RESEARCH
- פותח הנושא Thestral
- פורסם בתאריך
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif*../images/Emo41.gif*|הפיק שלי../images/Emo70.gif../images/Emo108.gif
הנה הפיק שלי, אני מקווה שהוא טוף ואני מאוד ישמח אם תגידו לי איך הוא.*|
ובבקשה תקראו אותו הוא לא ארוך
ואל תשכחו לתת לי תשובה להודעה למעלה
ואממ... תהנו
הנה הפיק שלי, אני מקווה שהוא טוף ואני מאוד ישמח אם תגידו לי איך הוא.*|
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהפיק בהודעה...../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo108.gif
לפני זמן רב, חיו להם שני פוקימונים אגדיים: קיוגר, ענק המים. וגראודון, ענק האדמה. קיוגר היה ידוע ביכולותיו להוריד גשם אין סופי, ולשנות את צורת זרימת הנהרות ולכסות שטחי אדמה במים. גראודון היה ידוע ביכולותיו לשנות את צורת האדמה לחולל סופות חול אין סופיות, ולאדות שטחי מים בחום. החקלאים היו בונים מקדשים לקיוגר ומכבדים אותו, כי קיוגר היה מוריד גשם שהיה מייבש תקופות בצורת ועוזר לחקלאות. והנודדים היו בונים מקדשים לגראודון ומכבדים אותו, כי גראודון היה בונה להם גשרי אדמה מעל המים שעליהם היו עוברים ומשנה את צורת האדמה לנדידה קלה יותר. ביום אחד, שני הענקים החלו בקרב, קרב שיקבע אם מים או אדמה יכסו את רוב שטח כדור-הארץ. קרב שלעצמו היה מסוכן לפוקימונים, ולבני האדם כאחד. הקרב נערך במקדש הירח שנבנה עבור שניהם. מקדש הירח היה ממוקם בעיר הירח, שהיתה ממוקמת מתחת לים הירח. הקרב נמשך ימים רבים. וענקים שניסו לכסות את השטחים אחד של השני, סוף-סוף נפגשו לקרב הגורלי במקדש הירח אחד מול השני. וכשהקרב הגיע לרמה שהיתה מסוגלת לחסל את כל החיים בכדור-הארץ ירד מהשמיים ענק האוויר, פוקימון הידוע בשם: רייקואזה. לענק הזה היתה היכולת להרדים את שני הפוקימונים, לא לעצור את הקרב אלא להקפיאו וכך עשה. ענק האוויר הכניס את קיוגר וגראודון לתרדמה, ושם הם מחכים, במקדש הירח, עד שיתעוררו בשנית. עברו הרבה שנים ענק האוויר חזר אל האטמוספירה ששם הוא שכן. הקרב והענקים הפכו למיתולוגיה. ואי שם במחוז היון ילדה בשם מאי סגרה את הספר. "זה היה סיפור יפה, מעניין אם הוא אמיתי? מה אתה אומר אש?". "אני לא יודע, יש הרבה דברים בעולם הפוקימונים שקשורים באגדות, והם אמיתיים. נכון פיקאצ'ו?" אש אמר לפיקאצ'ו שישן. השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, באנייה אי שם במחוז היון. ואש המשיך במסעו עם חבריו מאי, וברוק. "לפי דעתי הסיפור היה נחמד מאוד." אמר ברוק. "אבל לא כמו ארוחת הערב שהכנתי: מג'יקארפ מטוגן ומוקפץ עם אפונה יפנית יאמממ!" "זה באמת נשמע טעים ברוק, מה את אומרת מאי?" "זה נשמע נפלא אש." ובדיוק לפני שהחלו לאכול, פיצוץ מחריש אוזניים ביקע את הספינה. אלו היו צוות רוקט שפתחו בנאומם הרגיל: "הכונו לצרות –כפולות ומכופלות. -אוי אין לנו כח לזה באמצע הלילה" צעק אש. "בייליף צא!" בייליף בקע מהפוכדור. "עלה תער עכשיו!" בייליף שלח את עלי התער שלו אל עבר הכדור הפורח ופוצץ אותו, הכדור התחיל להתעופף יחד עם צוות רוקט