she's still got that something
היי
שמעתי היום את אמריקן דול פוס כמה פעמים רצוף. והתאהבתי בו לגמרי. לא יודעת למה קטלנו אותו אז, היום בלי לחשוב על קונספט האיזבל/ סנטה/ כל יתר החבורה, זה היה פשוט ויפה. ומלא בפנים ומשמעויות וביכולות הווקליות של טורי שרק השתבחו כאן. הוא גאוני, קברטי וכייפי ונוקב והפסנתר וההפקה המעולה, תיפוף ובס מדויקים, לפעמים היא נדמית רחוקה יותר אבל היי, בגיל ארבעים ו- יהיה פתטי לבקש ממנה להמשיך לבקש. היא כבר מעבר לאישור כזה או אחר שהיא טובה או נהדרת (אבל לא לזה שהיא MILF, או סתם Someone ILF, נו, כנראה שזה מרדף שלעולם לא מפסיק, או רק בשלב מאוחר). בכל אופן, יש שם פטי סמית' וסוזן ווגה ופרפורמטיביות מטורפת שלפני כן הייתה קיימת רק בהופעות שלה, או בשירים בודדים, או באלבומי הופעות, וכאן נכנסת לתוך אלבום אולפן - לא ענין של מה בכך, ועניין מבורך, שנותן לטורי של האלבום הזה עוד כמה דרכי ביטוי. אני חופרת. ואין לי זמן לכתיבת ביקורת מסודרת ומעמיקה כמו שהייתי רוצה. אבל בחייאת, תנו לו צ'אנס, דקה לפני שעוד אלבום מגיע. שאו ברכה ופורים שמח.
היי
