Should I stay or should I go

טלי שלו

New member
Should I stay or should I go

זה השיר היחיד שיכול להביע את הרגשתי כרגע משבר בזוגיות, שם הפורום מקבלים גם הודעות של משבר אישי שפוגעות בזוגיות? בעצם, לא יודעות אם פוגעות בה כרגע, אבל אולי בסופו של דבר יביא לפגיעה. העניין הוא כזה אנחנו חיים בחו"ל, רחוק מהמשפחה, משפחה שאני אוהבת כ"כ עד לפני חצי שנה בערך, הייתי מאוד שלמה עם ההחלטה, מאוד נהניתי מהמגורים רחוק מהצרות (האישיות שלי שהשארתי בארץ, והמדיניות), אפילו יצאתי בהכרזות שמולדתי איננה עוד ארצי בחצי שנה האחרונה קורה לי משהו מאוד מוזר, אני ממש מתגעגעת, לכל טיפונת של ישראליות, לכל ההרגשה הישראלית. פתאום כבד לי מאוד בנשמה בשישי בערב, ובגרון חנוק עוברת את יום השבת בקושי. אז לכאורה, מה מעשי כאן, איך זה קשור לזוגיות או! אז לבעלי אין אפשרות לגור או להשתלב בחברה בישראל, הן מבחינה חברתית והן מבחינה עיסוקית. נותרה לי ההחלטה, לעזוב אותו, ולחזור ארצה, למשפחה, לשפה, לחברה, להתנהלות היומיומית המוכרת והאהובה ולעזוב את בעלי אהובי או להדחיק ולבלוע את הצפרדע בערבי שבת וחג, ולחיות כגויה בארץ הגויים, להמשיך ולהנות מהמשפחה אחת לשנה בחופשות, ולחיות עם בעלי אבל לא מצליחה להגיע לכדי החלטה מרגישה תלושה וחצויה, ליבי במזרח וגופי במערב, אבל האם כאשר אגיע אל הארץ המובטחת, האם לא ארגיש בדיוק אותו הדבר? האם זוגיות עדיפה על משפחה? האם להיפך? הרגשות כ"כ חזקים ועמוקים לשניהם, איך מחליטים???
 

iritika

New member
יקירתי...

חברה שלי בהריון מתקדם- אמרתי לה ברוב תמימותי- "זה נראה נורא קשה מהצד- להיות בהריון"... היא ענתה לי בתגובה- שום דבר לא קשה כשאת נמצאת בזוגיות טובה. השאלה היא מה תופס משקל רב יותר בלבטים שלך- האם ההתקימות לצידו? האם הגעגועים לארץ? למשפחה? האם ההקרבה שלך לעומת ההקרבה שלו? כידוע- כשמרגישים שהנתינה וההקרבה שלנו לעומת הפרטנר גדולה יותר- יש חסך- וממקום של חסך יוצרים פערים. בשורה תחתונה של כל ויכוח חסר משמעות- מגיעים ל:"אני עזבתי את הארץ ואת המשפחה כדי להיות לצידך- אז אני לא בסדר?" ולא בתנאים הללו ניתן לקיים מערכת. עצה לי אליך- קחי דף חלק וחצי אותו לשניים מני את הדברים בשני הצדדים- כאשר צד אחד של הדף- "לעזוב" ובצידו השני "להשאר" מלאי אותו לתקופה בת 90 יום- בתום התשעים יום השווי בין שני הצדדים. אין כאן עניין של מה יותר- העניין הוא בדקויות. האם הסיבות להשאר פחות נכונות מהסיבות לעזוב. האם הכובד הנפשי מתקיים כאשר את נשארת או לחילופין עוזבת. אני מתעניינת בקבלה- ועל פי הקבלה זהו סימן עבורך.מעין איתות. לסימנים אין הסבר מדוע זה קורה דווקא עכשיו- על כן קשה להבינם. כדרך הקודש של הקבלה- יש לתת לאיתות 90 יום- ובתום ה-90 יום הדברים ימדדו מנקודת מבט מתונה ושונה. על דרך ההיגיון. אני מקווה שתעשי את הבחירה הנכונה לך, בחירה שלא תהיי לה לקורבן. בהצלחה לך.
 

טלי שלו

New member
ההקרבה

אין לי עניין בחיפוש אחר מי מקריב יותר, ולמען האמת, זה לא עולה בויכוחים/מריבות זוהי פשוט דילמה אחת וענקית בחירה אחת, כי שני העולמות לא יוכלו להתאחד בעלי או משפחתי ההקרבה היא לכאן או לכאן בכל מצב אני יוצאת נפסדת החיים בלעדיו יהיו תפלים, והחיים בלעדיהם תפלים הם ניסיתי את רעיון חלוקת הדף, אבל אין אלו דברים שבאים לידי ביטוי בצורת הבעתם בכתב, מאוד קשה להעביר חסך. מאוד קשה להעמיד אהבה זוגית של אישה לגבר מול אהבה של אישה לאחותה, לאימה ואביה וכאן למעשה הבעיה, בכל מצב שאבחר, אצא נפסדת!
 