בתוכו בעוד שצוות רוקט צועקים: "צוות רוקט שוב מתנפנףףףףף!" כשנצנוץ קטן הופיע בשמים. ולפתע מאי אמרה "אתם שומעים את זה? -את מה?" אמר אש. "מישהו צועק קדימה" כולם רצו אל עבר חרטום הספינה, ושם ראו איש זקן נאחז במעקה, וכמעט נופל למים. אש, ברוק, ומאי, ניסו בחוזקה לגרור אותו ולהחזיר אותו לסיפון, הם ניסו למשוך בכל הכח וגם פיקאצ'ו עזר. אבל זה היה מאוחר מדי, האיש נפל, ולא הצליח להחזיק מעמד. המעיל שלו נשאר תלוי על המעקה כמה שניות וגם נפל לים. כולם עמדו שם והתבוננו. "אלך לקרוא למישהו" אמר ברוק. ובזמן שברוק הלך להזעיק עזרה, הבחינה מאי במין שרשרת מוזרה שנשארה על המעקה. היא הרימה אותה, והסתכלה עליה בהסתקרנות. השרשרת היתה עשויה מקריסטל בצורת טיפה, ובתוכה להבה. הקריסטל נצנץ בצבעים של כחול אדום. "אש תראה" אמרה מאי. "מה זה מאי? –זאת היא מין שרשרת, יכול להיות שהיא נפלה לאיש ונתלתה על המעקה בזמן שהוא נפל. תראה אותה היא כל-כך… יפה. –בואי מאי כדאי שנחזור לחדר. מתחיל להיות קר. אני אלך להודיע לברוק שאנחנו חוזרים לחדר." אבל מאי רק עמדה שם, והסתכלה על השרשרת, והיא ידעה שהשרשרת הזאת היא לא סתם שרשרת. היא ידעה שהשרשרת הזאת, היא שרשרת מיוחדת. "מאי את באה?" שאל אש. "כן אני כבר מגיעה" מאי צעקה לעברו בחזרה, והלכה לכיוון החדר. באותו לילה היה קשה לכולם להירדם. ולפיקאצ'ו משהו הפריע במיוחד. משהו שלא הפסיק לנצנץ, ולזהור, מהתיק של מאי. זאת היתה השרשרת, שחיכתה להגיע ליעדה, בעוד הספינה ממשיכה להפליג, אי שפ במחוז היון. ואש, ברוק, ומאי, עוד מחכה הרפתקאה חדשה. וגם השרשרת מחכה להגיע ליעדה, וממשיכה לזהור אל תוך הלילה…
לפני זמן רב, חיו להם שני פוקימונים אגדיים: קיוגר, ענק המים. וגראודון, ענק האדמה. קיוגר היה ידוע ביכולותיו להוריד גשם אין סופי, ולשנות את צורת זרימת הנהרות ולכסות שטחי אדמה במים. גראודון היה ידוע ביכולותיו לשנות את צורת האדמה לחולל סופות חול אין סופיות, ולאדות שטחי מים בחום. החקלאים היו בונים מקדשים לקיוגר ומכבדים אותו, כי קיוגר היה מוריד גשם שהיה מייבש תקופות בצורת ועוזר לחקלאות. והנודדים היו בונים מקדשים לגראודון ומכבדים אותו, כי גראודון היה בונה להם גשרי אדמה מעל המים שעליהם היו עוברים ומשנה את צורת האדמה לנדידה קלה יותר. ביום אחד, שני הענקים החלו בקרב, קרב שיקבע אם מים או אדמה יכסו את רוב שטח כדור-הארץ. קרב שלעצמו היה מסוכן לפוקימונים, ולבני האדם כאחד. הקרב נערך במקדש הירח שנבנה עבור שניהם. מקדש הירח היה ממוקם בעיר הירח, שהיתה ממוקמת מתחת לים הירח. הקרב נמשך ימים רבים. וענקים שניסו לכסות את השטחים אחד של השני, סוף-סוף נפגשו לקרב הגורלי במקדש הירח אחד מול השני. וכשהקרב הגיע לרמה שהיתה מסוגלת לחסל את כל החיים בכדור-הארץ ירד מהשמיים ענק האוויר, פוקימון הידוע בשם: רייקואזה. לענק הזה היתה היכולת להרדים את שני הפוקימונים, לא לעצור את הקרב אלא להקפיאו וכך עשה. ענק האוויר הכניס את קיוגר וגראודון לתרדמה, ושם הם מחכים, במקדש הירח, עד שיתעוררו בשנית. עברו הרבה שנים ענק האוויר חזר אל האטמוספירה ששם