........./images/Emo150.gif
"אני מרגישה את זה, הכרזה אמיתית תרסן את הנטיה הזאת אני יודעת ששיתוף הבושה יבטיח שלא אשכח עצמי..." תבין, ברוב השירים כמעט יש מבנה של "בית+פזמון+בית+פזמון+גשר+בית+פזמון" תמיד הגשר הוא בדרך הרגע השיא של השיר, מבחינה ווקאלית או מילולית.. אצל אלאניס תמיד הגשר הוא "ההתפכחות" שלה הקטע שהיא משתנה ונותנת את הוידוי. ב-Ironic נניח, הגשר הוא בעתם המסר המרכזי של השיר: "לחיים יש דרך משעשעת להערים עלייך שאתה חושב שהכל נכון ובסדר..." במקרה של Spineless אלאניס מגיעה כביכול להבנה של "אסור לי להיות רכרוכית", וזה בעצם השינוי\וידו שלה:
"אני מרגישה את זה, ההכרזה הכנה תרסן את הנטיה הזאת" אוקיי, היא מרגישה שהיא השתנתנה במחשבה שלה, אבל היא מרגישה שבלי להצהיר על הוידוי (הכרזה כנה) בפועל, השינוי לא יקרה. ומהו השינוי? עצירת הנטיה של אלאניס להיות רכרוכית.
אני יודעת ששיתוף הבושה יבטיח שלא אשכח עצמי...". וידוי, כל וידוי יש בו מן בושה\פחד\חשש. ואם אתה לא מוציא אותו החוצה, הוא רודף אותך ואתה נתקע איתו לנצח. במקרה של השיר, אם אלאניס לא תתוודה (וזה יביא לה את השינוי) היא תמשיך להיות רכרוכית (ובכך תאבד את עצמה..). מקווה שהבנת
. נלי פורטדו מעולה, אהבתי את ההתבגרות של האלבום השני שלה
. Try זה שיר מעולה. סרטים?
..אני לומד אומנות הקולנוע..ככה שבלי הרבה ברירות ועם הרבה שטיפות שכל האידול שלך בזרם הזה הוא היצ'קוק וצ'ארלי צ'פלין..
, גאונים-מטורפים. עזובת'ך..הסרט האהוב עליי זה "קן הקוקיה"
. סרט שכל המהות של העולם קיימת בו
.