Nouvelle Vague
- פותח הנושא sagiKor
- פורסם בתאריך
תראה...
יש המון גישות לצילום ולצילום הופעות.
אני יצאתי ללילה לבן ולא ידעתי אם אני אשאר לראות יותר משני שירים בהופעה, לא תכננתי לצלם הופעה ולכן גם יצאתי מהבית רק עם עדשה אחת - 35מ"מ על FF. אבל ההופעה התחילה ואני פשוט לא יכלתי לעזוב וזה אומר הרבה כי ראיתי בחיי מאות הופעות (בחו"ל) ויש לי רף גבוה להופעות.... לא סתם כתבתי שמי שלא היה הפסיד.
בגישתי, אני קודם כל צלם רחוב, כך שגם אם הייתי מתכנן לצלם את ההופעה, לא בטוח שהייתי מגיע עם איזו 70-200 מפלצתית... הייתי קרוב לבמה והתמונות עברו קרופ קליל בלבד ברוב המקרים. אולי 50מ"מ הייתה מתאימה לי יותר מהמרחק שהייתי בו אבל זה לא היה משנה את אופי הצילום רק היה חוסך לי קצת קרופים...
כחובב מוזיקה והופעות (למרות שהיום אני בקושי הולך להופעות או מתעניין במה חדש), יש דברים מאד ספציפיים שאני מחפש בהופעה. יש המון אמנים שאני אוהב שלעולם לא אלך להופעה שלהם כי היא משעממת לטעמי. אני מחפש את האקשן, את השואו שבדרך כלל מתאים לסגנונות המוזיקה המועדפים עלי.
כשאני מצלם הופעה (וזה לא קורה הרבה, אני חושב שפעם אחרונה הייתה לפני יותר משנתיים אם לא סופרים כמה תמונות באייפון שהתסיסו כאן את הפורום) אז אני מחפש להעביר את ההרגשה שלי מהמופע. אני לא מנסה להיות "צלם הפקה", אני לא מחפש את התמונות הסטריליות והמסחריות (ראה את הקליפ שקישרתי ל atir46), אני מחפש את ה VIBE שאני מרגיש, אני מחפש את השואו, את האינטרקציות בין חברי הלהקה ובין המופיע לקהל, אני מחפש את התאורה (שהרבה מתלוננים עליה), אני מחפש את העשן ואת החספוס שלטעמי צריך לאפיין הופעה חיה.
אין כזה דבר אינטימיות בהופעה חיה, זה בולשיט מזוייף שמנסים למכור לנו מאז ש MTV השיקה את התופעה הנוראית הזאת שנקראת Unplug... הופעה אינטימית היא כזאת שמתרחשת בחלל שיכול להכיל לא יותר מ 100 איש. כל הופעה גדולה לעולם לא תהיה אינטימית גם אם מנסים לשווק אותה ככזאת. להופעות חיות יש הסטוריה ארוכה עם אבולוציה מעניינת מאותם הופעות אינטמיות ועד להפקות הרוק הגדולות בהיסטוריה. מכיוון שהקהל הממוצע יושב/עומד כמה עשרות מטרים מהבמה, הוא לא רואה את הפנים של הזמר בבירור, לכן הכניסו שואו ודינמיקה ותלבושות ואפקטים ומסכים ועוד... גם כשהזמר מדבר אל הקהל כשפוזקטור מאיר לו את הפנים, הוא לא רואה אף אחד מולו, אז על איזו אינטמיות אתה בדיוק מדבר?
כך שמבחינתי זום על הפנים של הזמר שדופק פתאום איזו הבעה כי נכנסת לו טיפת זיעה מלוחה לעין זה לא מעניין... כי הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת. אלו ניואנסים קטנים שאולי מתחברים לצילום המסחרי סביב צילום ההופעות אבל שוב זה לא אני ולא מה שאני מחפש.
כמו בצילום רחוב, אני מחפש את התמונה הגדולה יותר, אני מחפש לחבר בין מרכיבים שונים, עם זה כמה חברי להקה או חבר להקה ופנס תאורה או האמן עם הקהל, אני מנסה להעביר את מה שאני מרגיש בהופעה ואינטימיות לא הייתה שם. תיאטרליות אפלולית, מיניות וחושניות ומוזיקה טובה דווקא היה בשפע
מצטער על החפירה...
יש המון גישות לצילום ולצילום הופעות.
