Lady of Gondolin
New member
Sonata Arctica - Ecliptica
(בלאט. תגיבו. לארוצה לראות את הפורום מת. והביקורת יצאה מעאפנה למדי, אני יודעת, אתם תמיד מוזמנים לשלוח ביקורות משלכם, טובות יותר. רעיונות לדיונים בכלל אין לי. אז אנא מכם. =/) מי ומה: האלבום הראשון של סונטה ארקטיקה, יצא בשנת 1999. הטוב: מדובר באלבום שהוא פשוט אלבום טוב, שכיף לשמוע. כמו שאר האלבומים של סונטה, אין בליריקה שלו זיקה לפנטסיה, שזה, מבחינת אנשים מסויימים, יתרון לא מבוטל. רוב השירים בו הם קצביים ומהירים, אבל יש בו גם שירים שקטים יותר, כמו הבלדה המקסימה Letter to Dana, וכמובן, שילוב בין שניהם, שנשמע מקסים כמו תמיד אצל סונטה. הרע: אם משווים את האלבומים לאלבומים הבאים של סונטה, Silence ו – winterheart’s Guild, בייחוד האחרון, אפשר לראות שהם מאוד שונים. בזמן שלאלבומים הבאים יוצרים אווירה יותר… הממממ… אפלה? מסתורית? משהו שקשה לי להגדיר, אבל הוא בהחלט לא קיים ב - Ecliptica, וזה, מבחינתי, חיסרון. גם השירה של טוני היא יותר… מחוספסת. דרך שלושת האלבומים הללו עבר על סונטה תהליך של התבגרות (הגדרה מעצבנת, אבל אשתמש בה בכל זאת מאחר ואין לי דימוי טוב יותר), וכאלבום ראשון, Ecliptica נשמע פחות "מגובש" מהאלבומים שבאו אחריו. המכוער: יאני. =/ השירים: 1. Blank file – האלבום נפתח בשיר מהיר, חזק ויפה, רק עם שירה שהיא לטעמי… לא משהו. 2. My land – אחד השירים היפים באלבום, אם לא היפה בהם – לא יותר מדי מהיר, אבל קצבי וקליט למדי עם שירה טובה. 3. 8th commandment – שיר מהיר מאוד וחזק מאוד, אבל אני, אישית, לא ממש מתחברת אליו. 4. Replica – בלדה יפהפייה עם ליריקה מקסימה בעלת מסר אנטי מלחמתי(?), שירה נוגעת ללב של טוני ומנגינה נוגה ויפה. 5. A kingdom for a heart – במעבר חד מהשיר הקודם, שיר מהיר, עם ליריקה יפה, שירה יפה ובקיצור שיר טוב בהחלט. 6. Fullmoon – שיר שהליריקה היפה שלו מדברת על איש – זאב, מתחיל באיטיות ופורץ לשיר מהיר וסוחף. 7. Letter to Dana – בלדה מרגשת, עם נגינת חליל יפהפייה וליריקה טובה מאוד גם כן, שבסופה הבחורה מתה. טוני אוהב להרוג בחורות בשיריו, רק שהפעם מתה הבחורה מוות טבעי, בניגוד לאלבומים הבאים בהם היא נרצחת באכזריות על ידי הבחור שבור הלב. =/ 8. Unopened – שיר בעל שם שהוא אולי מטעה קצת, אבל עם ליריקה יפה, מנגינה קליטה וקצבית, ואורך – קצר ולעניין. (אלו השמונה הראשונים. מי שמעוניין מוזמן בהחלט להוסיף ביקורת על שני האחרונים, שלא שמעתי מספיק בכדי לתת עליהם דעה.) השורה התחתונה: אלבום שהוא מעט פחות טוב מהשניים שאחריו, אבל בהחלט כזה ששווה לשמוע. טוב, יצאה ביקורת קצרה למדי, מי שמעוניין להוסיף את דעתו, למחות על דברים שכתבתי, לזרוק עליי עגבניות רקובות או משהו, מוזמן בחום. תגיבו .
