P!nk - The Truth About Love: הביקורת.

[Bulletproof4Ever]

P!nk - The Truth About Love: הביקורת.

P!NK
THE TRUTH ABOUT LOVE

פינק מספקת לי אחלה פנאי עד חזרתה של כריסטינה אהובתי וסתם מצליחה קצת לרענן אותי בשנה הסופר מסריחה מוזיקאלית הזאת.
אחרי The Spirit Indestructible החלטתי שבא לי לכתוב ביקורת גם על האלבום הזה, The Truth About Love, אלבום שישי לפינק בקריירה של 12 שנה.
אין לי מושג מאיפה אני שואב את הכוחות אבל הנה לפניכם הביקורת שלי, השניה ב- 24 שעות:

1. Are We All We Are? - פינק פותחת את האלבום בשיר רוקיסטי ונותן בראש. לא תוכלו למצוא פתיחה יותר ראויה מזו לאלבום. ללא ספק אחד השירים האהובים עלי באלבום. העובדה ש- John Hill, מפיק שאני מאוד אוהב, היה שותף בהפקתו רק הופכת את השיר הזה ליותר גדול בעיני. אני מאוד אוהב את האווירה האיצטדיונית והאפלולית וזה שיר די מיוחד שלה עם הפקה רוקיסטית ומעצימה ולחן חזק ודומיננטי. מעולה.
9.0

2. Blow Me (One Last Kiss) - הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. כשאומרים שפינק היא זמרת נוסחתית שממחזרת את עצמה מאוד קל לציין כדוגמא את השיר הזה, שנשמע מאוד כמו משהו מאלבומה הקודם Funhouse או אפילו מאלבומים מוקדמים שלה. בכל זאת, זה לא גורם לי לאהוב אותו פחות, זה אחד השירים שאני הכי אוהב לשמוע בתקופה האחרונה. הוא ממכר וכיפי ולמרות שהוא ממוחזר קשות ונשמע כמו הרבה דברים אחרים שכבר שמעתי אני מאוד נהנה ממנו.
8.5

3. Try - הסינגל השני שישוחרר מהאלבום. פינק מציינת כמעט בכל הזדמנות שזה אחד השירים שהיא הכי אוהבת באלבום (ובכלל), למרות שהוא היחיד שהיא לא כתבה באלבום הזה. באמת אחלה שיר, על משבצת Sober ו- Who Knew באלבום. בלדה עוצמתית על העצמה נפשית, בפעם המי יודע כמה. גם את השיר הזה מצאתי ממוחזר כהוגן, אבל כמו Blow Me הוא ממש לא רע ויש לו הפקת פופ-רוק יפה מאוד של גרג קורסטין (שוב, כמו Blow Me). שיר די מהנה אבל רחוק מלהיות טוב כמו Sober.
8.0

4. Just Give Me a Reason (feat. Nate Ruess) - בלדה בשיתוף הסולן של fun., להקה די מדוברת בשנה האחרונה. זה מתחיל כבלדת פסנתר רגועה ויפה ולאט לאט מתלהט לביט אורבני שמאוד מזוהה עם המפיק של השיר, Jeff Bhasker שבמקרה גם מפיק ל- fun. וכן הפיק את הסינגל החדש של אלישיה קיז ו- I Care (ההורס) של ביונסה. זה שיר אהבה יפה מאוד וכובש. אהבתי במיוחד את הלחן בפזמון ואת ההרמוניה הקולית בין פינק לנאט. יפהפה.
8.5

5. True Love (feat. Lilly Allen) - שת''פ עם לילי רוס קופר אלן (מסתבר שככה היא רוצה שיקראו לה מעכשיו). שיר פופי וקצבי. נראה כאילו לילי קצת עשתה טובה שהיא שיתפה פעולה עם פינק בשיר הזה. הקטע שלה מאוד קצר ולא משמעותי, הדבר היחיד שמשמעותי כאן הוא הקרדיט שהיא מקבלת בשיר הזה, משהו שבאמת יכול להקפיץ את המכירות באיזור בריטניה. ממש לא אחד השירים האהובים עלי באלבום, הוא חביב וכיפי אבל די נשכח ולא משמעותי, ממש כמו החלק של לילי.
7.5