אני יצאתי ללילה לבן ולא ידעתי אם אני אשאר לראות יותר משני שירים בהופעה, לא תכננתי לצלם הופעה ולכן גם יצאתי מהבית רק עם עדשה אחת - 35מ"מ על FF. אבל ההופעה התחילה ואני פשוט לא יכלתי לעזוב וזה אומר הרבה כי ראיתי בחיי מאות הופעות (בחו"ל) ויש לי רף גבוה להופעות.... לא סתם כתבתי שמי שלא היה הפסיד.
בגישתי, אני קודם כל צלם רחוב, כך שגם אם הייתי מתכנן לצלם את ההופעה, לא בטוח שהייתי מגיע עם איזו 70-200 מפלצתית... הייתי קרוב לבמה והתמונות עברו קרופ קליל בלבד ברוב המקרים. אולי 50מ"מ הייתה מתאימה לי יותר מהמרחק שהייתי בו אבל זה לא היה משנה את אופי הצילום רק היה חוסך לי קצת קרופים...
כחובב מוזיקה והופעות (למרות שהיום אני בקושי הולך להופעות או מתעניין במה חדש), יש דברים מאד ספציפיים שאני מחפש בהופעה. יש המון אמנים שאני אוהב שלעולם לא אלך להופעה שלהם כי היא משעממת לטעמי. אני מחפש את האקשן, את השואו שבדרך כלל מתאים לסגנונות המוזיקה המועדפים עלי.
כשאני מצלם הופעה (וזה לא קורה הרבה, אני חושב שפעם אחרונה הייתה לפני יותר משנתיים אם לא סופרים כמה תמונות באייפון שהתסיסו כאן את הפורום) אז אני מחפש להעביר את ההרגשה שלי מהמופע. אני לא מנסה להיות "צלם הפקה", אני לא מחפש את התמונות הסטריליות והמסחריות (ראה את הקליפ שקישרתי ל atir46), אני מחפש את ה VIBE שאני מרגיש, אני מחפש את השואו, את האינטרקציות בין חברי הלהקה ובין המופיע לקהל, אני מחפש את התאורה (שהרבה מתלוננים עליה), אני מחפש את העשן ואת החספוס שלטעמי צריך לאפיין הופעה חיה.
אין כזה דבר אינטימיות בהופעה חיה, זה בולשיט מזוייף שמנסים למכור לנו מאז ש MTV השיקה את התופעה הנוראית הזאת שנקראת Unplug... הופעה אינטימית היא כזאת שמתרחשת בחלל שיכול להכיל לא יותר מ 100 איש. כל הופעה גדולה לעולם לא תהיה אינטימית גם אם מנסים לשווק אותה ככזאת. להופעות חיות יש הסטוריה ארוכה עם אבולוציה מעניינת מאותם הופעות אינטמיות ועד להפקות הרוק הגדולות בהיסטוריה. מכיוון שהקהל הממוצע יושב/עומד כמה עשרות מטרים מהבמה, הוא לא רואה את הפנים של הזמר בבירור, לכן הכניסו שואו ודינמיקה ותלבושות ואפקטים ומסכים ועוד... גם כשהזמר מדבר אל הקהל כשפוזקטור מאיר לו את הפנים, הוא לא רואה אף אחד מולו, אז על איזו אינטמיות אתה בדיוק מדבר?
כך שמבחינתי זום על הפנים של הזמר שדופק פתאום איזו הבעה כי נכנסת לו טיפת זיעה מלוחה לעין זה לא מעניין... כי הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת. אלו ניואנסים קטנים שאולי מתחברים לצילום המסחרי סביב צילום ההופעות אבל שוב זה לא אני ולא מה שאני מחפש.
כמו בצילום רחוב, אני מחפש את התמונה הגדולה יותר, אני מחפש לחבר בין מרכיבים שונים, עם זה כמה חברי להקה או חבר להקה ופנס תאורה או האמן עם הקהל, אני מנסה להעביר את מה שאני מרגיש בהופעה ואינטימיות לא הייתה שם. תיאטרליות אפלולית, מיניות וחושניות ומוזיקה טובה דווקא היה בשפע
מצטער על החפירה...
מוזר כי
הסט הזה הוא דווקא לגמרי סטרילי, למשל אם לרגע אני חושבת על התמונה הראשונה, היא לגמרי תמונה שתודבק לאיזו כתבה ב-וואלה/מאקו/Ynet וכו' שתסקר את האירוע. לא שזה הופך אותה לרעה חלילה, היא פשוט כן סטרילית ודי מסחרית. אני לא רואה את החספוס שאתה מדבר עליו, יש אינטרקציה מעולה בין הנגנים/זמרים, האווירה של ההופעה ממש יוצאת החוצה, וכמו שאמרתי כבר, זאת לגמרי תמונה ששואבת אותך להתעמק בכל פרט ופרט בה.
