satyagraha
satya אמת graha מאמץ, פעולה, כוח Gandhi described it as follows: Its root meaning is holding on to truth, hence truth-force. I have also called it Love-force or Soul-force. In the application of Satyagraha I discovered in the earliest stages that pursuit of truth did not admit of violence being inflicted on one’s opponent but that he must be weaned from error by patience and sympathy. For what appears to be truth to the one may appear to be error to the other. And patience means self-suffering. So the doctrine came to mean vindication of truth not by infliction of suffering on the opponent but on one’s self גהנדי תיאר זאת כך: שורש המשמעות היא לאחוז באמת, ולכן - כוח אמת. קראתי לזה גם כוח אהבה וכוח נשמה. ביישום של סאטיהגרהא גיליתי בשלבים מוקדמים שבקשת האמת אינה כוללת אלימות כלפי היריב אלא שיש להניעו מטעות בסבלנות ובסימפטיה. שכן מה שנדמה לאחד כאמת עשוי להדמות לאחר כטעות. וסבלנות פירושה סבל עצמי. אז הדוקטורינה באה לבטא חשיפת האמת שלא ע"י גרימת סבל ליריב אלא לעצמנו. אתם מסכימים עם הגישה הזו? גהנדי היה איש חכם ביותר אבל לא מואר גדול, אולי יש משהו שצריך להשלים ולהעמיק את התובנה הזו שלו? Nonviolent resistance (or nonviolent action) is the practice of applying power to achieve socio-political goals through symbolic protests, civil disobedience, economic or political noncooperation, and other methods, without using violence. The term passive resistance is a form of noncooperation that is sometimes used imprecisely as a synonym for nonviolent resistance. It means resistance by inertia or refusal to comply, as opposed to resistance by active means such as protest or risking arrest. Satyagraha a form of resistance developed by Mohandas K. Gandhi emphasizes the search for truth and attempts to change the heart as well as the actions of the opponent http://en.wikipedia.org/wiki/Nonviolent_resistance התנגדות לא אלימה היא הפרקטיקה של שימוש בכוח להשגת מטרות חברתיות-פוליטיות באמצעות מחאה סימלית, מרי אזרחי, חוסר שיתוף פעולה כלכלי או פוליטי ושיטות אחרות שאינ ן כוללות אלימות. המושג התנגדות פאסיבית מייצג סוג של חוסר שיתוף פעולה שלפעמים משמש כחלופה לא מדויקת להתנגדות לא אלימה. הכוונה היא להתנגדות דרך אינרציה או סרבנות, להבדיל מהתנגדות פעילה כמו מחאה או הסתכנות במעצר. סאטיהגרהא היא אופן של התנגדות שפותח ע"י מוהנדס ק.גהנדי בדגש על חיפוש האמת ונסיונות להטות את ליבו ואת פעולותיו של היריב. הרי כל זה נולד ממצב דיכוי שאי אפשר היה להסכים איתו בשילוב הנפש ההודית העדינה שהיתה צריכה איכשהו ליישב גם אהמיסה וגם התנגדות (לא בא טבעי להודים, התנגדות) , אז גהנדי בישל וניסה ופעל וטעה ותהה ויצא לו הסאטיה גרהא שלו. חלק גדול מהתרגול שלנו הוא להפנים כניעה וויתור מוות שחרור אי אחיזה האם זה ההפך הגמור מהתנגדות? חלק גדול אחר מהתרגול כרוך בשחרור הקונספציות שלנו על נכון ולא נכון, שיפוטיות, ולקבל את מה שאיננו יודעים אז איך אפשר להתנגד למשהו שהתרגול שלנו מחייב אותנו להטיל ספק בעצם ממשותו? או חשיבותו? מתי בפעם האחרונה האהמיסה שלכם גרמה לכם לפעול למען משהו במקום להמנע מפעולה כלשהי? מתי לדעתכם זה מוצדק? והאם כל זה מפר את שלוות התרגול שלכם?