6. How Come You're Not Here? - שיר שאני לומד לאהוב ככל שאני שומע את האלבום יותר. כמו Try, גם עליו פינק מצהירה שהוא אחד האהובים עליה באלבום. אני חושב שהבתים טובים משמעותיים מהפזמונים, שלאט לאט גודל עלי. שיר לגמרי לא מזיק, יש לו ליריקה יפה והפקה רוקיסטית קצבית וטובה. הוא כן יכול להיות סינגל לא רע בהמשך. אני אוהב מאוד את הברייקדאון הכיפי ''Is anyone see? can anyone see?'' ואת הקול שלה בו. אחלה.
8.0

7. Slut like You - הפקה של Max Martin ושאלבק והיא היחידה באלבום, סוג של הישג. באופן מפתיע זה בלי שום צל ספק אחד השירים הכי טובים וכיפיים כאן. שיר שכבר מההצצה בת ה- 45 שדלפה ממש התלהבתי ממנו. השיר המלא לא אכזב אותי. הצעקות וה''ואווווווווו'' שמלווים את השיר לגמרי משחררים ומעיפים והמילים לא לגמרי בוגרות או חכמות, אבל כן שנונות ופשוט כיפיות, כאלה שכיף לשיר ביחד איתן.
9.0

8. The Truth About Love - שיר הנושא של האלבום. לפני ששמעתי את האלבום הייתי בטוח שזאת הולכת אחת הבלדות שהובטחו כאן. התבדיתי, מדובר בשיר פופי וקצבי לגמרי בכל צליל וצליל. אחלה הפקה ואחלה ליריקה, גם ההגשה התיאטרלית והשנונה של פינק יפה, אבל זה לא אחד השירים שזוכרים אחרי שמסיימים להאזין לאלבום. סוג של רצועת ''בין לבין'' שכזאת. בסך הכל זאת רצועה מוצלחת וכיפית, ממש לא רעה.
8.0

9. Beam Me Up - כמו הרצועה הקודמת, גם אותה לא כל כך זכרתי אחרי שמיעה ראשונה לאלבום. זה פשוט נשמע יותר מדי כמו בלדה נורמאלית ורגילה של פינק. יש כאלה שיכולים לחשוב שזה טוב, ואני חושב שכל עוד זה נמצא באלבום של פינק יש לה כל זכות ליצור שירים כאלה. יש בשיר הזה משהו מרגש ונוגע, הלחן די מקסים, אבל אני לא אדם של רצועות אקוסטיות כאלה אז קצת קשה לי להתאהב בה.
7.5

10. Walk of Shame - שיר קצבי בהפקת גרג קורסטין שאחראי לעוד כמה רצועות שכתבתי עליהן מקודם. פופ-רוק כיפי ומקפיץ. אולי השיר הכי לא ייחודי באלבום, אני כמעט בטוח ששמעתי את הלחן הזה כמה פעמים בעברי, אבל שוב אני מבליג כי כנראה שזה הז'אנר. נחמד מאוד ולא מזיק.
8.0

11. Here Comes the Weekend (feat. Eminem) - השת''פ המדובר עם אמינם. פינק כנראה החזירה לו טובה אחרי שהשתתפה ב- Won't Back Down מתוך אלבומו Recovery ששוחרר אי שם ב- 2010. השיר הקודם היה די טוב, גם השיר זה ממש לא רע. יש לו הפקה אורבנית טובה וייחודית שאני מאוד אהבתי, ממש כמו שפינק מתארת: ''שיר מועדונים אלטרנטיבי''. שיר טוב וזורם, הבעיה שלו היא מינורית יחסית אבל עדיין, יש תחושה קלה שהוא לא מתפתח לשום מקום. מייבי.
8.5

12. Where Did the Beat Go? - למרות ש- Try מגיע על משבצת Sober של האלבום, אני מרגיש כאילו השיר הזה דומה לו יותר. יש לו את אותה אווירה אפלולית אבל הוא קצת יותר קצבי. ללא ספק אחד השירים הכי טובים באלבום, אם לא הטוב ביותר. יש הרגשה כאילו הכל on point. הקול של פינק, ההפקה המוצלחת, הלחן המרגש והליריקה הקליטה והיפה, הכל מתלבש כמו שצריך. שיר יפהפה באמת.
9.5