הופעות האנפלאגד רחוקות מלהיות תופעה נוראית, הרי שהן נועדו בדיוק בשביל לתת מענה לתחושת ה"אנטמיות" שהתפוגגה בהופעות רוק באצטדיונים.
(לפי דעתי רביב בכלל התכוון לאנטמיות מסוג אחר, לאנטמיות שלך כצלם שחווה את ההופעה, נטמע בה מכל המובנים (כמו שאתה נטמע ברחוב נגיד) ומגיש אותה לצופה. ברגע שאתה מבטל את סוג האנטמיות הזאת ומכריז כי היא לא קיימת ואומר כי אתה מחפש את התמונה הכוללת והאמצעים לכך יהיו ריחוק ועדשה רחבה/ זוויות רחבות, אין לך שום סיכוי להגיע לזה)
בכל אופן, כתבת שאתה לא מחפש את "הזום" כי "הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת", אך גם בצילום רחוב אתה יכול לחכות ולתפוס את ה"רגע המכריע" שסביר להניח שהרבה עוברי דרך לא ישימו לב לאותו הרגע הזה, וצלם הרחוב דווקא כן. אז איך אתה מיישב את זה עם הטענה שלך? מה רע בלתפוס רגע בהופעה ש"הצופה הממוצע לעולם לא יראה"?
(אני מניחה שאתה יודע(
), אבל אומר בכל זאת, שאין בכוונתי ל"תקוף" או להתקרב לכך בכלל, אלא לנסות נטו להבין את העמדה וההשקפה שלך.)
הסט הזה הוא דווקא לגמרי סטרילי, למשל אם לרגע אני חושבת על התמונה הראשונה, היא לגמרי תמונה שתודבק לאיזו כתבה ב-וואלה/מאקו/Ynet וכו' שתסקר את האירוע. לא שזה הופך אותה לרעה חלילה, היא פשוט כן סטרילית ודי מסחרית. אני לא רואה את החספוס שאתה מדבר עליו, יש אינטרקציה מעולה בין הנגנים/זמרים, האווירה של ההופעה ממש יוצאת החוצה, וכמו שאמרתי כבר, זאת לגמרי תמונה ששואבת אותך להתעמק בכל פרט ופרט בה.
הופעות האנפלאגד רחוקות מלהיות תופעה נוראית, הרי שהן נועדו בדיוק בשביל לתת מענה לתחושת ה"אנטמיות" שהתפוגגה בהופעות רוק באצטדיונים.
(לפי דעתי רביב בכלל התכוון לאנטמיות מסוג אחר, לאנטמיות שלך כצלם שחווה את ההופעה, נטמע בה מכל המובנים (כמו שאתה נטמע ברחוב נגיד) ומגיש אותה לצופה. ברגע שאתה מבטל את סוג האנטמיות הזאת ומכריז כי היא לא קיימת ואומר כי אתה מחפש את התמונה הכוללת והאמצעים לכך יהיו ריחוק ועדשה רחבה/ זוויות רחבות, אין לך שום סיכוי להגיע לזה)
בכל אופן, כתבת שאתה לא מחפש את "הזום" כי "הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת", אך גם בצילום רחוב אתה יכול לחכות ולתפוס את ה"רגע המכריע" שסביר להניח שהרבה עוברי דרך לא ישימו לב לאותו הרגע הזה, וצלם הרחוב דווקא כן. אז איך אתה מיישב את זה עם הטענה שלך? מה רע בלתפוס רגע בהופעה ש"הצופה הממוצע לעולם לא יראה"?
(אני מניחה שאתה יודע(
---->
החיספוס למשל שאני רואה בראשונה זה בחשיפה שיש בה צללים כבדים יחסית, למשל שפני הזמרת השניה שעל הברכיים חשוכים לגמרי. זה לא סוג תמונה שתראי מצלם הופעות מסחרי, הוא יצלם בצורה ויעבד את התמונה שכל הפרטים יהיו ברורים חוץ מהרקע שאותו הוא יטשטש...
אם הייתי מצלם ומעבד את התמונה שכל הפרטים היו נחשפים אז לא היית נשאבת לתמונה...
