sometimes it feels so good to fall

savage girl

New member
sometimes it feels so good to fall

on the ground......... מכירים את הביטוי הזה? אני מכירה, ואני דווקא מרגישה שהנפילות שלי לא מצליחות לחזק בי כלום, ולא לחשל אותי לאכזבה הבאה. ה"חלום" שלי (אם אפשר להגדיר את זה ככה) מזה משהו כמו 5 שנים הוא למצוא חבר. חבר רציני, אמיתי, שאני אוהב, אמשך אליו, שיאהב אותי, שיכבד אותי, שנוכל לשבת שעות ופשוט לדבר. למה כל כך קשה לי למצוא אהבה? כי אני לא מצליחה להתאהב, ואני לא מצליחה להרגיש שלמה במערכת יחסים, ואז אני חותכת. וזה עצוב, פשוט כל פעם מחדש להכיר מישהו שכמעט מכל בחינה יכול להיות "גבר חלומותיי" ואז לוותר עליו, בגלל שקול קטן לוחש לי עמוק בפנים שזה פשוט לא זה.
הייתם מתעלמים מהקול הזה
אני פשוט לא מצליחה! אז הנה זה קרה שוב.
הכרתי מישהו מקסים, נאה, בסביבת הגיל שלי. כיף לנו, יש לנו על מה לדבר, אני נמשכת אליו. אבל במבט מהצד, מבט של בנאדם שרואה את המחשבות העמוקות ביותר שיש לי, בקלות אפשר לראות שאני עדיין מחפשת. עדיין רוצה מישהו "טוב יותר", עדיין תקועה באשלייה שאולי אי שם קיים המישהו האחד שאני מחפשת, מישהו שכשאמצא אותו לא ארצה לחפש שוב לעולם. אלה לא מחשבות רגילות של בת 18 טיפוסית, אבל אני לא יכולה לשלוט על זה. כל החיים לפניי, אבל אני לא יכולה להיות עם מישהו שאני מפקפקת במהות הקשר איתו. מה לא בסדר איתי? אז הנה עוד אכזבה. עכשיו אני אפגע במישהו מקסים, שהשלתי אותו שאני רוצה אותו בדיוק באותה מידה שהוא רוצה אותי. *** אתם לא חייבים להגיב, כתבתי את כל זה בשביל לפרוק כמה דברים מהלב, אולי להסביר לעצמי לו במעט למה אני עושה את מה שאני עושה. אולי זה יספיק- כי להצדיק תא זה אני לא יכולה...***
 
למעלה