לפחות עד מחר.
אל תאכלו גרנולה שאתם לא יודעים מה יש בה. אם אתם מתארחים ברמת השרון, אל תתפלאו שכשאתם יורדים בבוקר למטבח עם פיהוק גדול, צהוב של בוקר בעיניים ובלי חזייה מחכה לכם שמה הכושי הגדול שבא לנקות, בשורטס, עושה ספונג´ה ומדבר רק אנגלית (יותר מאוחר באותו בוקר הוא לא ירשה לכם להכניס את הגבינה למקרר, "ליב איט, איי וויל קלין איט". סקס משין אור ווט?). אל תצפו שכשאתם יוצאים עם המשפחה מרמת השרון למרכז קניות, תוכלו לאכול דונאט ולגמור את הסיפור. תבנו יותר בכיוון של ארוחת 5 מנות בבית הקפה היוקרתי הקרוב, כשכל מנה עולה 50 שקלים (ואפילו לא מביאים סוכריות עם החשבון, והמלצרים הומואים. נו, תל אביב). אל תצפו שכשקרוב/ת משפחתכם מרמת השרון מזמינ/ה אתכם לסרט, זה יהיה סרט קל ונינוח שתוכלו לנמנם בו. אין סרטים כאלה כאן. כאן תקבלו סרט זר שזכה בנובל לפוסטמודרניסטיות נון-קונפורמיסטית בפסטיבל קאן, ובעוד כמה פסטיבלים. הסרט כולל מסר חברתי עמוק שאתם צריכים להפנים, ואם לא הולך לכם - לא נורא, כסף תמיד יש. שם הבמאי צריך לכלול לא פחות מ-7 אותיות (כולל מספרים) ובאמצע הסרט אין הפסקה ("תישארו לשבת, הסרט יתחיל מיד". יא רייט, כאילו שמישהו מהם תכנן לקום, הרי המשרת הפיליפיני הקטן הולך לקנות את הפופקורן). כרטיס חנייה לוולוו עולה בדיוק כמו כרטיס חנייה לכל מכונית אחרת, רק שהוולוו תופסת מקום של 2 מכוניות (היהי, שוב העשירים דופקים על חשבון העניים. ובעצם, אין עניים בחניון רמת-אביב). אל תחשבו שאם אתם קמים מאוחר בבוקר יחכו לכם, היום הרמת-שרוני חייב להיות פרודוקטיבי וכך יקרה שאם תעזו לקום מאוחר בבוקר (9) פשוט לא ייקחו אתכם למוזיאון, ואתם תישארו לבד עם העוזר הכושי המגודל והמחשב. אה, וכשמציעים לכם לחמניות בארוחה - תנסו לא להתלבט יותר מכמה דקות בין 2180364892363802 הסוגים, זה יעיד עליכם שאתם לא מקומיים. בקיצור - פשוט בא לי ללכת לעיריית רמת השרון, להקיא להם על השטיח במשרד את הסושי של הצהריים ולהגיד להם שזה בגלל שהעיר שלהם מגעילה אותי. פייר?
