האשי-מסכימה בקשר למהותיות.
מי כמוני יודעת מה זה להיות בת זוג "של".... אני ממש לא ממעיטה בערכי, אחרת הייתי רושמת בהודעות על המצוקה של יגאל...אני מרשה לעצמי "להתמסכן" וכותבת על העייפות ש ל י ,על הרצון ש ל י שיפסיקו כבר ההתקפים, ומביאה את עצמי לפה בהחלט מהמצוקה של להיות נשואה למישהו שיש לו אפילפסיה (אמא'לה, מתי הפכתי להיות כזו אגואיסטית..). התכוונתי שאני "מוכנה" לא להיות בררנית, ולשבת בקבוצה אחת עם דוד של, גיסה של, סבתא של, ולאו דווקא רק עם בני בנות זוג.בינתיים.כמו שכתבת- "פשוט להתחיל".האשי, ה-10 שהתכוונתי אליהם זה חולים בעצמם....לא קרובים. מקווה שבעקבות ה-10 יבואו עוד אנשים שיחשבו על עצמם (כמוני)ואז תפתח קבוצה לכל אותם האנשים שמתחכחים בחולים (מילה מכוערת) בכל מיני דרגות- מי בקרבה של מעסיק, מי בקרבה של גיס, מי בקרבה של ידיד, מי בקרבה של הורה, ומי בקרבה של בן זוג.השלב הבא לדעתי, קבוצות קבוצות של בני ובנות זוג, וכן הלאה.(השלב האחרון לדעתי קבוצה של בני זוג וקבוצה נפרדת של בנות זוג, אבל עוד חזון למועד...)