13. The Great Escape - בלדה אקוסטית מהסוג של Beam Me Up. משום מה הצלחתי יותר לאהוב אותה. הלחן יותר נגע בי. שלא תטעו, מדובר בשתי בלדות יפות וטובות לקטגוריה שלהן, המינימליזם הזה הוא פשוט פחות כוס התה שלי. זאת רצועה ראויה לסגור איתה אלבום, את המהדורה הסטנדרטית לפחות. אני אוהב את הצורה שבה השיר הזה מתפוצץ לקראת הסוף, מאוד יפה וחודר. הקול של פינק פשוט מעולה.
8.0

רצועות הדלוקס מתחילות ב- ''My Signature Move'' שמזכירה לי מאוד את Think About It של מלאני C מהאלבום האחרון. זה שיר טוב, אבל הוא לא כזה מיוחד ואפשר להבין למה מקומו בגרסת הדלוקס ולא איפשהו במהדורה הסטנדרטית. רצועת הדלוקס הבאה היא ''Is This Thing On?'', לא אחת האהובות עלי בפרויקט אבל בהחלט רצועה טובה וראויה. הבונוס השלישי ''Run'' הוא מאוד ראיין טדרי המנוני. ממש לא רע אבל גם לא ממש כוס התה שלי, מצאתי את השיר קצת מעיק באיזשהו שלב. זה ספק בלדה ספק שיר קצבי, כמו ''Is This Thing On?''. רצועת הדלוקס הבא והרביעית נקראת ''Good Old Days'' והיא רוק-קאנטרי קצבית ואופטימית שכזאת. עוד בונוס נחמד, לא מסעיר אבל מתקבל על הדעת. הבונוס הלפני אחרון (למעשה גם השיר לפני האחרון) הוא ''Chaos & Piss''. מהכותרת בחיים לא הייתי מתאר לעצמי שזה הולך להיות שיר כזה בלדי ומינימליסטי. אהבתי את אווירת הסול ואת קולות הרקע שנוספו לבתים. הפקה יפה מאוד הודות ל- Eg White. רצועת הבונוס האחרונה היא ''Timebomb''. לא, לא מדובר בקאבר לשיר המצוין של קיילי (ובאותה הזדמנות אני חייב לציין שבאותה נשימה שהוא הכה אותי והגיח לעולם ככה הוא נעלם, פשוט שיר מת), אלה בשיר פינקי לחלוטין, קצבי ומאוד כיפי. אחד הבונוסים הכי טובים, אם לא הטוב ביותר באלבום הזה. גם הוא בהפקת Greg Kurstin. לסיכום רצועות הדלוקס, הן חביבות ולא מזיקות אבל אפשר להבין למה הן נמצאות איפה שהן, לעומת הבונוסים ב- The Spirit Indestructible של נלי.

 

[Bulletproof4Ever]

לסיכום,

The Truth About Love הוא אלבום פינק סטנדרטי לגמרי. אני חושב שקיבלתי מהאלבום הזה בדיוק מה שציפיתי ממנו. פינק לעולם לא עבדה לפי קונספט מסויים, כשהיא עובדת על אלבום היא מכוונת לרצועות שיהיו ברמה גבוהה, ועניין ההפקה וההשפעות יהיה כבר קשור למפיקים. זה איך שאני רואה את זה. כנראה שבגלל זה סגנון הפופ-רוק נשאר איתה כבר מהאלבום השני, ועובר שינוים מינוריים בלבד עם הזמן. היא לא עברה שום אבולוציה מהאלבום הקודם, מבחינת הרמה אלו אותן רצועות פופ-רוק כיפיות ומקפיצות. למרות המחזור, אני בהחלט מצליח ליהנות מהאנרגיה שפינק מעבירה אלי וכן מהקול המעולה שלה שעם הזמן אני לומד להעריך יותר ויותר. באלבום הזה היא עושה שימוש בווקאלס גבוהים יותר מהנורמל שלה (Slut like You, Here Comes the Weekend, Blow Me) ומהכיוון הזה גם מצליחה להרשים אותי יותר. אי אפשר למצוא באלבום הזה יותר מדי, אבל אני כן מצליח ליהנות ממה שיש. יהיה לי קשה להשים את האצבע על האלבום הכי טוב שלה, או איפה האלבום הזה עומד ביחס לאחרים, אבל אני כן חושב שלפחות מבחינת השיאים שלו הוא מהטובים ביותר שלה. פינק היא אחת מכוכבות הפופ הכי מוכשרות כרגע וכותבת שירים ברמה גבוהה באותה המשבצת. אני מאוד מקווה שבאלבום הבא היא סוף סוף תשנה קצת כיוון ותחדש לנו יותר. בסופו של דבר, אלבום כיפי ולא רע בכלל.