iritika

New member
יקירתי-

אם לא תנסי לעולם לא תדעי. עליך להבין שאינך יכולה לחיות במקביל. ובאם תחליטי איפה מתאים לך, לא תהיי לעולם מופסדת- כי איננו יכולים להפסיד מה שאין לנו. הצעתי לא באה חלילה לגרום לך להבין את מי מהם את אוהבת יותר. לא ניתן להשוות לעולם- אהבות שונות. הכוונה שלי נועדה לפשט את "הבעייה",זו יכולה להיות בכל דרך- לי אישית נוח יותר בכתב. גם בבעייה מתמטית סדר הפעולות הוא - פישוט. כך נבין את את כל המרכיבים/שיקולים לכשעצמם. אני מאחלת לך דרך התמודדות שקטה וצלולה. ממני אליך.
 

טלי שלו

New member
אם לא אנסה מה?

"אם לא תנסי לעולם לא תדעי" תוכלי להסביר את כוונתך? אם לא אנסה מה? לאיזה חלק מתגובתי מכוון משפט זה?
 

iritika

New member
כוונתי הייתה

שאם לא תנסי את השיטה שהצעתי לך- לעולם לא תוכלי לדעת אם היא נכונה לך. כתבת שניסית- ושהיה לך קושי למנות את הנתונים. לכאן נכנס לתמונה האלמנט של ה-90 יום. אין ספק שזוהי החלטה גורלית- ולא ניתן להחליט מתוך גחמה רגעית של געגוע או כל רגש אחר. עליך לבדוק את המרכיבים- עליך לנסות- הלא ברור לך שעל דרך ההתלבטות לא ניתן להתקיים בשום מקום. ויקירתי- אם לא תעשי את זה נכון- רק אז תהיי מופסדת. זו הייתה כוונתי... מקווה שירדת לסוף דעתי. הניסיון בא לידי ביטוי בבניית הדרך לעשייה- ולא בהכרח בעשייה עצמה. בני לעצמך את הבסיס הנכון להחלטה- תפעלי על דרך ההיגיון- מקווה שתשכילי לבנות את עצמך מ-49 % רגש ו- 51% היגיון... היגיון לא משתנה ורגש הוא בר שינוי... בהצלחה
 

adam33

New member
מנסיון

זוגיות אינה מצב שבה את צריכה להתחבט בשאלה מה יותר חשוב זוגיות זה מצב בו בעלך הוא זה שמרגיש אותך עוד לפני שאת מעלה את זה על הכתב ולכן ספרי לו את כל מה שאת מרגישה תני לו להעלות הצעות זה לא קל וזה רק מתגבר מיום ליום ואם לא תגידי לו את זה כעת אז את רק תאכלי את עצמך מבפנים.. ואם הוא יסרב אז תנסי להעלות אוליי יותר ביקורים בארץ אוליי שהוא יסע לשם כל פעם מה שבטוח הלב שלך חצוי..
 
אני רוצה להפנות אותך

לפורום "ישראלים בחו"ל", פורום "ישראלים בקנדה" ופורום "ישראלים באירופה". בתחתית ההודעה יש קישור נוסף לפורום "ישראלים באוסטרליה וניו זילנד". אני מניח שתוכלי לפגוש שם אנשים החווים את הקושי שלך או חוו אותו בעבר. אולי יתאפשר לך להכיר דרך הפורומים הנ"ל ישראלים באיזור מגורייך ובצורה זו להצטרף לקהילת "ישראל קטנה" בסביבה. אני מניח שהרגשות שלך הינם חלק מתהליך טבעי של געגועים לשורשייך. יש פתרונות שיכולים להקל על מצבך ובכל הקשור לזוגיות שלך, כרגע הקושי הוא גדול כי אם עוד לא השתלבת בעבודה ובחברה במקום ואת בבית כל הזמן הרי שהבדידות משגעת ויש תסכולים רבים המופנים כלפי בן זוגך שלעיתים כנראה (כמו רבים אחרים) לא יכול לראות ולהבין את עומק המצוקה שלך. אני יודע זאת היטב מנסיון אישי. דברי עם בעלך, שתפי אותו במה שאת מרגישה ובקשי את עזרתו ותמיכתו בהשתלבות שלך בסביבה המקומית. ככל שתשתפי יותר ותדברי על כך יותר, תרגישי בודדה פחות וגם הוא יוכל לעזור לך באופן אפקטיבי יותר. בהצלחה.
 

