rew

[עיגולים]

rew

כתבתי כאן הודעה לא מזמן. בשעת בוקר מוקדמת. במצב רוח רע. אין לי מילה אחרת הוא באמת היה רע. משום מה יש לי את ההרגשה שמישהו שם קרא אותי לא נכון. כתבתי שאני תמיד מעל ומעבר. אם קראתם את זה כיהירות הרי שנכשלתי, שוב, בלהסביר את עצמי. תמיד מעל תמיד מעבר אף פעם לא שם, בחיי הביצוע הקליל, חסר המחשבה, הטריוויאלי. אולי זה היה צריך להיות הניסוח. לא קשרתי לעצמי כתרים לא לי. אני באמת כותבת מציירת ואז גם מצלמת כמעט כל הזמן. הייתי קוראת לזה אקט של תסכול ולאו דווקא יצירה אבל מילא. אם טעיתי ולא בצבצה ציניות אז סליחה מראש. אם צדקתי, חבל. חבל לי. נגמרים לי המקומות שבהם אני לא צריכה להילחם.

 

[kniaper]

וגר עיגול עם משולש

עצוב לי לשמוע שאת כלכך נסערת ומרגישה כלכך רע עם מה שכתבת. נכון, יכול להיות שיהיו כאלו שיתפשו את מה שכתבת לא בדיוק כפי שהתכוונת אבל לפחות עד כמה שזה נוגע אליי לא חוויתי אותך כשחצנית ובהחלט ניתן היה לחוש את הכאב שלך מתוך אותה הודעה ועל אחת כמה וכמה מתוך הודעתך הזו. החוייה של לא להיות מובן אינה זרה לי ואני מבטיח לך שרבים אחרים פה בפורום מרגישים פעמים רבות שהם אינם מובנים גם כן. זו חוויה קשה מאד ומתסכלת מאד, אחת המתסכלות שבחוויות שהADHD מספק לנו. היא באעצם משאירה אותנו לבד, מרגישים לבד, גם אם אנחנו מוקפים בכאלו שאוהבים אותנו. את יכולה להרגיש פה רצוייה גם אם אינך מובנת, בדרך כלל את רק מרגישה לא מובנת וגם אם לעיתים באמת לא הצלחת להעביר את עצמך, זה לא נורא, את תמיד יכולה להסביר את עצמך שוב. את יכולה להפסיק להלחם. כאן, נקבל אותך כמו שאת עם כל הדברים הטובים שאת יכולה להביא איתך ועם כל התחושות הקשות.

 

[עיגולים]

קודם כל תודה.

רק כדי להבהיר, אני לא נסערת ולא מרגישה רע לגבי מה שכתבתי. אם זה יציג אותי הפעם כחסרת רגישות אלוהים עדי שלא זו הכוונה. אני פשוט לא יכולה לייחס לעצמי עניינים שהם לא. ושוב תודה

 

[28איילת]

knaiper, אתה מרגש עד דמעות

וזה לא נאמר בציניות.

 

[28איילת]

אח, ההרגכשה מוכרת

אני בכללל תמיד מרגישה שלא מבינים את מה שאני כותבת, בעיקר כי הניסוח שלי קלוקל ביותר. אבל לפחות אני מרגישה שהחברים כאן מבינים אותי וזאת הרגשה טובה לאין שיעור. אז באמת אני שולחת לך חיבוקים ושתמצאי כאן קצת נחמה איתנו, כמו שאני מוצאת. (ניסוח זוועתי במיוחד הפעעם, סורי).

 

[spidergirl]

חשבתי שאני היחידה...../images/Emo13.gif

שבמאבק נגד העולם,"אני נגד כולם","אף אחד לא מבין אותי באמת" אני יכולה להיות מוקפת באנשים ולהרגיש שאני לבד, יחסתי את זה דווקא ל - odd שלי לא ל - adhd, טוב לראות שאני לא לבד

 

[פלאת]

את לא לבד

אף אחד פה לא לבד.

 

[עיגולים]

פעם חשבתי

שזה בערך כמו לנסות לבנות את מגדל בבל, אתה מבקש לבנה ומישהו ישר מגיש לך שמן זית איתה. אה, החוויות... נו, לפחות שיהיה טעים

 

[gooloo]

בשביל זה אנחנו פה.....

אנחנו אמורים להבין אותך...אל תייסרי את עצמך יותר מידי.

 

[freearth10]

אני לא חוויתי זאת כיהירות

במיוחד שאני יודעת שהרבה מאיתנו הם מאוד יצירתיים. אם את קוראת את ההודעות את תראי שכולנו כאן חיים במאבק. מאבק בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין החברה. כשתהיי שלמה עם עצמך יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם האחרים. במקום לנסות להשוות את עצמך כל הזמן לאחרים, העצימי את היתרונות שבך והשקיעי בהן את כולך.

מאיה

 

[ל11]

בואו נחליט

שלפחות פה לא צריך להתנצל ופשוט כולם יניחו שאף אחד לא מתכוון לרע. אם מישהו ניפגע או הרגיש שכתבו לו בצורה לא נכונה שיגיד... גם אני ממש לא הרגשתי שום טון מתנשא בהודעה שלך. אולי יש לנו את היכולת להסתכל על הדברים בגדול בלי להתייחס לסמנטיקה בגלל מי שאנחנו.

 

[kniaper]

../images/Emo45.gifנכון מאד

אני חושב שזה יהיה נכון מאד מצדינו לחשוב שאף אחד לא מתכוון לפגוע באף אחד כאן. והכי נכון זה לצפות ממישהו שנפגע, וזה קורה לפעמים, שיגיד. אני בטוח שאפשר יהיה להסתדר עם זה. חשוב גם לא להרגיש תחושות רעות בקשר למה שאנחנו כותבים ואיך שאנחנו מתנסחים כי אם נפחד לכתוב מה שאנחנו חושבים ומרגישים, איך נוכל להשתתף בפורום? אני חושב שכולם מרגישים קצת לא נח עם עצמם ודואגים איך הדברים שהם כותבים יתפרשו אצל האחרים. אני לדוגמא בודק הרבה פעמים את רוב ההודעות שלי לפני שאני שולח אותן ולא מזדרז כלכך ללחוץ על שלח. אני חושב, מה יחשבו עליי אילו שיקראו אותי, מה הם יחשבו שאני חושב עליהם ואילו רגשות זה יעורר. ותמיד כשאני לוחץ שלח, הלב מחסיר פעימה. צריך להקפיד על מה שכותבים כי זו הדרך שלנו לתקשר אחד עם השני. אבל, אני זוכר שגם עם טעיתי וגם אם לא הייתי 100% מובן, מולי, יש אנשים חכמים ורגישים ותמיד אני אוכל להסביר את עצמי שוב ולהנצל אם יהיה בכך צורך.

 

[עיגולים]

../images/Emo45.gif גם ממני.

 

[gooloo]

מצטרף לדעתך!!!!