהר מאוד להתמודד עם דחיות. כל חייהם רצופי דחיות בלתי פוסקים. פעם למדתי בקרוס מאמנים לחשב את מספר הפעמים שיגידו לי לא ומתי יגידו לי , ואז לראות כל דחיה כפעם שמקדמת אותי לעבר הכן. דרך נוספת היא לשאול את עצמך, מה יקרה אחרי ש"תתוודה" בפניו, מהו הסיוט, החרדה, האסון שיקרה - צור את התסריט הכי נורא האפשרי. אחר כך, כשיש לך התסריט תתחיל לבדוק אותו רציונאלית, ותראה ש..? בדיוק נמרץ. בהצלחה
 
למעלה