בואי נאמר שנושא האנפלג ישאר כמשהו שלא נסכים לגביו. אני פשוט לא רואה שום דבר אינטימי במישהו יושב על כסא עם גיטרה אקוסטית בחושך מול 20,000 איש... התחושה שאת מדברת עליה היא מזוייפת, אמרו לך שזה אינטימי אז ככה את מרגישה, פסיכולוגיה בגרוש. הופעה אינטימית מבחינתי היא כזאת שתהיה במקום שאני יכול לעמוד בסוף החדר, על הבר עם בירה ביד ועדיין לראות הבעת פנים על הבמה ואת האצבעות רצות על הגיטרה, בלי משקפת או סופר-זום.
לא רוצה להכנס להגדרות של צילום רחוב, אבל מבחינתי אחד הדברים שמגדירים עבורי צילום רחוב, זאת גישה לצילום. בלי שום קשר לסוג הציוד או התזמון. כמובן שתזמון (הרגע המכריע) הוא חלק חשוב מיצירת תמונה טובה, בדיוק כמו קומפוזיציה.
כשאני אומר שאני עובד בגישה של צלם רחוב, אז הכוונה היא ל state of mind שלי, לאיך שאני רואה את הדברים מולי ואיך שאני ניגש לצלם את אותם הדברים, לסוגי הקומפוזיציות שאני אחפש, להתרחשויות שאני אחפש וגם לראיה הרחבה יותר.
יש הבדל בין תזמון (הרגע המכריע) לבין התרחשות שלא שמים לב אליה.
כשמצלמים הופעה אין ממש התרחשות נסתרת. הכל מתוכנן לפרטי פרטים. בעצם אם נלך בכל זאת להגדרה הבסיסית של צילום רחוב אז הרי מדובר בצילום לא מבויים אז הרי שצילום הופעה לא יכול להיות "צילום רחוב" כי כל פרט מבויים בה... לכן אני מדבר על גישה לצילום ולא נתפס להגדרות ספציפיות של וויקיפדיה... בשלב מסויים שמפתחים את הראיה והגישה האינדוידואלית ומעצבים אותה זה הופך לסטייל, לסגנון המזוהה עם הצלם.
אם נסכם ולא נתפס למילים ספציפיות אז הגישה שלי היא לנסות להעביר מה שאני רואה ומה שאני מרגיש בדרך שאני מצלם בה. אם זה עובד אז יופי ואם לא אז גם טוב. אני לא אומר שהדרך שלי היא הנכונה או היחידה, רק אומר שזאת הדרך שלי.
כשרביב אומר "בקיצור, זה עשוי טוב אבל לא עושה לי כלום" אז זה מרגיש לי קצת כמו אוקסימורון כי אם זה היה עשוי טוב לטעמו אז זה גם היה עושה לו משהו.... (ואין לי בעיה אם זה לא עושה לו כלום)
ואני מבין שאת לא תוקפת אותי, אחרת לא הייתי עונה
החיספוס למשל שאני רואה בראשונה זה בחשיפה שיש בה צללים כבדים יחסית, למשל שפני הזמרת השניה שעל הברכיים חשוכים לגמרי. זה לא סוג תמונה שתראי מצלם הופעות מסחרי, הוא יצלם בצורה ויעבד את התמונה שכל הפרטים יהיו ברורים חוץ מהרקע שאותו הוא יטשטש...
אם הייתי מצלם ומעבד את התמונה שכל הפרטים היו נחשפים אז לא היית נשאבת לתמונה...
בואי נאמר שנושא האנפלג ישאר כמשהו שלא נסכים לגביו. אני פשוט לא רואה שום דבר אינטימי במישהו יושב על כסא עם גיטרה אקוסטית בחושך מול 20,000 איש... התחושה שאת מדברת עליה היא מזוייפת, אמרו לך שזה אינטימי אז ככה את מרגישה, פסיכולוגיה בגרוש. הופעה אינטימית מבחינתי היא כזאת שתהיה במקום שאני יכול לעמוד בסוף החדר, על הבר עם בירה ביד ועדיין לראות הבעת פנים על הבמה ואת האצבעות רצות על הגיטרה, בלי משקפת או סופר-זום.
לא רוצה להכנס להגדרות של צילום רחוב, אבל מבחינתי אחד הדברים שמגדירים עבורי צילום רחוב, זאת גישה לצילום. בלי שום קשר לסוג הציוד או התזמון. כמובן שתזמון (הרגע המכריע) הוא חלק חשוב מיצירת תמונה טובה, בדיוק כמו קומפוזיציה.
