אני יכולה לספר התרשמות של גוף
ראשון, גוף בת 44 וגם גוף שלישי, גיל 8 וחצי בזמן הטיפול. אני הייתי אקטיבית (ישבתי עלידו ועקבתי אחרי העיגול וכעילו הגבתי לשינוי הצבע) בטיפול של בני ואחרי שראיתי שינוי מפטיע אצלו, גם אני התחלתי לעבוד בתכנה. אצלי התבטא -בריכוז מוחלט בעבודה, עפילו כאשר מדברים אנשים בחדרי אני מסוגלת להתעלם מכל הרעש מסביב. האמת שחבריה בעבודה העירו לי על זה, איך אני מסוגלת לחשוב בכלל ברעש הזה?! - אני עובדת גם מהבית במחשב כאשר שלושה ילדים עד גיל 9 חייבים להכין שיעורים, לזכור כל חוג של כל אחד ועוד המון דברים בבית. קודם הייתי מתעצבנת אם מפרעיים לי. עכשיו הם לא מצליחים להפריע לי. - אולי אני מאמינה בעצמי יותר מקודם כי התחלתי ללמוד משהו שתמיד חלמתי עליו. - לדעתי אני עושה עפילו פחות שגיאות כתב בעברית. אני מעיזה לכתוב מילים שפעם הייתי נמנעת מהן בגלל שלא הייתי בטוחה עליהן. אם היו חוקים ברורים היה פשות יותר. אגב, לומדת גם תנ"ך בגלל בני ומפטיע שזה לא נורא. בקיצור, אם הייתי במקום שרת החינוך, לפני "דוברת", הייתי מכניסה את התכנה לבתי הספר. מחשבים ישנם כמעט בכל בית ספר, כך שבעלות מינימלית הילדים היו יעילים יותר. בלי להרגיש. והיו חוסכים המון צער ותיסכול. אם הייתה לי חברה הייתי מכריחה את העובדים לעבוד בתכנה. לטובת כולנו. לגבי בני, השיפור היה מדהים. המורים דיברו על זה ב...התכנסות הפדגוגי. בכל התחומים "קפץ כתה". קורא מהר יותר, עובד עצמאי בכתה (זה מתבטא בחשבון), מכין שיעורים, שם לב לפרטים קטנים, כמו איך לסדר שולחן. למשל פתאום התחיל לעזור ללסדר את השולחן לצהריים עם 2 צלחות, כוסות + מפית, סכין, מזלג. לפעמים בשבתות או חגים עשיתי. במילה אחת : הוא ילד בוגר יותר. הוא מאושר יותר ואנחנו גם. שכולכם תצליחו! כי רק האושר גורם לאנשים ליהות טובים, סובלניים יותר ואז נגדל את ילדינו בעולם טוב יותר כפי שפרופ. Bob Gottfried התכוון כאשר המציא (עם הצוות) את התכנה הזאת ועוד Deeling with feelings, SharperMemory