Oh The Hard Times of old England

[giloni]

Oh The Hard Times of old England

ההבלחה השנתית שלי מתוך ערימות המלל העוטפות אותי לילה ויום... לפעמים לוקח פאוזה לטובת זיכרונות ישנים. בדרך כלל לא מטריח אתכם בהם אבל לא יכולתי לחכות ל 14 באוגוסט ליום הולדתה (יהיה נס אם אזכור להזכיר זאת אז). אז קבלו את אחת הזמרות המופלאות ביותר בעיני. הגם שהמוזיקה שהיא מעורבת בה יכולה אולי לעלות לכמה רוקרים כאן על העצבים, בעיני עולם הרוק הבריטי הצמיח מעט מאד זמרות מסוגה. החיות על הבמה, המנעד הקולי, החיוניות בחיוך, בתנועה שלה המלווה את שירתה - גדולה הייתה והיא תמשיך להיות - לפחות בשבילי.

ברכות ואהבה למי שיחזיק מעמד - כמוני - את כל הפליי-ליסט וסליחה וכפרה למי שיעדיף לחגוג עם מיק.

יקי

 

[arieltr]

Please to See the King

אני כמעט מתבייש לומר שאני מכיר רק האלבום המקסים הזה, אבל הוא יושב אצלי בחברה טובה עם אלבומים של פיירפורט ופנטאנגל בג'אנר מאוד מכובד, מלא קסם ואוירה טובה שאני קורא לו: 'יקי'.

תודה על הלינק.

את החברה האלה אני פוגש ביערות פה.

 

[ציףציף1000]

להקה חביבה

אני דווקא אוהבת במיוחד את ההרמוניות שלהם. למשל כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=QP4jTQpShnQ

 

[giloni]

גם ההרמוניות נהדרות

הקול המאנפף משהו של טים הארט (ע"ה), קול הבאס העמוק של ריק קאמפ והקול המעט קטיפתי של פיטר נייט (שלא לדבר על נגינת הכינור שלו ) יוצרים הרמוניה יפה מאד וגם קולו של בובי ג'ונסון לא רע בכלל. אבל מובן שמה שהצגת כאן הוא הקרם דה לה קרם, אפילו יותר מההמנון הכנסייתי הידוע!
אבל מאדי היא מיוחדת... הלהקה לא קיימת בלעדיה (להבדיל מפיירפורט שעדיין מחזיקה מעמד בלי סנדי...) והאמביינט שלהם מתבסס על הנוכחות שלה, באולפן ובמיוחד על הבמה. היא לא ג'ניס ג'ופלין מבחינת האנרגיות וגם לא צריך אותן בסוג כזה של מוזיקה, אבל יש לה נוכחות שאותי תמיד מרתקת. גם היום, עוד מעט בת 66, היא מלאת חיוניות וחדוות שירה.
גם בקריירת הסולו שלה יש לה כמה שיאים, שהגבוה שבהם הוא שיתוף הפעולה עם ג'ון טבור באלבום Silly Sisters ובמיוחד בשיר הזה...
מדי נישאה לריק קמפ, נגן הבס (המצויין אגב) של הלהקה ובתם, רוז קאמפ, היא יוצרת מצליחה בזכות עצמה (אם כי אני לא הצלחתי לחבר את נימי נפשי העתיקות ליצירתה...).