כשאני אומר שאני עובד בגישה של צלם רחוב, אז הכוונה היא ל state of mind שלי, לאיך שאני רואה את הדברים מולי ואיך שאני ניגש לצלם את אותם הדברים, לסוגי הקומפוזיציות שאני אחפש, להתרחשויות שאני אחפש וגם לראיה הרחבה יותר.
יש הבדל בין תזמון (הרגע המכריע) לבין התרחשות שלא שמים לב אליה.
כשמצלמים הופעה אין ממש התרחשות נסתרת. הכל מתוכנן לפרטי פרטים. בעצם אם נלך בכל זאת להגדרה הבסיסית של צילום רחוב אז הרי מדובר בצילום לא מבויים אז הרי שצילום הופעה לא יכול להיות "צילום רחוב" כי כל פרט מבויים בה... לכן אני מדבר על גישה לצילום ולא נתפס להגדרות ספציפיות של וויקיפדיה... בשלב מסויים שמפתחים את הראיה והגישה האינדוידואלית ומעצבים אותה זה הופך לסטייל, לסגנון המזוהה עם הצלם.
אם נסכם ולא נתפס למילים ספציפיות אז הגישה שלי היא לנסות להעביר מה שאני רואה ומה שאני מרגיש בדרך שאני מצלם בה. אם זה עובד אז יופי ואם לא אז גם טוב. אני לא אומר שהדרך שלי היא הנכונה או היחידה, רק אומר שזאת הדרך שלי.
כשרביב אומר "בקיצור, זה עשוי טוב אבל לא עושה לי כלום" אז זה מרגיש לי קצת כמו אוקסימורון כי אם זה היה עשוי טוב לטעמו אז זה גם היה עושה לו משהו.... (ואין לי בעיה אם זה לא עושה לו כלום)
ואני מבין שאת לא תוקפת אותי, אחרת לא הייתי עונה
תגובה
אין ספק שצלם "מסחרי" יעבוד בראש אחר, הוא בא לתת עבודה, אולי על הדרך הוא יהנה מההופעה. אין ספק שאופן החשיבה והפעולה והביצוע הסופי יהיו שונים, אין ויכוח על כך.
ובכל זאת, את החספוס שאתה רואה אני לא מצליחה לראות, מצטערת. תמונה די נקייה מבחינתי. יש בה אלמנטים מורכבים ויפים, זה כן. אבל כנראה כל אחד תופס את זה אחרת.
אתה בעצמך כתבת בהודעה הקודמת "הופעה אינטימית היא כזאת שמתרחשת בחלל שיכול להכיל לא יותר מ 100 איש", תאמין לי שקיימות הופעות כאלו ואפילו הייתי בלא מעט כאלו. אני לא מדברת איתך על תחושות פנימיות שלי, כל הופעה נתפסת אצלי לגמרי אחרת. אני מדברת איתך על עובדות בשטח, לך לזאפה ת"א (אמנם מקום שאני לא אוהבת), ושב על הבר עם הבירה שלך; תחזור ותגיד לי אם הנגנים לא היו "מטר" ממך ואם לא הצלחת לראות את האצבעות רצות על הגיטרה, ולא, לא יהיה לך צורך בסופר זום. אז המקום מכיל קצת יותר מ100 אנשים, אבל לפי מה שכתבת זה בדיוק מה שאתה מחפש. כלומר, זה אכן קיים.
נכון בהופעות הכל גלוי, ובעצם כל האובייקטים פרושים לך על הבמה. אני רק לא מסכימה שהכל מתוכנן לפרטי פרטים. לפחות לא בכל הופעה. בהופעה של מדונה כן, הכל צריך לתקתק כמו שעון, התלבושות, האיפור, התאורה, העלייה והירידה מהבמה, הרקדנים, הצעדים וכו'. אבל לא צריך להכליל, לך להופעה של כל להקה אחרת בארץ (לא מכירה יותר מדי את ההתרחשויות בחו"ל) ותראה שזה ממש לא עובד ככה. יש פאשלות, ויש שינויים של הרגע האחרון, ואין צעדים מתוכננים, והכל הרבה יותר ספונטני ואפילו זורם. (אתה יכול להבין שאני לא מדברת על הופעות גדולות של אצטדיונים). ובשביל אחת שהייתה לא מעט מאחורי הקלעים של הופעות אפשר לראות שיש דברים שנקבעים רגע לפני העלייה לבמה ויש דברים שמשתנים בזמן ההופעה עצמה. אז להגיד שהכל מבויים זה קצת להכליל כי זה לא תופס בכל מקרה. הכל תלוי לאן אתה הולך, והבחירה היא נטו שלך. אם אתה מחפש עניין ולא בא לך לראות הופעה שהיא הצגה אחת גדולה, לא חסרות כאלו.
