Sinai
בוקר. יחף על השביל המוביל אל השירותים. השמש מאחורי צורבת את השיזוף הלא אחראי מאתמול ובריזה קלה מאזנת את המצב. מעבר לכביש מתרוממים ההרים ומונית ישנה חוצה את הנוף. סיני. שום דבר לא השתנה. סיני זה להתנתק, להחליף את סיר הלחץ המטורף הזה שנקרא מציאות ישראלית במשהו הרבה יותר פשוט של ים, שמש ושמיים. באחת הפעמים שחזרנו מסיני קיבלה את פנינו תמונתם המשותפת של רבין חוסיין וקלינטון. וואלה, שבועיים שלא ההינו פה ופתאום יש שלום עם ירדן. אבל בפעם האחרונה זה לא עבד. זה היה לפני שלוש שנים, בראש השנה. ביום חמישי שרון עלה להר הבית ואנחנו חצינו את הגבול עם אור ראשון למחרת. דיווחי החדשות התעקשו להמשיך לטפטף, שבוע אחד ועשרות הרוגים מאוחר יותר החלטנו לקצר את החופש ולחזור למדינה בוערת. אני חוזר ומתישב מול הים, מארגן פינה להימרח בה וג'ומעה מגיע עם הנס של הבוקר. בחורה צעירה עם שיער אדמוני קוצני קמה ונעמדת בצילה של החושה. פניה לכיוון צפון, מוציאה סידור ומתפללת שחרית. השמש מתנצנצת בים, הבריזה משחקת עם כנפות התמרים המרכיבות את הגג ומרגיעה את גופי החרוך. סיני. שום דבר לא השתנה? "אין על סיני" זו קביעה החלטית מדי, חד משמעית. בתור אחד שלא אכל נחשים בג'ונגלים אקזוטיים וסרטים במסיבות פול-מון אין לי כל-כך למה להשוות, אבל מגיל 17 אני חוזר לסיני פעם אחר פעם, כבר לא סופר. בשבילי, אין על סיני. על החוף מול החושה יושב זוג. כשקמתי הם עשו מדיטציה ועכשיו הוא מביא לה את הקפה של הבוקר. משהו תפס את תשומת ליבם והם מפנים את מבטם שמאלה. פותח את המכסה, זום, קליק. אלף מילים. ... השמש נעלמת מאחורי ההרים והתחלתה של הגיאות מזרימה מים קרירים לאחר צהריים שלם בו רבצנו על מזרוני ים, מדשדשים במים שעומקם כעשרים ס"מ התחילה הגיאות מזרימה מים קרירים לאמבטיה שהתחממה כל היום. המגלגל חוזר מהמקלחת ומדווח שנגמר לנו החומר. בדואי על גמל רוכב לאורך החוף ועשר דקות לאחר מכן התוכנית האומנותית להערב כבר מוכנה. גם היום נעשן ונאכל, נתפחלץ וניפול. ליאת לא מעשנת, היא שותה. אחרי קצת וודקה, בירה ווויסקי האנרגיות שלה גוררות אותנו עמוק לתוך הלילה. "זה מה שאני לא אוהבת בגראס" אומרת ומצביעה לעבר זוג חברותיה הישנות לחלוטין "כאילו מישהו בא ופיזר אבקת שינה על כל החוף". לפעמים אתה צריך ילדה שיכורה שתפתח לך קצת את העיניים. בערב הבא נשארתי סחי. עכשיו בבית מול המחשב אני מחפש סוף ואין. זו רק ההתחלה... "לפני שהטפטוף יהפך למבול אני חייב למצוא שער לא נעול כי שוב חזר אלי הבלוז חייב לצאת, חייב לזוז על הכביש המתפתל בין עכו לצפת בטבריה על המזח, יורד עד לאילת נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט נפלט, נמלט, מבקש - עיר מקלט" "עיר מקלט" - אהוד בנאי