טלי שלו

New member
תודה על הקישורים

מכירה את הפורומים הנ"ל ואת הגולשים בהם הבעיה היא, שיש מעיין ייפוי של המציאות אצל החיים בארצות ניכר, אני לא אוהבת את הגישה שלהם (ומצטערת מראש על ההכללה) כי "זה אומנם קשה אך החויה שווה את זה", או להבדיל, "ישנם ויתורים שעלינו לעשות". אולי הגישות האלו נכונות, לא יודעת, אבל אני לא מרגישה שהן נכונות לי, אני מרגישה כרגע שעלי לבחור, כי לא יכולה עוד לחיות במצב בו אני לא שלמה עם חיי, עלי להחליט אם אכן אני מוכנה לותר על הקירבה למשפחתי, או על בן זוגי. לדבר עם בעלי, או! יש בעיה, ובטח בגלל זה העדפתי לכתוב הודעה זו כאן; מתי ואיך כדאי לפנות אליו? איך לעשות זאת מבלי שירגיש אשם? מבלי לפגוע בו? רציתי לעשות זאת היום, אבל הוא נראה לי כ"כ מאושר שלא רציתי להרוס לו, מצד שני במצב בו הוא מאוכזב וממורמר לא ארצה להוריד את רוחו עוד יותר. מתוסכלת.
 

adam33

New member
אספר לך קצת

בעבר גם אני רציתי להשתקע באחת הארצות אחר בת זוגתי וראיתי רק את החיובי כל כך רציתי לברוח מהארץ שלא ראיתי המון דברים שקשורים למשהו שקשה לאחרים להבין וזה הלב שלנו הרגש שלנו אחרי חודש הרגשתי שבעצם אני הולך להשתקע שם חזרתי קצת לארץ בכדי להסדיר סידורים אחרונים ואז בנחיתה הבנתי שבעצם אין לי מה לחפש שם וזה לא קשור עד כמה אתה חזק או חלש זה קשור לכל אדם איך הוא מתחבר לרגש שלו כלפי מה שיש לו כאן יש שזה נכנס להם אחרי כמה ימים ויש אחרי שנים הרגש תמיד נשאר לכאן הבעיה היתה שבעצם אני חושב על הארץ בעוד היא חושבת על שם כי בעצם השורשים שלה שם אז מה עושים? זו אחת השאלות הכי קשות לזוג וזה אינו משנה אם זה בעניין ארץ לגור או החלטות אחרות שהן פוליטיות דהיינו רווח לאחד והפסד לשני ולכן במצב שכזה חייב להיות הפסד כי גם פשרה כאן היא הפסד לאחד מכם או לשנכם אלא אם את מסוגלת לחיות בארץ ואת או הוא תטוסו מדיי פעם לבקר אחד את השני לתקופה אני מכיר מקרוב זוגות שחיים כך מצד שני בפועל זה לא חיים מלאים מין פשרה שבטווח הקרוב מאוד מתקבלת על הדעת ובטווח הרחוק פוגעת במשפחה ובילדים ולכן צריך לקבל החלטות משותפות גם אם הן כואבות.. וכן לדבר ולדבר ולדבר
 

seeyou

New member
דעתי?-../images/Emo140.gif-המשפחה שלך החדשה...

זה הבעל והילדים שבדרך או ישנם... אם את מסתדרת עם הגבר שלך ברוב הדברים בינו לבינה בצורה סבירה פלוס(אין מושלם) אז מקומך זה עם הבעל נכון יש געגועים בכול גיל לחלום הילדות... אנו מתבגרים אך החלומות קיימים את אמורה לבנות את החיים שלך מהגרעין את+בעלך.. לא קל לחיות בארץ של גוים אך לפעמים יש שיקולים שונים את יכולה להרגיש כאילו עם המשפחה..דרך אינטרנט...יש אפשרות לחיבור מצלמה... יש אפשרות לחיות יהודי בגולה לפעמים יותר טוב מאשר בארץ(מדבר מנסיון אישי) בסיכום- הרגשתך לא חייבת להיות על חשבון הזוגיות-זה יכול רק לחזק אותו אם יש כימיה ביניכם!
 
כשהגעגועים מתחילים....

לכרסם בתוכנו הכל נראה ורוד... את נמצאת בארץ זרה, אולי לא יודעת את השפה, אולי עוד לא השתלבת במקום עבודה, לא הכרת חברים/חברות והגעגועים לארץ למשפחה לחברים מתגברים זכרי, האם באמת הכל היה כל כך טוב פה, המשפחה, העבודה, הזוגיות???? נסי להזכר.. זוכרת כשחיינו בחו"ל הגעגועים למשפחה, לארץ, לשפה, לשירים, לאוויר, גרמו לי לשכוח שבעצם לא היה כל כך טוב, וכל כך יפה, וכל כך ורוד כמו שזכרתי וכל כך רציתי לחזור וכשחזרתי, חזרתי למציאות כעבור זמן התגעגעתי לשם, אך זה היה מאוחר, בבדיקה העצמית שלפני הגרושין, התקופה הכי טובה/יפה/מאושרת בזוגיות שלנו היתה דווקא שם רחוק מכולם. מקווה שתגיעי להחלטה נבונה עם עצמך, בהצלחה
 

theVictim

New member
תשארי

תשארי שם - מה יש לחזור ? דרישת שלום מיאסר עראפת ואריק שרון
 
למעלה