Should I stay or should I go
יש לי התלבטות לשתף אותכם... אני בת 23 ויש לי חבר בן 28 שבחודש הבא נהיה יחד חצי שנה. נסיבות החיים שלי גרמו לי כנראה להיות טיפוס "כבד" באופי שלי: אני מאד רצינית, אני טיפוס שייקח סיכונים אבל סיכונים מחושבים, החשיבה שלי היא תמיד קדימה ולטווח הארוך, והדברים אצלי במיוחד בענייני זוגיות הם או שחור או לבן- כלומר או שזה "זה" או שזה לא "זה" ואין אמצע! ככה אני גם לא מסוגלת לתת מעצמי "חלק", או שאני 100% בתוך מערכת היחסים שלי או שאני לא שם! כמו שבחיים המקצועיים שלי אני כבר במקום מאד מסוים (עוד 8 חודשים בחינות לשכת עוה"ד)גם הזוגיות שאני רוצה היא רק את הדבר האמיתי (במילים אחרות, אני לא מרגישה שיש לי מה להיות עם מישהו שלא רואה איתי חתונה בסופו של דבר). זו לא מערכת היחסים הראשונה שלי, ויש לי תמונה מגובשת של מה אני מחפשת ומה אני רוצה, וזה לא שאני רוצה להתחתן עם הבחור כרגע, אבל אני לא מרגישה שהוא רציני מספיק לגבי מערכת היחסים הזו (אני רואה בו בן זוג והוא עדיין רואה בי חברה). לעומת זאת לחבר שלי זו מערכת היחסים הכי רצינית שהייתה לו עד עכשיו (עד הקשר שלנו, הקשר הכי ארוך שהיה לו היה חודש, וגם הייתי הבחורה הראשונה שהוא שכב איתה)- הוא טוען שהוא לא מחפש משהו אחר ממה שאני מחפשת, ושאם הוא לא היה רואה עתיד לקשר הוא לא היה בו אבל הוא עדיין לא בטוח אם מה שיש ביננו זה באמת "זה"... וחלק מהזמן אני לפחות מרגישה שזה כמו שהוא מנסה לאכול את העוגה אבל להשאיר אותה שלמה זה לא שדברים לא מתקדמים בכלל אבל הבחור מתקדם בקצב הרבה יותר איטי ממני (לקח לו 5 חודשים להגיד שהוא אוהב אותי למרות שאני הרגשתי את זה מאד), הוא אומר שהוא לא רוצה לוותר על הקשר הזה כרגע והוא רוצה להמשיך (אבל לא לחפש דירה יחד) אני מאד אוהבת אותו, אבל אני מפחדת לשבת ולחכות ולתת את הכל ובסוף שאחרי שנה הוא ייפרד ממני כי זה לא זה... זקוקה לעצתכם
יש לי התלבטות לשתף אותכם... אני בת 23 ויש לי חבר בן 28 שבחודש הבא נהיה יחד חצי שנה. נסיבות החיים שלי גרמו לי כנראה להיות טיפוס "כבד" באופי שלי: אני מאד רצינית, אני טיפוס שייקח סיכונים אבל סיכונים מחושבים, החשיבה שלי היא תמיד קדימה ולטווח הארוך, והדברים אצלי במיוחד בענייני זוגיות הם או שחור או לבן- כלומר או שזה "זה" או שזה לא "זה" ואין אמצע! ככה אני גם לא מסוגלת לתת מעצמי "חלק", או שאני 100% בתוך מערכת היחסים שלי או שאני לא שם! כמו שבחיים המקצועיים שלי אני כבר במקום מאד מסוים (עוד 8 חודשים בחינות לשכת עוה"ד)גם הזוגיות שאני רוצה היא רק את הדבר האמיתי (במילים אחרות, אני לא מרגישה שיש לי מה להיות עם מישהו שלא רואה איתי חתונה בסופו של דבר). זו לא מערכת היחסים הראשונה שלי, ויש לי תמונה מגובשת של מה אני מחפשת ומה אני רוצה, וזה לא שאני רוצה להתחתן עם הבחור כרגע, אבל אני לא מרגישה שהוא רציני מספיק לגבי מערכת היחסים הזו (אני רואה בו בן זוג והוא עדיין רואה בי חברה). לעומת זאת לחבר שלי זו מערכת היחסים הכי רצינית שהייתה לו עד עכשיו (עד הקשר שלנו, הקשר הכי ארוך שהיה לו היה חודש, וגם הייתי הבחורה הראשונה שהוא שכב איתה)- הוא טוען שהוא לא מחפש משהו אחר ממה שאני מחפשת, ושאם הוא לא היה רואה עתיד לקשר הוא לא היה בו אבל הוא עדיין לא בטוח אם מה שיש ביננו זה באמת "זה"... וחלק מהזמן אני לפחות מרגישה שזה כמו שהוא מנסה לאכול את העוגה אבל להשאיר אותה שלמה זה לא שדברים לא מתקדמים בכלל אבל הבחור מתקדם בקצב הרבה יותר איטי ממני (לקח לו 5 חודשים להגיד שהוא אוהב אותי למרות שאני הרגשתי את זה מאד), הוא אומר שהוא לא רוצה לוותר על הקשר הזה כרגע והוא רוצה להמשיך (אבל לא לחפש דירה יחד) אני מאד אוהבת אותו, אבל אני מפחדת לשבת ולחכות ולתת את הכל ובסוף שאחרי שנה הוא ייפרד ממני כי זה לא זה... זקוקה לעצתכם