תשמעי פומה
אבל יכולים להיות שני אנשים, שעל הנייר הם הפכים. כלומר אחד אוהב קפה והשני תה, אחד שמאלני והשני ימני, אחד אוהב בוקר והשני לילה. אבל בחלק מהדברים כן יש מכנה משותף. אולי דברים שקצת קשה להגדיר אותם, אבל לא סתם שני אנשים נמשכו זה לזה, ולא דווקא למישהו שונה אחר. כן יש משהו שמחבר ביניהם.
אני יכולה להגיד לך שהרבה פעמים הכרתי אנשים שעל הנייר אמורים להיות מתאימים לי, אבל אין כלום, לא קליק לא חיבור לא כימיה לא משיכה. פשוט כלום. ואנשים שונים ממני שעשו לי מערבולות בנפש.
זה מזכיר לי את האמרה "אמור לי מי חברך אומר לך מי אתה". אף פעם לא הבנתי אותה כי היו לי חברות באמת מכל גווני הקשת, הייתי יכולה למצוא מכנה משותף עם בנות, שהיו שונות לחלוטין אחת מהשנייה "על הנייר", דת, אמונות, מראה חיצוני, מקום מגורים, תרבות שונה וכו'. אבל רק לאחרונה הבנתי שיכול להיות שמה שמחבר בינינו הוא לא הדברים שעל הנייר, אלא משהו הרבה יותר עמוק. אולי אישיות דומה, אולי מקום דומה שאנחנו נמצאים בו בחיים, חוויות דומות שעברנו שאולי יצרו אצלנו את אותן "שריטות".