on the beach
בחודש האחרון יצא לי לתפוס כמה פעמים בערוץ ``הולמרק`` מיני סידרה בשני פרקים הנקראת on the beach. אחרי שיצא לי לראות חמש דקות פה וחמש דקות שם, טרחתי להסתכל במדריך הטלביזיה ולשבת לראות את שני הפרקים ברצף. למי שלא ראה, מדובר בסוף העולם המגיע לאחר עימות גרעיני עולמי. העלילה מתרחשת באוסטרליה, המקום האחרון אליו תגיע הקרינה. כל שאר האנושות כבר מזמן הושמדה. תחנות הרדיו מפסיקות לשדר, המזון אוזל, את המוצרים מחלקים כמעט בחינם (אם לא גונבים אותם קודם) ולאזרחים מחלקים גלולות רעל כדי שלא יסבלו עד הסוף. ועדיין, בתוך האפוקליפסה הזאת, מוצאים אנשים זמן להתאהב ולבנות קשר, קצר ככל שיהיה. מאז שראיתי את הסדרה הזו (והיא לא ענקית במונחי יצירה קולנועית, תאמינו לי) אני לא מפסיקה לחשוב עליה. עלינו. על כמה קלה הלחיצה על ההדק וכמה נוראות תוצאותיה. אז אולי זוהי לא סדרה חשובה מבחינה קולנועית, אבל מבחינה אנושית ומבחינת אמירת הבמאי (או היוצרים האחרים) היא השיגה בדיוק מה שרצתה - לעורר את תשומת הלב האנושית, ליצור מועקה ורתיעה ממה שאנו עלולים לעולל לעצמנו. והאם לא כך מוגדרת יצירה אמיתית? קאט
בחודש האחרון יצא לי לתפוס כמה פעמים בערוץ ``הולמרק`` מיני סידרה בשני פרקים הנקראת on the beach. אחרי שיצא לי לראות חמש דקות פה וחמש דקות שם, טרחתי להסתכל במדריך הטלביזיה ולשבת לראות את שני הפרקים ברצף. למי שלא ראה, מדובר בסוף העולם המגיע לאחר עימות גרעיני עולמי. העלילה מתרחשת באוסטרליה, המקום האחרון אליו תגיע הקרינה. כל שאר האנושות כבר מזמן הושמדה. תחנות הרדיו מפסיקות לשדר, המזון אוזל, את המוצרים מחלקים כמעט בחינם (אם לא גונבים אותם קודם) ולאזרחים מחלקים גלולות רעל כדי שלא יסבלו עד הסוף. ועדיין, בתוך האפוקליפסה הזאת, מוצאים אנשים זמן להתאהב ולבנות קשר, קצר ככל שיהיה. מאז שראיתי את הסדרה הזו (והיא לא ענקית במונחי יצירה קולנועית, תאמינו לי) אני לא מפסיקה לחשוב עליה. עלינו. על כמה קלה הלחיצה על ההדק וכמה נוראות תוצאותיה. אז אולי זוהי לא סדרה חשובה מבחינה קולנועית, אבל מבחינה אנושית ומבחינת אמירת הבמאי (או היוצרים האחרים) היא השיגה בדיוק מה שרצתה - לעורר את תשומת הלב האנושית, ליצור מועקה ורתיעה ממה שאנו עלולים לעולל לעצמנו. והאם לא כך מוגדרת יצירה אמיתית? קאט