הייי.... להרגע
בקי מרגישה מ-ע-ו-ל-ה עם הגוף שלה ואין לה שום תסביכים בעניין.
מי שמכיר אותי יודע שיש לי נטיות נודיסטיות קשות. ובכלל, אני מהממת
לגבי הריקוד, זה יותר קשור לדעתי לעניין של "להתחפש" מאשר לריקוד עצמו. אני לא בעניין באופן כללי.
- למידת הפירגון של בן הזוג יש תפקיד ע-צ-ו-ם!!! דימוי העצמי שלנו הנשים. עם בני זוג שהרגישו טוב עם עצמם ואהבו את המראה שלי, הרגשתי נינוחה ויפה. ועם בני זוג שהיו חסרי ביטחון בפיסיות שלהם ולא ידעו להחמיא לי, הרגשתי פחות משוחררת. וזה ממש לא קשור לאובייקטיביות של המראה.
אני בחורה גבוהה מאד. ואין לי שום בעיה עם זה. אבל היו גברים, שלמרות שהיו גבוהים ממני, לא אהבו את הגובה ואף היו שאמרו לי שבגלל זה, הם לא נמשכים אלי. אמירה כזו היא נוראית ומחלישה. כאילו אני צריכה להנצל על משהו שאין לי שום שליטה עליו. באותה מידה אני חושבת שאשה שמחמיאה לבן הזוג שלה על הדברים היפים שבו, מעצימה אותו והופכת את חיי שניהם לנפלאים. בכל אחד יש יופי ובכל אחד יש אי שלמות. החכמה היא כמובן לקבל גם את זה וגם את זה.