בוקר. יחף על השביל המוביל אל השירותים. השמש מאחורי צורבת את השיזוף הלא אחראי מאתמול ובריזה קלה מאזנת את המצב. מעבר לכביש מתרוממים ההרים ומונית ישנה חוצה את הנוף. סיני. שום דבר לא השתנה. סיני זה להתנתק, להחליף את סיר הלחץ המטורף הזה שנקרא מציאות ישראלית במשהו הרבה יותר פשוט של ים, שמש ושמיים. באחת הפעמים שחזרנו מסיני קיבלה את פנינו תמונתם המשותפת של רבין חוסיין וקלינטון. וואלה, שבועיים שלא ההינו פה ופתאום יש שלום עם ירדן. אבל בפעם האחרונה זה לא עבד. זה היה לפני שלוש שנים, בראש השנה. ביום חמישי שרון עלה להר הבית ואנחנו חצינו את הגבול עם אור ראשון למחרת. דיווחי החדשות התעקשו להמשיך לטפטף, שבוע אחד ועשרות הרוגים מאוחר יותר החלטנו לקצר את החופש ולחזור למדינה בוערת. אני חוזר ומתישב מול הים, מארגן פינה להימרח בה וג'ומעה מגיע עם הנס של הבוקר. בחורה צעירה עם שיער אדמוני קוצני קמה ונעמדת בצילה של החושה. פניה לכיוון צפון, מוציאה סידור ומתפללת שחרית. השמש מתנצנצת בים, הבריזה משחקת עם כנפות התמרים המרכיבות את הגג ומרגיעה את גופי החרוך. סיני. שום דבר לא השתנה? "אין על סיני" זו קביעה החלטית מדי, חד משמעית. בתור אחד שלא אכל נחשים בג'ונגלים אקזוטיים וסרטים במסיבות פול-מון אין לי כל-כך למה להשוות, אבל מגיל 17 אני חוזר לסיני פעם אחר פעם, כבר לא סופר. בשבילי, אין על סיני. על החוף מול החושה יושב זוג. כשקמתי הם עשו מדיטציה ועכשיו הוא מביא לה את הקפה של הבוקר. משהו תפס את תשומת ליבם והם מפנים את מבטם שמאלה. פותח את המכסה, זום, קליק. אלף מילים. ... השמש נעלמת מאחורי ההרים והתחלתה של הגיאות מזרימה מים קרירים לאחר צהריים שלם בו רבצנו על מזרוני ים, מדשדשים במים שעומקם כעשרים ס"מ התחילה הגיאות מזרימה מים קרירים לאמבטיה שהתחממה כל היום. המגלגל חוזר מהמקלחת ומדווח שנגמר לנו החומר. בדואי על גמל רוכב לאורך החוף ועשר דקות לאחר מכן התוכנית האומנותית להערב כבר מוכנה. גם היום נעשן ונאכל, נתפחלץ וניפול. ליאת לא מעשנת, היא שותה. אחרי קצת וודקה, בירה ווויסקי האנרגיות שלה גוררות אותנו עמוק לתוך הלילה. "זה מה שאני לא אוהבת בגראס" אומרת ומצביעה לעבר זוג חברותיה הישנות לחלוטין "כאילו מישהו בא ופיזר אבקת שינה על כל החוף". לפעמים אתה צריך ילדה שיכורה שתפתח לך קצת את העיניים. בערב הבא נשארתי סחי. עכשיו בבית מול המחשב אני מחפש סוף ואין. זו רק ההתחלה... "לפני שהטפטוף יהפך למבול אני חייב למצוא שער לא נעול כי שוב חזר אלי הבלוז חייב לצאת, חייב לזוז על הכביש המתפתל בין עכו לצפת בטבריה על המזח, יורד עד לאילת נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט נפלט, נמלט, מבקש - עיר מקלט" "עיר מקלט" - אהוד בנאי
