אנסה לתרגם, אבל בטח יהיה מי שיתקן אותי.
הפוסט המקורי:
אומרים לי שזאת עוגיה בשם "אוזן המן" שאוכלים אותה בחג הפורים. ניסיתי גם לחפש קצת חומר על החג - מעניין. מאז ששמואל-סאן הגיע אלינו מישראל, אני מרגיש ביתר עוצמה כמה העולם רחב. ממש הייתי רוצה לנסוע ולראות.
התגובה:
אה, זה היה "המן". אני שמעתי בטעות "אוזן המה".
התשובה לתגובה:
הנה מאמר לעיון בנושא החג. השנה נראה שהחג מתחיל מה־7 בחודש בשקיעת השמש, ומסתיים בשקיעת השמש ב־8 בחודש.
והחלק האחרון:
מעניין, אה? בלי קשר למשמעות המקורית, זה הפך להיות הזדמנות לפריקת עול לכל האנשים בעם שבדרך כלל שומר על איפוק. באמת ובתמים שהעולם רחב! אגב, שמואל-סאן גם אמר שהמן היה איש רע. אז הרעיון לאכול את האוזניים שלו גם הוא... מעניין. אני תוהה אם זה איזשהו מאפיין תרבותי לאומי.
זהו.
אני מניחה שב"עם ששומר על איפוק" הוא בעצם מתייחס לעם היהודי, כי ישראל היא לא ממש מופת לאיפוק.
אבל אני בהחלט מבינה שהם מתחברים לרעיון הזה של יום שבו אפשר להשיל את הכבלים.