paradox emotion O
New member
"O"
ברור הוא שארבע ההסכמות הן המפתחות אל החרות. אי שמירה על טוהר המילה היא כאי שפיות. לקיחת דברים באופן אישי, היא חשיבות עצמית. הנחת הנחות, הם תיאורי הפחד. ואי עשייה כמייטב היכולת זו אותה המחלה, רק בצורה אחרת. הטוהר נמצא באמת, בהרמונייה, בחמלה, באהבה. לקיחת דברים באופן אישי, היא התחמקות מאחריות. הנחת הנחות, היא עצימת עיניים. עשייה כמייטב היכולת, היא ללכת אחרי החזון לכולנו יש חזון, חזוננו נמצא בתוכנו מחכה בסבלנות שנגלה אותו. חזוננו חייב להיות הרמוני עם הכלל, אם אין אנו פועלים לטובת הכלל, אנו לא פועלים עם חזוננו. כשטובת הכלל תהייה תמיד לנגד עיננו אנו נפעל ללא רבב בכל רגע. כשנפעל ללא רבב נעשה באמת את המייטב שביכולתנו. בנתיים תמיד טוב להתפלל. תפילה היא כאי-עשייה. לא עושים דבר בזמן התפילה, לא קוראים תפילה, חשים את המילים, מבקשים את שרוצים לתת, ומודים על היכולת לקבל. מדיטצייה היא אי-עשייה. לא עושים דבר בזמן מדיטצייה. הווים. מה לא ברור?
ברור הוא שארבע ההסכמות הן המפתחות אל החרות. אי שמירה על טוהר המילה היא כאי שפיות. לקיחת דברים באופן אישי, היא חשיבות עצמית. הנחת הנחות, הם תיאורי הפחד. ואי עשייה כמייטב היכולת זו אותה המחלה, רק בצורה אחרת. הטוהר נמצא באמת, בהרמונייה, בחמלה, באהבה. לקיחת דברים באופן אישי, היא התחמקות מאחריות. הנחת הנחות, היא עצימת עיניים. עשייה כמייטב היכולת, היא ללכת אחרי החזון לכולנו יש חזון, חזוננו נמצא בתוכנו מחכה בסבלנות שנגלה אותו. חזוננו חייב להיות הרמוני עם הכלל, אם אין אנו פועלים לטובת הכלל, אנו לא פועלים עם חזוננו. כשטובת הכלל תהייה תמיד לנגד עיננו אנו נפעל ללא רבב בכל רגע. כשנפעל ללא רבב נעשה באמת את המייטב שביכולתנו. בנתיים תמיד טוב להתפלל. תפילה היא כאי-עשייה. לא עושים דבר בזמן התפילה, לא קוראים תפילה, חשים את המילים, מבקשים את שרוצים לתת, ומודים על היכולת לקבל. מדיטצייה היא אי-עשייה. לא עושים דבר בזמן מדיטצייה. הווים. מה לא ברור?