Oh wherex2 can my little dog be?

Hammerfall

New member
Oh wherex2 can my little dog be?

האם שמעתם פעם על דמות שיוצאת מבית החם והאוהב למסע בגלל שהכלב האהוב שלו נעלם יום אחד? הדמות בן 15, 1.64, שוקל 70 קילו, לבוש בגדים יפים ומטופים, שיערו בקרה נאה ומסודר, חושב שהוא גבר גבר אבל הוא בעצם עוד צעיר, עוד לא יבש החלב משפתיו (לפחות אני מקווים שזה חלב) שמו קאלורין והוא בנו היחיד של ראש הכפר ולכן כולם תמיד התייחסו אליו ביתר נחמדות ובואו נגיד שלא היה לו רע ושהוא אף פיתח סממנים מתאימים באישיותו כמו יהירות, ציפיה מאחרים שיספקו את רצונותיו, גאווה, נרקיסיסם וכדומה... בכל מקרה הילדון הזה בטוח שהוא יכול לעשות הכל אך החולשה היחידה שלו היא הכלב שקיבל ליום הולדתו ה13 שהוא טיפל בו מהיותו גור ודאג לכל צרכיו (איזו סתירה עצבנית הא?! לא נשמע מציאותי הא?! אבל זה נכון! אז הא!!!) בכל מקרה קאלורין לא מצא את הכלב ולכן הוא היה בטוח שמשהו קרה לו, צ'יק צ'אק ארז את החפצים החשובים שהוא עלול להזדקק להם (השמיכה שלו, החרב שקיבל מנפח הכפר והוא עוד לא הבין בדיוק מה עושים בה, מעט עוגות מהאופה וזהו) הוא יוצא מהכפר בחסות החשיכה על מנת שאף כפרי מטומטם לא ינסה לעצור בעדו או ילשין עליו לאביו והוא עושה את דרכו ליער שעוטף את העיר למערה רחוקה שאליה נהג לקחת את כלבו ושאליה הוא חושב שגיינול האהוב יחזור בעת מצוקה....
 

Hammerfall

New member
אי אפשר לדעת מה יקרה לו בדרך...

הישרדות ניתן ללמוד ומי יודע אולי בסוף יצא מהבחור משהו, הכל תלוי בלאן רגליו יובילו אותו...
 
"אדם בדרך"

שכחתי מי המחבר, אבל זה יצא בהוצאת "מרגנית" (שהוציאה המון ספרים טובים שלוקחים בהליכה את הזבל הנוסחתי שמתרגמים היום). הספר עוסק באדם, זמר-נודד בן 12 או 14 בערך באנגליה של ימי הביניים, שיוצא למסע בעקבות כלבו האהוב ניק, אחרי שהאבא הטמבל שלו הפסיד אותו במשחק קלפים.
 

Thessalian

New member
מאיפה אתה זוכר את הדברים האלה?!

מה שכן, למרגנית בהחלט היו ספרים טובים. מה קרה להם? הם עדיין מוציאים ספרים?
 

DIDGIN

New member
חמוד

מזכיר לי קצת את פיינל פאנטאזי משום מה, בטח בגלל שלאחרונה אני מבלה יותר מדי זמן מול FF4.
 

Hammerfall

New member
לא יודעת בתור מה לעשות אותו...

אני חושבת להקים קבוצת מו"ד חדשה כבר די הרבה זמן אבל זה לא עובד מכמה וכמה סיבות שחלק לא מובנות לי כל כך. בכל מקרה על קאלורין חשבתי יותר בתור דב"ש ולא בתור דמות שאני אשחק. חשבתי שהוא יכול לקחת את ההרפתקנים ואת העלילה לכיוונים רצויים. אבל כמו שאמרתי אין לי קבוצה ואני לא מוצאת מספיק אנשים שיהיו בקבוצה שאני אפילו מוכנה לשה"מ בה אז זו קצת בעיה... בכל מקרה בכיוון של דבשים יש לי עוד כמה רעיונות: מי שראה את הסרט "ילדי הגשם" או מה שזה לא יהיה (דווקא סרט חביב למדי) אז עלה לי רעיון על דמות שבאה מארץ בה יש חצי שנה גשם וחצי שנה שמש, הדמות הזאת שייכת לגזע ההרפלוניים בו בחצי שנה של הגשם הכל טוב ויפה, הם מאושרים וחיים והכל נפלא ובחצי שנה של השמש הם הופכים לפסלים. את הזמן שבו יורד גשם הם מנצלים גם על מנת לבנות פסלים כדי שאם יבואו אוייבים הם לא יידעו אילו מהם אמיתיים ואילו רק פסלים (כמובן שיש את המתוחכמים שיודעים שאם שמים טיפת מים על המצח של הפסלים החיים העיניים שלהם נפקחות וכך יודעים אילו צריך להרוג) לכל אחד מהיצורים האילה יש נשמה, שהיא בעצם אבן חן מדימה ביופייה שמונחת על מפתח הלב שלהם, שצד אחד מלכד את כל קרני השמש בתוכו וכך הם הופכים לאבן וצד שני מוציא את קרני השמש מתוכו והם יכולים להפוך אותו כשמגיעה העונה היבשה. עוד סוג של יצורים הם הגוריים, שלובשים את הדמויות הכי חמודות (בדרך כלל של גורי חיות או בני אדם, מפני שאילו היצורים הכי קטנים, חמודים וחסרי אונים) ואז כאשר מישהו מרחם עליהם ולוקח אותם לביתו הם דואגים להרוג אותו ואת כל משפחתו ואת כל מי שראה אותם כך שאיש לא יודע מה קורה לאנשים שלקחו גורים של חיות או אנשים ואין ידיעה על הזן הזה.
 
למעלה