יש סתירה מכאיבה בדברייך -
מצד אחד את אבלה על הערכים הציוניים שנשחקו, כלומר - אנשים שאומרים שהצבא הוא "בזבוז זמן". מצד שני, את מתנגדת לצבא מסיבות "אידאולוגיות", ואם יותר לי להכנס לעומק דברייך - את מתנגדת באופן עקרוני ומערכת הבטחון של מדינת ישראל, תהא או לא תהא מוסרית. ואת קוראת למישהי שרוצה לתרום בצורה אחרת משחיתת ערכים?! אם כבר ערכים נשחקים בארץ, זה בא לידי ביטוי אצל סרבנים למיניהם, שבזמן שהם מתנגדים לצבא, מגוחך עד כמה שזה יישמע (להתנגד לצבא), כביכול מנקודת מוצא מוסרית, חברים שלהם צריכים לקרוע את עצמם במקומם בשטחים, להילחם במקומם ובשביל שהם יוכלו לנהל מאבקים לכאורה צודקים, בזמן של מלחמה. אני לא רואה את המוסר כאן, אשמח אם תאירי את דרכי. כל שירות בצבא הוא חשוב. אני מסכימה - היות וניתנה לי הבחירה, אני מעדיפה לא לעשות צבא, מתוך ידיעה מוחלטת שבשירות לאומי אתרום פי כמה מאשר אתרום בצבא, עם הפרופיל שלי ומה שהוא מאפשר לי (לא הרבה). אני באה מנקודת מוצא שאני רוצה לתת מעצמי למדינה כמה שאפשר, ולכן אני הולכת לשירות לאומי. אבל, מצד שני, אם לא הייתה ניתנת בידי האפשרות - הייתי צועדת בגאווה אל הבקו"ם. כן, אני בטוחה שלא הייתי נהנית בצבא בחלקים מסויימים, אבל מעל לכל אני יודעת שזו חובה, לא רק שלי למדינה אלא גם שלי לסביבה, לחברים שלי, לחינוך שקיבלתי. אין כאן מקום לסרבנות, לא לפני שעשיתי צבא. אבל זה כבר נושא אחר... - נעמה.