8.0 מתוך 10

 

[דר אמברלה]

תודה רבה על הביקורת המפורטת

פינק אוברייטד,משעממת,דוחה את השועלים וממחזרת לא פחות מדיוויד גואטה.
הקול שלה גם לטעמי אוברייטד. למעט שירים בודדים,אני לא אוהב אותה בכלל.

 

[The Gloaming]

 

[The Gloaming]

פינק מבחינתי היא זמרת הסינגלים האולטימטיבית

הפעם היחידה שבאמת רציתי לשמוע אלבום שלם שלה היה Im Not Dead ומבחינתי גם מדובר באלבום הכי טוב שלה.

את האלבום הנוכחי הורדתי והעברתי על שיר אחרי דקה בערך, ממש קשה לי לשמוע את הקול שלה ברציפות, אבל מהשירים שכן לקחתי הם Try והדואט עם אמינם. הביקורת שלך גרמה לי גם לשמוע שוב את Not Your Slut וגם הוא טוב ונשאר איתי.

תודה.

 

[theone24]

פינק מזמן הפסיקה לעניין לאותי,

אני לא חושב שאי פעם הקשבתי לאלבום שלם שלה, היא לא עניינה אותי מעולם לנסות את אחד האלבומים שלה במלואו.

את הסינגל החדש אני מחבב, אבל אני לא שומע אותו בתדירות גבוה.
המון תודה על הביקורת, וסליחה שאין לי יותר מה לכתוב פשוט לא שמעתי כלום מעבר לסינגל הראשון, ולא חושב שאני אעשה זאת בקרוב.

 

[YugiBoy]

תודה רבה, עשה לי חשק לשמוע את האלבום

למרות שהיא אוהבת למחזר אני אוהב אותה ותמיד מחכה לאלבומים שלה, גם האלבום הזה כבר מחכה באייטונס שאקדיש לו קצת זמן.

 

[The Gloaming]

גם קלי קלארקסון ממליצה על האלבום

היא כתבה בטויטר שלה:

"מקשיבה לאלבום החדש של פינק והוא פאקינג מעולה! אלבום השנה. מאוד אוהבת את How Come You're Not Here. תקנו את האלבום!"

או במילים אחרות, פינק כנראה הסכימה לדואט עם קלי

 

[candyheart]

אני אוהבת את פינק.

נכון שהיא די פוזאיסטית והשירים שלה טיפוסיים לגמרי,אבל יש לה כמה וכמה שירים שאני מאוד אוהבת,והיא בכל זמרת שאני נהנת לשמוע.

Are We All We Are - כמו כמה שירים באבום הזה,יש ניסיון להפוך לאיזשהו המנון.הוא עשוי טוב אבל מנסה יותר מדי להיות המנוני דרך נוסחאות ידועות.הרעש בהתחלה קצת לא קשור לדעתי.בגדול פתיחה טובה לאלבום.



Blow Me (One Last Kiss) - האמת היא שהוא מאוד גדל עליי.הרבה שירים שכסינגלים נשמעים סתמיים נשמעים יותר טוב באלבום שלם וזו דוגמא לכך.הוא נוסחתי ולא מחדש כלום, אבל מהנה בדרכו שלו.



Try - אני מסכימה שהוא על תקן Who Knew ו-Sober,רק שכרגע אני חווה אותו כפחות טוב.עדיין,פינק טיפוסי ולא רע בכלל.המסר קצת חרוש וההפקה משומשת,אבל אני אוהבת את הסגנון הזה.



Just Give Me a Reason (feat. Nate Ruess) – מהבולטים אצלי בשמיעה הראשונה.בלדה מקסימה ופשוטה ובחירה מצוינת לדואט.נייט ופינק נשמעים טוב והקולות שלהם באמת יושבים טוב ביחד.


True Love (feat. Lilly Allen) – שמתי לב שקטעי ה"אואואואו" משחקים באלבום הזה תפקיד בולט.המון שירים כוללים קטע בסגנון.שיר די חמוד אבל יבש וסתמי.האירוח של לילי די מיותר כשמתחשבים בקטע המזערי שנתנו לה.שיר מאוד לא בולט אבל בסדר כשלעצמו.



