On & Off... ../images/Emo4.gif
אני לא יודעת בדיוק מה לעשות/לחשוב/להרגיש. נסעתי עם החבר לתל-אביב אתמול, הגענו לחנות "סקס מסטר", האווירה היתה... שטופת-זימה. הרגשנו מאד מיניים, או לפחות אני, והוא שתף פעולה. היה לנו חשק לקניות, קנינו flogger וקולר, חזרנו אליו הביתה, משתעשעים כל הדרך באוטובוס. כשהגענו אליו, החלטנו ליישם את הרכישות החדשות. היה די מעניין, אבל... כאן מגיע ה"אבל". אחרי הסשן, כשסתם שכבנו במיטה, מדברים, החבר אמר לי שהוא לא הרגיש כל-כך טוב עם כל העניין. אמרתי לו שחבל שהמשיך אם לא הרגיש טוב, שמילת-בטחון נועדה לא רק לסאבית אלא גם לאדון. הבנו אחד את השניה וסכמנו שאם הוא או אני מרגישים שלא-בנוח עם משהו שנעשה, להבא, נפסיק מיד. ואז הוא אמר עוד משהו. שבזמן האחרון, כבר כמה זמן, בכלל, הוא מתחיל להרגיש רע עם העניין של BDSM. יש לו כל-מני התחבטויות בנושא, והוא רוצה "לקחת הפסקה", ושנעבור להיות וניליים, לפחות לתקופה, עד שהוא יברר דברים עם עצמו. כמובן שהסכמתי מיד, הרי החבר שלי חשוב לי הרבה יותר מצליפות-השוט שלו, אבל אני לא יודעת ממש מה לחשוב. הוא היה האדם שהציג בפניי את "עולם ה-BDSM", ואני חייבת להודות שיצא כאן משהו ממני שלא היה לו בטוי בעבר, שמצאתי כאן משהו די משמעותי. אי-אפשר לומר שבחודשים הספורים שבהם התנסיתי ב-BDSM עד כה עשיתי כבר ה-כ-ל ואני לא יכולה בלי זה, אבל בהחלט היו נסיונות חדשים ומוזרים שאינם עניינים של מה-בכך בשבילי... אני עדיין נחושה בהחלטה שאם הוא מרגיש רע עם זה, צריך לתת לזה את הזמן הדרוש, וזה גם מה שאני אעשה. אבל אני לא יודעת כל-כך מה יהיה הלאה. אני לא יודעת, בדיוק, אם מדובר בצורך שלי או במשהו בשביל הכיף, אני לא יודעת לאן זה יוביל מעכשיו... אני לא יודעת אלו סיבות הוא ימצא, בסופו של דבר, להרגשה שלו (הוא מהאנשים שמבינים את עצמם בסופו של דבר...
). אני גם יודעת שצרכים משתנים עם הזמן, עם הגיל, שאני בסך-הכל עדיין בגיל-ההתבגרות ושום-דבר לא ממש קבוע בשום צורה. אבל הטלטלה הזאת קצת מציקה לי. כן, לא, מה קורה, בעצם...? אין לי התלבטות בקשר למה לעשות... אני יודעת שפשוט נקח את ההפסקה, נראה לאן זה הולך. אבל זה גורם לי להרגיש קצת מוזר. אז רציתי לספר לכם.
אני לא יודעת בדיוק מה לעשות/לחשוב/להרגיש. נסעתי עם החבר לתל-אביב אתמול, הגענו לחנות "סקס מסטר", האווירה היתה... שטופת-זימה. הרגשנו מאד מיניים, או לפחות אני, והוא שתף פעולה. היה לנו חשק לקניות, קנינו flogger וקולר, חזרנו אליו הביתה, משתעשעים כל הדרך באוטובוס. כשהגענו אליו, החלטנו ליישם את הרכישות החדשות. היה די מעניין, אבל... כאן מגיע ה"אבל". אחרי הסשן, כשסתם שכבנו במיטה, מדברים, החבר אמר לי שהוא לא הרגיש כל-כך טוב עם כל העניין. אמרתי לו שחבל שהמשיך אם לא הרגיש טוב, שמילת-בטחון נועדה לא רק לסאבית אלא גם לאדון. הבנו אחד את השניה וסכמנו שאם הוא או אני מרגישים שלא-בנוח עם משהו שנעשה, להבא, נפסיק מיד. ואז הוא אמר עוד משהו. שבזמן האחרון, כבר כמה זמן, בכלל, הוא מתחיל להרגיש רע עם העניין של BDSM. יש לו כל-מני התחבטויות בנושא, והוא רוצה "לקחת הפסקה", ושנעבור להיות וניליים, לפחות לתקופה, עד שהוא יברר דברים עם עצמו. כמובן שהסכמתי מיד, הרי החבר שלי חשוב לי הרבה יותר מצליפות-השוט שלו, אבל אני לא יודעת ממש מה לחשוב. הוא היה האדם שהציג בפניי את "עולם ה-BDSM", ואני חייבת להודות שיצא כאן משהו ממני שלא היה לו בטוי בעבר, שמצאתי כאן משהו די משמעותי. אי-אפשר לומר שבחודשים הספורים שבהם התנסיתי ב-BDSM עד כה עשיתי כבר ה-כ-ל ואני לא יכולה בלי זה, אבל בהחלט היו נסיונות חדשים ומוזרים שאינם עניינים של מה-בכך בשבילי... אני עדיין נחושה בהחלטה שאם הוא מרגיש רע עם זה, צריך לתת לזה את הזמן הדרוש, וזה גם מה שאני אעשה. אבל אני לא יודעת כל-כך מה יהיה הלאה. אני לא יודעת, בדיוק, אם מדובר בצורך שלי או במשהו בשביל הכיף, אני לא יודעת לאן זה יוביל מעכשיו... אני לא יודעת אלו סיבות הוא ימצא, בסופו של דבר, להרגשה שלו (הוא מהאנשים שמבינים את עצמם בסופו של דבר...