מכבדת את הגישה שלך לגבי צילום, מזל שאנחנו (האנושות) לא זהים אחרת היה משעמם.
בכל אופן אני יכולה להבין את רביב, תמונות יכולות להיות בעלות קומופזיציות מושלמות וחשיפות נהדרות והתאורה בול במקום, אבל לפעמים זה יכול להישאר שם. להישאר בתור "תמונה טובה טכנית", אבל מעבר לזה כלום, וזה לא יגע בך. ושוב, נדמה לי שלזה הוא התכוון. (מצטערת שזה קצת יצא כאילו אני הסנגורית שלו
, הרגיש לי שאתה קצת מאבד אותו.)
אין ספק שצלם "מסחרי" יעבוד בראש אחר, הוא בא לתת עבודה, אולי על הדרך הוא יהנה מההופעה. אין ספק שאופן החשיבה והפעולה והביצוע הסופי יהיו שונים, אין ויכוח על כך.
ובכל זאת, את החספוס שאתה רואה אני לא מצליחה לראות, מצטערת. תמונה די נקייה מבחינתי. יש בה אלמנטים מורכבים ויפים, זה כן. אבל כנראה כל אחד תופס את זה אחרת.
אתה בעצמך כתבת בהודעה הקודמת "הופעה אינטימית היא כזאת שמתרחשת בחלל שיכול להכיל לא יותר מ 100 איש", תאמין לי שקיימות הופעות כאלו ואפילו הייתי בלא מעט כאלו. אני לא מדברת איתך על תחושות פנימיות שלי, כל הופעה נתפסת אצלי לגמרי אחרת. אני מדברת איתך על עובדות בשטח, לך לזאפה ת"א (אמנם מקום שאני לא אוהבת), ושב על הבר עם הבירה שלך; תחזור ותגיד לי אם הנגנים לא היו "מטר" ממך ואם לא הצלחת לראות את האצבעות רצות על הגיטרה, ולא, לא יהיה לך צורך בסופר זום. אז המקום מכיל קצת יותר מ100 אנשים, אבל לפי מה שכתבת זה בדיוק מה שאתה מחפש. כלומר, זה אכן קיים.
נכון בהופעות הכל גלוי, ובעצם כל האובייקטים פרושים לך על הבמה. אני רק לא מסכימה שהכל מתוכנן לפרטי פרטים. לפחות לא בכל הופעה. בהופעה של מדונה כן, הכל צריך לתקתק כמו שעון, התלבושות, האיפור, התאורה, העלייה והירידה מהבמה, הרקדנים, הצעדים וכו'. אבל לא צריך להכליל, לך להופעה של כל להקה אחרת בארץ (לא מכירה יותר מדי את ההתרחשויות בחו"ל) ותראה שזה ממש לא עובד ככה. יש פאשלות, ויש שינויים של הרגע האחרון, ואין צעדים מתוכננים, והכל הרבה יותר ספונטני ואפילו זורם. (אתה יכול להבין שאני לא מדברת על הופעות גדולות של אצטדיונים). ובשביל אחת שהייתה לא מעט מאחורי הקלעים של הופעות אפשר לראות שיש דברים שנקבעים רגע לפני העלייה לבמה ויש דברים שמשתנים בזמן ההופעה עצמה. אז להגיד שהכל מבויים זה קצת להכליל כי זה לא תופס בכל מקרה. הכל תלוי לאן אתה הולך, והבחירה היא נטו שלך. אם אתה מחפש עניין ולא בא לך לראות הופעה שהיא הצגה אחת גדולה, לא חסרות כאלו.
מכבדת את הגישה שלך לגבי צילום, מזל שאנחנו (האנושות) לא זהים אחרת היה משעמם.
בכל אופן אני יכולה להבין את רביב, תמונות יכולות להיות בעלות קומופזיציות מושלמות וחשיפות נהדרות והתאורה בול במקום, אבל לפעמים זה יכול להישאר שם. להישאר בתור "תמונה טובה טכנית", אבל מעבר לזה כלום, וזה לא יגע בך. ושוב, נדמה לי שלזה הוא התכוון. (מצטערת שזה קצת יצא כאילו אני הסנגורית שלו
תגובה
אני מודע שיש הופעות במקומות קטנים. אני יודע מה זאת הופעה אינטימית. ראיתי בחיי מאות הופעות ואני לא מגזים במספר...