(בלאט. תגיבו. לארוצה לראות את הפורום מת. והביקורת יצאה מעאפנה למדי, אני יודעת, אתם תמיד מוזמנים לשלוח ביקורות משלכם, טובות יותר. רעיונות לדיונים בכלל אין לי. אז אנא מכם. =/) מי ומה: האלבום הראשון של סונטה ארקטיקה, יצא בשנת 1999. הטוב: מדובר באלבום שהוא פשוט אלבום טוב, שכיף לשמוע. כמו שאר האלבומים של סונטה, אין בליריקה שלו זיקה לפנטסיה, שזה, מבחינת אנשים מסויימים, יתרון לא מבוטל. רוב השירים בו הם קצביים ומהירים, אבל יש בו גם שירים שקטים יותר, כמו הבלדה המקסימה Letter to Dana, וכמובן, שילוב בין שניהם, שנשמע מקסים כמו תמיד אצל סונטה. הרע: אם משווים את האלבומים לאלבומים הבאים של סונטה, Silence ו – winterheart’s Guild, בייחוד האחרון, אפשר לראות שהם מאוד שונים. בזמן שלאלבומים הבאים יוצרים אווירה יותר… הממממ… אפלה? מסתורית? משהו שקשה לי להגדיר, אבל הוא בהחלט לא קיים ב - Ecliptica, וזה, מבחינתי, חיסרון. גם השירה של טוני היא יותר… מחוספסת. דרך שלושת האלבומים הללו עבר על סונטה תהליך של התבגרות (הגדרה מעצבנת, אבל אשתמש בה בכל זאת מאחר ואין לי דימוי טוב יותר), וכאלבום ראשון, Ecliptica נשמע פחות "מגובש" מהאלבומים שבאו אחריו. המכוער: יאני. =/ השירים: 1. Blank file – האלבום נפתח בשיר מהיר, חזק ויפה, רק עם שירה שהיא לטעמי… לא משהו. 2. My land – אחד השירים היפים באלבום, אם לא היפה בהם – לא יותר מדי מהיר, אבל קצבי וקליט למדי עם שירה טובה. 3. 8th commandment – שיר מהיר מאוד וחזק מאוד, אבל אני, אישית, לא ממש מתחברת אליו. 4. Replica – בלדה יפהפייה עם ליריקה מקסימה בעלת מסר אנטי מלחמתי(?), שירה נוגעת ללב של טוני ומנגינה נוגה ויפה. 5. A kingdom for a heart – במעבר חד מהשיר הקודם, שיר מהיר, עם ליריקה יפה, שירה יפה ובקיצור שיר טוב בהחלט. 6. Fullmoon – שיר שהליריקה היפה שלו מדברת על איש – זאב, מתחיל באיטיות ופורץ לשיר מהיר וסוחף. 7. Letter to Dana – בלדה מרגשת, עם נגינת חליל יפהפייה וליריקה טובה מאוד גם כן, שבסופה הבחורה מתה. טוני אוהב להרוג בחורות בשיריו, רק שהפעם מתה הבחורה מוות טבעי, בניגוד לאלבומים הבאים בהם היא נרצחת באכזריות על ידי הבחור שבור הלב. =/ 8. Unopened – שיר בעל שם שהוא אולי מטעה קצת, אבל עם ליריקה יפה, מנגינה קליטה וקצבית, ואורך – קצר ולעניין. (אלו השמונה הראשונים. מי שמעוניין מוזמן בהחלט להוסיף ביקורת על שני האחרונים, שלא שמעתי מספיק בכדי לתת עליהם דעה.) השורה התחתונה: אלבום שהוא מעט פחות טוב מהשניים שאחריו, אבל בהחלט כזה ששווה לשמוע. טוב, יצאה ביקורת קצרה למדי, מי שמעוניין להוסיף את דעתו, למחות על דברים שכתבתי, לזרוק עליי עגבניות רקובות או משהו, מוזמן בחום. תגיבו .
שאותו יש לי [אה, ו-כבוד, הוא היה בטאוור רקורדס ]