Elad Lerner
New member
Outlaw Nation
אתמול סיימתי (סוף סוף) את הספר האומניבוסי שחור-לבן של Outlaw Nation. לדעתי הוא היה דיי בינוני, וביני ובין עצמי, לא ממש שווה את כל הזמן שקראתי בו. מדובר על סיפור של משפחת פורעי-חוק בשם ג'ונסון, כאשר אנו עוקבים אחרי סטורי ג'ונסון. הוא הולך לאיבוד בזמן מלחמת ויאטנם, ומבלה 25 שנים חי בתוך שברי מטוס, ליד שדה מריחואנה, עם אישה מקומית. ואז איכשהו הוא מגיע למיאמי, ואז דיי מתחילה העלילה, כשהוא מנסה להגיע בחזרה לאישתו, ונקלע למאבק פנים-משפחתי לשליטה. אני לא אאריך בדברים ואתן פה ניתוח מעמיק. בעיקר בגלל אורך היצירה, ובגלל שגם אני לא אוכל לתת לה משפט הוגן. Outlaw Nation פורסם במקור בפורמט המוכר לנו של חוברת בחודש תחת הוצאת ורטיגו. בזמן חוברת 15 הוחלט מלמעלה שהסיפור יסתיים בחוברת 19. כל זה גרם לשינוי דראסטי בעלילה בנסיון לקפל את כל העלילה, הסיפור ההסטורי של המשפחה, וכל החוטים הפרומים תוך 4 חוברות. פתאום לקראת הסוף אתה שם לב שדמויות ראשיות נעלמות, יש קפיצות גדולות יותר בזמן, וכל הדברים האחרים שקורים כשמנסים לסוע 150 קמ"ש בעלילה. בסופו של דבר, כל 19 הכרכים אוגדו לספר שאני מחזיק ביד - עבה מידי, ללא הצבע במקור, ללא הכריכות של כל חוברת, דפים זולים - המינימום של המינימום. הספר לא יצא אפילו בורטיגו, אלה בהוצאת דספרדו, דרך הפצה של אימג'. נראה כאילו רצו בעיקר להוציא את הספר כדי שמישהו יסמן וי באיזו רשימה של דברים שהיו צריכים לצאת. אפילו הההקדמה היא רק של היוצר, ולא של איזה מישהו אחר מהתעשייה שממש אהב את הסיפור. מה שאני מנסה להגיד, Outlaw Nation הוא דוגמה מצויינת לכמה חוויית הקריאה חשובה להנאה. אני בטוח שאם הייתי קורא את הספר כמו שיצא במקור, עם צבע והכל, הייתי נהנה יותר, ואלי הדעה שלי עליו היתה שונה. העלילה מעניינת. יש שם כמה רעיונות מאד מקוריים, רק חבל שהדמות הראשית, סטורי, יכולה להיות מעצבנת. סטורי מדבר כמו סטודנט שלקח קורס אחד בפילוסופיה ומרגיש שהוא יכול לשאול שאלות כמו "מה אם אנחנו לא בעצם קיימים, אלה רק בראש אחד של השני?". אם שאר הדמויות היו מהסטריאוטיפ של אנשים אומנותיים-הומאניים מסן-פרנסיסקו, הייתי נותן לזה להחליק. אבל מדובר בעיקר על דמויות white trash שאין להם זין לבלבולי שכל, ולפעמים פשוט מדהים אותי שאף אחד לא פשוט אמר לו "Story. Shut the fuck up." לקראת הסוף מועלים כל מיני פרטים בקשר לעולם, שכנראה שונה מהעולם שלנו. משהו בסיגנון Watchmen, שבאיזו נקודה קרה הבדל קטן בהיסטוריה ומשם היתה התפצלות שגרמה לעתיד שונה לגמרי... אבל מזכירים את זה בצורה כל כך מינורית ומעלת תהיות לא פתורות שלדעתי זה פספוס ענקי. אולי זה היה אמור להיות חלק מהעלילה העתידית שנחתכה, אבל לעולם לא נדע. האומנות דיי סטנדרטית, אם כי מרגישים שחסר צבע. היחסים הלא נכונים של השחור עם הלבן לפעמים מעצבנים בעיניים. מצד אחד, לסיפור היה פוטנציאל להיות משהו מגניב. מצד שני, אם אחרי 15 חובורת הצד המגניב לא התגלה, אני מבין למה ביטלו את הסדרה. מפאת האורך של הספר, אני לא ממליץ להשקיע בו את הזמן. רוצים לקרוא סיפור פשע ארוך בשחור לבן? קחו את Jinx. ועכשיו לשאלה שבגללה התחלתי לכתוב את ההודעה! את Outlaw Nation כתב Jamie Delano. לא ידעתי את זה כשרכשתי את הספר, אבל הסתבר לי עכשיו הדבר שהוא הכי מפורסם בגללו זה בעצם Hellblazer! הא. מה אתה אומר. אם אני רוצה "להציל" את שם היוצר מדעתי על יצירותיו כרגע, האם כדאי לי לקרוא את עלילות ג'ון קונסטאנטין? לקרוא מהתחלה? מהאמצע? מה ההמלצה?
