טמטום והצלחה הם לא ניגודים
לפני הכל, תדעו שאני בן 17, ויש לי ותק של 3 שנים במשחקים חיים. רוב המשחקים שהייתי בהם היו משחקים לנוער (כלומר עד גיל 18 או 19) והיו בגני יהושע. דייב, טעות בידיך, כי ארים (קיצור ל-RD&D) הם לא חוג, והם לא מתקיימים באופן קבוע. הם מאורגנים על-ידי אנשים שעומלים שעות רבות כדי להרים אותם. כל אחד יכול להרים אר, או לפחות לנסות. כרגע יש 2 ארגונים רשמיים שמכינים ארים שהם האחווה (שהיא תחת חסות העמותה) וחברת 23 (שעושה גם דברים אחרים של משחקי-תפקידים). אז הם לא עולים 200 ש"ח לחודש ולא פעם בשבוע, אלא יותר כמו פעם בחודש וחצי (בלי להתחשב בארים של הקהילה הרוסית שאיתה אני בכלל לא נמצא בקשר). בחופש הגדול לעומת זאת התדירות עולה פלאים (בחופש הזה יהיו יותר מ-8 ארים, בלי להחשיב 2 שכבר נדחו מחוסר זמן). בנוסף, בארים ה"מכות" הם עם כלי-נשק מרופדים ואסור מגע קרבי (בעיטות, אגרופים). אסור לפגוע בראש, בצוואר ובאשכים, ברוב הארים מי שעושה את זה חייב למות מיידית. הטמטום שאתה מדבר עליו, הוא טמטום גם לדעתי, אין טעם לבוא ולשלם כסף כדי ללכת מכות סתם, גם אם תחת עטיפה של עלילה ודמויות. אבל ניכר שאתה לא מכיר את התחום ולכן אני מניח שהעלית לדיון את כל הסוגיה. אם כן בארים אתה לא משחק גיבור, וכמעט שאין מפלצות. לרוב השחקנים מחולקים לצבאות או לקבוצות (בארים הגדולים יש ערים) בשונה מאוד ממו"ד ומשיטות אחרות. הארים מתנהלים, לרוב, בעולם פנטסיה "סטנדרטי". וכעת לחלק של ההצלחה: במשחק-תפקידים יכולה להיות לך (בתור שחקן או שה"ם) כל מטרה שהיא - להעביר מסר, לצחוק, לספר סיפור, לשחק עם הדמיון, להעמיק בדמות או להנות מקטילת מפלצות ופתירת חידות. בלארפים גם כן. אבל עיקר המטרה, לדעתי, בלארפ הוא להתחבר באופן מוחלט לדמות, כמו בתאטרון. הלארפם יכול לנוע במרחב עצום של אפשרויות, אבל לרוב, הוא אכן כפחי שאמרתי מסתכם בקרב. אני אישית לא אוהב כל כך את הקרבות, ולכן בדרך כלל משחק דמות לא-לוחמנית (אפשר לעשות את זה) או מטיל לחשים שלא ממש נלחם. בחלק מהארים (כי רובם נהרסים בידי משתנים וגורמים שאינם תלויים במארגנים), ישנה הצלחה של ממש - השחקנים מבינים את העלילה, נהנים מהמשחק של הנאפסים (שחקנים שנבחרו מראש לתפקיד מיוחד) ומהקרבות ומתחברים לדמות שלהם. לדעתי אתה חייב להיות באחד מוצלח כדי להחליט אם הוא שווה או לא. ההצעה שלי היא ללכת ללארפ בכנס (בביגור האחרון היו די הרבה), כי הם קטנים וללא קרבות. בדרך כלל, מי שמריץ את הלארפ מאוד מנוסה והדגש הוא על משחק דמות. *אני אשמח להגיב על הודעות נוספות בנושא - גם בפרטים טכניים מדויקים יותר, וגם בדיון על עצם הקיום של אר.
) אני בטוח שזה קיים.. רק עוד לא מצאתי את זה