אבל בהופעה מול אלפי אנשים אין אינטימיות וזה מה שהיה כאן, הופעה בחוץ מול אלפי אנשים.
הופעות זה עסק מאד מבויים ומאד מדוייק. לדוגמה אם המיקרופון לא יעמוד במקום אז התאורה לא תהיה במקום, אולי זאת הבעיות בהופעות בארץ ולמה הם לרוב כל כך גרועות. כל אלתור הוא לרוב מבויים. תאימני לי, אני מכיר את העולם הזה מאחורי הקלעים שלו טוב מאד. זה הכל ביזנס, זה הכל מבויים על מנת למכור ולעשות כסף, וזה מהפרט הכי קטן כמו הביגוד שהאמנים לובשים עבור צילומים או בהופעות ועד דברים שנאמרים וכל המסביב. קולנוע בלייב (או בעצם תיאטרון)... אולי בגלל שיצא לי להכיר את עולם המוזיקה האמיתי אני היום פחות בעניינים כי אני רואה דברים כמו שהם....
וזה לא רק מדונה, שימי 4 חברה על במה קטנה והם צריכים להיות מאד מסונכרנים על מנת לא להתקע אחד בשני.... זה הרבה חזרות ועבודה קשה על מנת להרים מופע שיעבוד בלי תקלות.
פעם הבאה שאת הולכת להופעה, תסתכלי על רצפת הבמה, תראי את הסימונים איפה כל דבר צריך לעמוד...
במקרה הספציפי, הופעה של שתי זמרות, רקדנית ועוד להקה ושורה של דוגמניות. הכל נעשה בחושך. תאמיני לי שהכל מתוכנן ומבויים לפרטי הפרטים אחרת זה מתכון לאסון.
יש לפעמים פשלות כי בסך הכל מדובר באנשים ואנשים טועים, אנחנו רואים את זה גם בהצגות.
ושוב, כשאני מחליט לצלם הופעה, אני לא רוצה שהתמונות יראו כמו צילומי תדמית לדיסק של האמן. אני רוצה לתפוס את האוירה בהופעה. בשביל לתפוס אוירה, צריך לקחת צעד אחורה ולהסתכל רחב יותר ולקחת שאיפה גדולה.
אני מודע שיש הופעות במקומות קטנים. אני יודע מה זאת הופעה אינטימית. ראיתי בחיי מאות הופעות ואני לא מגזים במספר...
אבל בהופעה מול אלפי אנשים אין אינטימיות וזה מה שהיה כאן, הופעה בחוץ מול אלפי אנשים.
הופעות זה עסק מאד מבויים ומאד מדוייק. לדוגמה אם המיקרופון לא יעמוד במקום אז התאורה לא תהיה במקום, אולי זאת הבעיות בהופעות בארץ ולמה הם לרוב כל כך גרועות. כל אלתור הוא לרוב מבויים. תאימני לי, אני מכיר את העולם הזה מאחורי הקלעים שלו טוב מאד. זה הכל ביזנס, זה הכל מבויים על מנת למכור ולעשות כסף, וזה מהפרט הכי קטן כמו הביגוד שהאמנים לובשים עבור צילומים או בהופעות ועד דברים שנאמרים וכל המסביב. קולנוע בלייב (או בעצם תיאטרון)... אולי בגלל שיצא לי להכיר את עולם המוזיקה האמיתי אני היום פחות בעניינים כי אני רואה דברים כמו שהם....
וזה לא רק מדונה, שימי 4 חברה על במה קטנה והם צריכים להיות מאד מסונכרנים על מנת לא להתקע אחד בשני.... זה הרבה חזרות ועבודה קשה על מנת להרים מופע שיעבוד בלי תקלות.
פעם הבאה שאת הולכת להופעה, תסתכלי על רצפת הבמה, תראי את הסימונים איפה כל דבר צריך לעמוד...
במקרה הספציפי, הופעה של שתי זמרות, רקדנית ועוד להקה ושורה של דוגמניות. הכל נעשה בחושך. תאמיני לי שהכל מתוכנן ומבויים לפרטי הפרטים אחרת זה מתכון לאסון.
יש לפעמים פשלות כי בסך הכל מדובר באנשים ואנשים טועים, אנחנו רואים את זה גם בהצגות.
ושוב, כשאני מחליט לצלם הופעה, אני לא רוצה שהתמונות יראו כמו צילומי תדמית לדיסק של האמן. אני רוצה לתפוס את האוירה בהופעה. בשביל לתפוס אוירה, צריך לקחת צעד אחורה ולהסתכל רחב יותר ולקחת שאיפה גדולה.