How Come You're Not Here? - עוד גימיק בולט באלבום הוא הקולות רקע של "הקהל" או "החבורה" או וואטבר.דבר כזה מכניסים בעיקר כשרוצים להפוך את השיר להמנוני וכבר כתבתי שיש פה ניסיון לעשות את זה.שיר של כיף ויכול לתפקד כסינגל.הקול שלה בקטע שציית באמת מרשים ומזכיר לשנייה את זה של קלי קלארקסון.



Slut like You – לא התלהבתי כל-כך.שיר שנועד להיות כיף טהור,ואני מניחה שאצל הרבה הוא מצליח.הוא מאוד מדבק וסינגלי אבל סוג זה של שירים פחות עובד עליי.
The Truth About Love – אחלה ליריקה ובחירה טובה לשיר נושא.חביב מאוד וזה מה שיש לי לומר עליו.



Beam Me Up – בלדה אקוסטית רגילה לגמרי.לא בולט ולא מעניין יותר ממה שבדרך כלל מגיע מהז'אנר הזה.שירים מהסוג קצת עוברים לידי הרבה פעמים.אולי אחרי יותר שמיעות הוא יתחבב עליי.



Walk of Shame – כשהוא מתחיל אתה בטוח שהולך להיות שיר כיפי ומקפיץ,ולמרות שהוא די עומד בסטנדרטים האלה,הוא פחות ממה שחשבתי שהוא היה.הקטע של we're walking we're walking די טפשי והשיר סה"כ די מעושה.



Here Comes the Weekend (feat. Eminem) –ה"אואואואו" מאוד קלי קלארקסון.שיר כנראה מהטובים באלבום ונשמע לי משום מה פחות "פינקי" מקודמיו וזה מרענן.נחמד שהיא השיגה את אמינם...מהראפרים שיותר תופסים תשומת לב כשעושים איתם שיתוף פעולה.הוא קצת מתבזבז פה ומוזר לשמוע אותו בשיר של פינק.מצד שני,אני לא ממש רואה אותו מתארח בכל שיר אחר באלבום.



Where Did the Beat Go? – הייתי בטוחה לפי השם שהשיר הוא על רחבת הריקודים.שמחה שהוא לא.מהטובים באלבום בהחלט.אני חולה על כינורות ואלה שבסוף יפהפיים.



The Great Escape – הרבה יותר יפה מBeam Me Up לדעתי,אם כי הוא כן מזכיר אותו.הוא הרבה יותר אמוציונאלי ונוגע.הקול שלה נשמע פה גם יותר טוב ובכלל מוזיקת הרקע וההפקה יותר מדברים אליי.
מהבונוסים ממש אהבתי את Is This Thing On?! יש מיליון שירים כאלה אבל הוא קולע לטעם שלי.גם Run מאוד חמוד(מוקדש לבת שלה?).לא הבנתי מי זאת ששרה בקטע השקט כי היא זו לא פינק...?
השאר חביבים.


סה"כ אלבום פינק סטנדרטי,ממש כמו שכתבת.אני מאוד מסכימה עם הסיכום ורוב הביקורות.האלבום מהנה למרות חוסר החידוש המוחלט והטראקים הצפויים.אני גם מסכימה שהיא השתפרה ווקאליסטית באלבום.יש פה כמה שירים שהיא מאוד מרשימה בהם.
אני הייתי נותנת לאלבום משהו בין 6.5 ל-7.
מעניין אותי לדעת מה היא תוציא כסינגלים ואני מקווה שיהיה מעניין.

המון המון תודה על הביקורת!

מאוד נהנתי וזה בהחלט גרם לי לשמוע את האלבום פעם נוספת.היתה לי יותר הזדמנותלהתרשם ממנו מזה של נלי ולכן התגובה מפורטת הרבה יותר.
שוב,המון תודה,ואני מקווה שנראה עוד כאלה בעתיד.

 

[SG12]

תודה רבה! אין על פינק!! לא מאכזבת.. ובין כוכב

כוכבות הפופ היא הכי יציבה... (מוזיקלית..).
בכלל היא מגניבה ומצחיקה .. באה לעשות את העבודה בלי להתעסק בשטויות יותר מידי..