satya אמת graha מאמץ, פעולה, כוח Gandhi described it as follows: Its root meaning is holding on to truth, hence truth-force. I have also called it Love-force or Soul-force. In the application of Satyagraha I discovered in the earliest stages that pursuit of truth did not admit of violence being inflicted on one’s opponent but that he must be weaned from error by patience and sympathy. For what appears to be truth to the one may appear to be error to the other. And patience means self-suffering. So the doctrine came to mean vindication of truth not by infliction of suffering on the opponent but on one’s self גהנדי תיאר זאת כך: שורש המשמעות היא לאחוז באמת, ולכן - כוח אמת. קראתי לזה גם כוח אהבה וכוח נשמה. ביישום של סאטיהגרהא גיליתי בשלבים מוקדמים שבקשת האמת אינה כוללת אלימות כלפי היריב אלא שיש להניעו מטעות בסבלנות ובסימפטיה. שכן מה שנדמה לאחד כאמת עשוי להדמות לאחר כטעות. וסבלנות פירושה סבל עצמי. אז הדוקטורינה באה לבטא חשיפת האמת שלא ע"י גרימת סבל ליריב אלא לעצמנו. אתם מסכימים עם הגישה הזו? גהנדי היה איש חכם ביותר אבל לא מואר גדול, אולי יש משהו שצריך להשלים ולהעמיק את התובנה הזו שלו? Nonviolent resistance (or nonviolent action) is the practice of applying power to achieve socio-political goals through symbolic protests, civil disobedience, economic or political noncooperation, and other methods, without using violence. The term passive resistance is a form of noncooperation that is sometimes used imprecisely as a synonym for nonviolent resistance. It means resistance by inertia or refusal to comply, as opposed to resistance by active means such as protest or risking arrest. Satyagraha a form of resistance developed by Mohandas K. Gandhi emphasizes the search for truth and attempts to change the heart as well as the actions of the opponent http://en.wikipedia.org/wiki/Nonviolent_resistance התנגדות לא אלימה היא הפרקטיקה של שימוש בכוח להשגת מטרות חברתיות-פוליטיות באמצעות מחאה סימלית, מרי אזרחי, חוסר שיתוף פעולה כלכלי או פוליטי ושיטות אחרות שאינ ן כוללות אלימות. המושג התנגדות פאסיבית מייצג סוג של חוסר שיתוף פעולה שלפעמים משמש כחלופה לא מדויקת להתנגדות לא אלימה. הכוונה היא להתנגדות דרך אינרציה או סרבנות, להבדיל מהתנגדות פעילה כמו מחאה או הסתכנות במעצר. סאטיהגרהא היא אופן של התנגדות שפותח ע"י מוהנדס ק.גהנדי בדגש על חיפוש האמת ונסיונות להטות את ליבו ואת פעולותיו של היריב. הרי כל זה נולד ממצב דיכוי שאי אפשר היה להסכים איתו בשילוב הנפש ההודית העדינה שהיתה צריכה איכשהו ליישב גם אהמיסה וגם התנגדות (לא בא טבעי להודים, התנגדות) , אז גהנדי בישל וניסה ופעל וטעה ותהה ויצא לו הסאטיה גרהא שלו. חלק גדול מהתרגול שלנו הוא להפנים כניעה וויתור מוות שחרור אי אחיזה האם זה ההפך הגמור מהתנגדות? חלק גדול אחר מהתרגול כרוך בשחרור הקונספציות שלנו על נכון ולא נכון, שיפוטיות, ולקבל את מה שאיננו יודעים אז איך אפשר להתנגד למשהו שהתרגול שלנו מחייב אותנו להטיל ספק בעצם ממשותו? או חשיבותו? מתי בפעם האחרונה האהמיסה שלכם גרמה לכם לפעול למען משהו במקום להמנע מפעולה כלשהי? מתי לדעתכם זה מוצדק? והאם כל זה מפר את שלוות התרגול שלכם?