אתה קצת מבלבל בין ארגון וסדר לביום, אנשים קונים כרטיס להופעה, הם לא מתכוונים לבוא בשביל לראות מופע אלתורים על הבמה, מן הסתם שהכל יהיה מסודר ומאורגן מראש, מכירה את החוטים וההדבקות, מודעת להם, מן הסתם שהם יוצבו מראש וכן התאורה וכו'.
להקה, גם בחזרות צריכה להיות מסונכרנת בהתאמה כדי שזה יצליח אחרת כל העסק לא שווה כלום. וכשזה לא מצליח נעשים שינויים, אנשים עפים ויוצאים מהלהקה ומגיעים חדשים. (גם מקרים כאלו אני מכירה)
אבל להגיד שמה שקורה על הבמה זה מבויים זאת קצת הקצנה לטעמי. להגיד שכל ההתרחשות על הבמה היא מבויימת, לפי דעתי זה לא נכון. שוב, לא בכל המקרים.
לגבי הצילום, כל אחד במה שהוא בוחר לצלם ואיך שהוא בוחר להסתכל על הדברים, אם טוב לך לצלם את האווירה ולהעביר אותה בתמונות אז אחלה, אני יודעת שאני ממש לא אמנע מסוג תמונות כאלו, אך אני גם לא אוותר על התקרבות לבמה והתוצאה שאני אחפש ברוב המקרים תהיה שונה מזו שלך, אבל שוב, זה כל היופי...
ונראה לי שאין לי מה להוסיף יותר
אנחנו כנראה בראש אחר
כשכתבתי אינטימיות התכוונתי ליצירת קשר עם האומן/ים באמצעות התמונות, לא להופעה אינטימית, למרות שיש גם כאלה.
כתבת מאוד ברור -
"כך שמבחינתי זום על הפנים של הזמר שדופק פתאום איזו הבעה כי נכנסת לו טיפת זיעה מלוחה לעין זה לא מעניין... כי הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת."
אני יכול להבין ולקבל את החלק הראשון של המשפט, הוא סובייקטיבי - זה לא מעניין אותך.
אבל אני לא מסכים בכלל עם החלק השני.
הרי מה שאנשים רוצים לראות לעיתים קרובות זה את אותם דברים שהם לא מצליחים בעצמם !
זה חלק מהותי ומרכזי בצילום.
לא במקרה יש כל כך הרבה תמונות כאלה מהופעות, יש לזה ביקוש.
זה לא לטעמך ? לגיטימי.
רוצה לצלם אחרת ? ברור שלגיטימי.
כל אחד עושה מה שבא לו.
כשכתבתי אינטימיות התכוונתי ליצירת קשר עם האומן/ים באמצעות התמונות, לא להופעה אינטימית, למרות שיש גם כאלה.
כתבת מאוד ברור -
"כך שמבחינתי זום על הפנים של הזמר שדופק פתאום איזו הבעה כי נכנסת לו טיפת זיעה מלוחה לעין זה לא מעניין... כי הצופה הממוצע לעולם לא יראה זאת."
אני יכול להבין ולקבל את החלק הראשון של המשפט, הוא סובייקטיבי - זה לא מעניין אותך.
אבל אני לא מסכים בכלל עם החלק השני.
הרי מה שאנשים רוצים לראות לעיתים קרובות זה את אותם דברים שהם לא מצליחים בעצמם !
זה חלק מהותי ומרכזי בצילום.
לא במקרה יש כל כך הרבה תמונות כאלה מהופעות, יש לזה ביקוש.
זה לא לטעמך ? לגיטימי.
רוצה לצלם אחרת ? ברור שלגיטימי.
כל אחד עושה מה שבא לו.
Dani Barchana
New member
פשש... כמה דרמה... יופי של סט
כסט, אהבתי מאוד.
הראשונה מצויינת.
השניה והשלישית טובות מאוד אבל אני מצטרף לתחושה של קצת חוסר מרווח מלמטה.
גם אני לא אהבתי את חיתוך הרגליים ברביעית, מלבד זה, אני אוהב אותה מאוד.
כסט, אהבתי מאוד.
הראשונה מצויינת.
השניה והשלישית טובות מאוד אבל אני מצטרף לתחושה של קצת חוסר מרווח מלמטה.
גם אני לא אהבתי את חיתוך הרגליים ברביעית, מלבד זה, אני אוהב אותה מאוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.