תיקון (חוזר בי!)
השאלה היא קשה מאוד. למרות הסיפור הנחמד על הזקנה, האישה, וכו', קשה מאוד לרדת למניעים האמיתיים, העמוקים של האדם. למה תינוק בוכה? בגלל אגואיזם? למה אדם מביא ילדים לעולם? ואם הוא מוסר אותם לאימוץ? או קובר גופה? האם האדם מונע ע"י רגשות או אינטרסים? מה קורה כשהרגשות סותרים את האינטרסים השכליים? האם כל פעולה שתואמת את האינטרסים של האדם היא בהכרח אגואיסטית? רובוט הוא לא אגואיסט. הוא עושה את הדברים כי כך הוא בנוי/מתוכנת. האם חיה היא אגואיסטית? האם להציל את הגנים (צאצאים) זה אגואיסטי? בשלב הראשון, ישנן רגשות. האדם מונע ע"י רגשותיו, ותגובות ספונטניות, מיידיות, לא מודעות, אסוציאטיביות. כשאדם חומל על אדם אחר, לדעתי, אין בכך אגואיזם. אפשר לקרוא לזה אלטרואיזם אם רוצים. כשאדם דואג לטובתו, אנחנו קוראים לזה אגואיזם. כשאדם מגן על עצמו, הוא אגואיסט. אדם חדל להיות אגואיסט, כשהוא לא מציב את עצמו לפני האחר (לא מרוכז רק בעצמו). כשהוא עושה מעשה טוב בשביל להטיב עם האחר, ולא בשביל להרגיש טוב עם עצמו. ההבדל הוא דק, אך הוא ישנו. כשאדם "נותן בסתר", אף אחד לא יודע על כך מלבדו. כשאדם חילוני "נותן בסתר", הוא אפילו לא חושב על גמול, או על מצווה. ישנה ההרגשה הטובה שמלווה את האדם, אך אם מדובר בסכום גדול, לפעמים אפשר לראות (לדעתי) שהרצון הכנה לתת ולעזור גדול יותר מהצורך לטפיחה על השכם/אגו. אפשר להגיד שלכל מעשה של האדם יש סיבה. כי כך הוא מרגיש, כי כך הוא חושב, כי זה טבוע בו (חייב), כי כך אמרו לו... השאלה היא האם הסיבה היא אגואיסטית, או לא.