הוא שכן. הקרב והענקים הפכו למיתולוגיה. ואי שם במחוז היון ילדה בשם מאי סגרה את הספר. "זה היה סיפור יפה, מעניין אם הוא אמיתי? מה אתה אומר אש?". "אני לא יודע, יש הרבה דברים בעולם הפוקימונים שקשורים באגדות, והם אמיתיים. נכון פיקאצ'ו?" אש אמר לפיקאצ'ו שישן. השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, באנייה אי שם במחוז היון. ואש המשיך במסעו עם חבריו מאי, וברוק. "לפי דעתי הסיפור היה נחמד מאוד." אמר ברוק. "אבל לא כמו ארוחת הערב שהכנתי: מג'יקארפ מטוגן ומוקפץ עם אפונה יפנית יאמממ!" "זה באמת נשמע טעים ברוק, מה את אומרת מאי?" "זה נשמע נפלא אש." ובדיוק לפני שהחלו לאכול, פיצוץ מחריש אוזניים ביקע את הספינה. אלו היו צוות רוקט שפתחו בנאומם הרגיל: "הכונו לצרות –כפולות ומכופלות. -אוי אין לנו כח לזה באמצע הלילה" צעק אש. "בייליף צא!" בייליף בקע מהפוכדור. "עלה תער עכשיו!" בייליף שלח את עלי התער שלו אל עבר הכדור הפורח ופוצץ אותו, הכדור התחיל להתעופף יחד עם צוות רוקט בתוכו בעוד שצוות רוקט צועקים: "צוות רוקט שוב מתנפנףףףףף!" כשנצנוץ קטן הופיע בשמים. ולפתע מאי אמרה "אתם שומעים את זה? -את מה?" אמר אש. "מישהו צועק קדימה" כולם רצו אל עבר חרטום הספינה, ושם ראו איש זקן נאחז במעקה, וכמעט נופל למים. אש, ברוק, ומאי, ניסו בחוזקה לגרור אותו ולהחזיר אותו לסיפון, הם ניסו למשוך בכל הכח וגם פיקאצ'ו עזר. אבל זה היה מאוחר מדי, האיש נפל, ולא הצליח להחזיק מעמד. המעיל שלו נשאר תלוי על המעקה כמה שניות וגם נפל לים. כולם עמדו שם והתבוננו. "אלך לקרוא למישהו" אמר ברוק. ובזמן שברוק הלך להזעיק עזרה, הבחינה מאי במין שרשרת מוזרה שנשארה על המעקה. היא הרימה אותה, והסתכלה עליה בהסתקרנות. השרשרת היתה עשויה מקריסטל בצורת טיפה, ובתוכה להבה. הקריסטל נצנץ בצבעים של כחול אדום. "אש תראה" אמרה מאי. "מה זה מאי? –זאת היא מין שרשרת, יכול להיות שהיא נפלה לאיש ונתלתה על המעקה בזמן שהוא נפל. תראה אותה היא כל-כך… יפה. –בואי מאי כדאי שנחזור לחדר. מתחיל להיות קר. אני אלך להודיע לברוק שאנחנו חוזרים לחדר." אבל מאי רק עמדה שם, והסתכלה על השרשרת, והיא ידעה שהשרשרת הזאת היא לא סתם שרשרת. היא ידעה שהשרשרת הזאת, היא שרשרת מיוחדת. "מאי את באה?" שאל אש. "כן אני כבר מגיעה" מאי צעקה לעברו בחזרה, והלכה לכיוון החדר. באותו לילה היה קשה לכולם להירדם. ולפיקאצ'ו משהו הפריע במיוחד. משהו שלא הפסיק לנצנץ, ולזהור, מהתיק של מאי. זאת היתה השרשרת, שחיכתה להגיע ליעדה, בעוד הספינה ממשיכה להפליג, אי שפ במחוז היון. ואש, ברוק, ומאי, עוד מחכה הרפתקאה חדשה. וגם השרשרת מחכה להגיע ליעדה, וממשיכה לזהור אל תוך הלילה…
Seto¥Girl®
New member
יפה מאוד, אבל לידיעתך...
הראו את זה בפרק שהמאג'יקרפ של ג'ימס התפתח, אי אפשר לאכול מג'יקארפים כי הם יש להם שריון קשה המון עצמות ומעט בשר.... P:
הראו את זה בפרק שהמאג'יקרפ של ג'ימס התפתח, אי אפשר לאכול מג'יקארפים כי הם יש להם שריון קשה המון עצמות ומעט בשר.... P:
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.