אתמול סיימתי (סוף סוף) את הספר האומניבוסי שחור-לבן של Outlaw Nation. לדעתי הוא היה דיי בינוני, וביני ובין עצמי, לא ממש שווה את כל הזמן שקראתי בו. מדובר על סיפור של משפחת פורעי-חוק בשם ג'ונסון, כאשר אנו עוקבים אחרי סטורי ג'ונסון. הוא הולך לאיבוד בזמן מלחמת ויאטנם, ומבלה 25 שנים חי בתוך שברי מטוס, ליד שדה מריחואנה, עם אישה מקומית. ואז איכשהו הוא מגיע למיאמי, ואז דיי מתחילה העלילה, כשהוא מנסה להגיע בחזרה לאישתו, ונקלע למאבק פנים-משפחתי לשליטה. אני לא אאריך בדברים ואתן פה ניתוח מעמיק. בעיקר בגלל אורך היצירה, ובגלל שגם אני לא אוכל לתת לה משפט הוגן. Outlaw Nation פורסם במקור בפורמט המוכר לנו של חוברת בחודש תחת הוצאת ורטיגו. בזמן חוברת 15 הוחלט מלמעלה שהסיפור יסתיים בחוברת 19. כל זה גרם לשינוי דראסטי בעלילה בנסיון לקפל את כל העלילה, הסיפור ההסטורי של המשפחה, וכל החוטים הפרומים תוך 4 חוברות. פתאום לקראת הסוף אתה שם לב שדמויות ראשיות נעלמות, יש קפיצות גדולות יותר בזמן, וכל הדברים האחרים שקורים כשמנסים לסוע 150 קמ"ש בעלילה. בסופו של דבר, כל 19 הכרכים אוגדו לספר שאני מחזיק ביד - עבה מידי, ללא הצבע במקור, ללא הכריכות של כל חוברת, דפים זולים - המינימום של המינימום. הספר לא יצא אפילו בורטיגו, אלה בהוצאת דספרדו, דרך הפצה של אימג'. נראה כאילו רצו בעיקר להוציא את הספר כדי שמישהו יסמן וי באיזו רשימה של דברים שהיו צריכים לצאת. אפילו הההקדמה היא רק של היוצר, ולא של איזה מישהו אחר מהתעשייה שממש אהב את הסיפור. מה שאני מנסה להגיד, Outlaw Nation הוא דוגמה מצויינת לכמה חוויית הקריאה חשובה להנאה. אני בטוח שאם הייתי קורא את הספר כמו שיצא במקור, עם צבע והכל, הייתי נהנה יותר, ואלי הדעה שלי עליו היתה שונה. העלילה מעניינת. יש שם כמה רעיונות מאד מקוריים, רק חבל שהדמות הראשית, סטורי, יכולה להיות מעצבנת. סטורי מדבר כמו סטודנט שלקח קורס אחד בפילוסופיה ומרגיש שהוא יכול לשאול שאלות כמו "מה אם אנחנו לא בעצם קיימים, אלה רק בראש אחד של השני?". אם שאר הדמויות היו מהסטריאוטיפ של אנשים אומנותיים-הומאניים מסן-פרנסיסקו, הייתי נותן לזה להחליק. אבל מדובר בעיקר על דמויות white trash שאין להם זין לבלבולי שכל, ולפעמים פשוט מדהים אותי שאף אחד לא פשוט אמר לו "Story. Shut the fuck up." לקראת הסוף מועלים כל מיני פרטים בקשר לעולם, שכנראה שונה מהעולם שלנו. משהו בסיגנון Watchmen, שבאיזו נקודה קרה הבדל קטן בהיסטוריה ומשם היתה התפצלות שגרמה לעתיד שונה לגמרי... אבל מזכירים את זה בצורה כל כך מינורית ומעלת תהיות לא פתורות שלדעתי זה פספוס ענקי. אולי זה היה אמור להיות חלק מהעלילה העתידית שנחתכה, אבל לעולם לא נדע. האומנות דיי סטנדרטית, אם כי מרגישים שחסר צבע. היחסים הלא נכונים של השחור עם הלבן לפעמים מעצבנים בעיניים. מצד אחד, לסיפור היה פוטנציאל להיות משהו מגניב. מצד שני, אם אחרי 15 חובורת הצד המגניב לא התגלה, אני מבין למה ביטלו את הסדרה. מפאת האורך של הספר, אני לא ממליץ להשקיע בו את הזמן. רוצים לקרוא סיפור פשע ארוך בשחור לבן? קחו את Jinx. ועכשיו לשאלה שבגללה התחלתי לכתוב את ההודעה! את Outlaw Nation כתב Jamie Delano. לא ידעתי את זה כשרכשתי את הספר, אבל הסתבר לי עכשיו הדבר שהוא הכי מפורסם בגללו זה בעצם Hellblazer! הא. מה אתה אומר. אם אני רוצה "להציל" את שם היוצר מדעתי על יצירותיו כרגע, האם כדאי לי לקרוא את עלילות ג'ון קונסטאנטין? לקרוא מהתחלה? מהאמצע? מה ההמלצה?