Nominalizing Sentences

[Mondsee]

Nominalizing Sentences

בשיעור האחרון למדנו את הנושא של nominalizing sentences (איך אומרים את זה בעברית?) ואני הסתבכתי לחלוטין.

לדוגמא בשיעורי בית אנחנו צריכים להפוך את המשפט הבא:

明日の　会議に　出ます

לצורה הבאה:
のは かとさんです　_________________

אני מבינה שהתשובה היא:

明日の　会議に　出る　のは かとさんです

אבל, זה כי אני יודעת לעשות כמו תוכי, אני לא באמת מבינה מה המשפט אומר. איך הייתי מתרגמת את זה לעברית?
את החוקים איך להפוך ברור לי, אני פשוט לא מבינה את המשמעות של זה.

 

[Mondsee]

תוספת לשאלה מקודם

ומה ההבדל עם משפט כזה:

かとさんは　子どもと　あそぶのが　すきです

 

[herouth]

הפירוש במקרה הזה הוא

מר קטו אוהב לשחק עם ילדים.

מבחינה דקדוקית, במשפט

＿＿＿は＿＿＿が　すきです。

מה שבא לפני ה־は הוא האדם שאוהב, ומה שבא לפני ה־が הוא הדבר שהוא אוהב, שזה שם עצם. ולכן, אם את רוצה להגיד שהוא אוהב משהו שהוא לא שם עצם את צריכה להפוך אותו לשם עצם בצורה שלמדת. זה בעצם מה שאת עושה בעברית כשאת משתמשת בשם הפועל ("לשחק") במקום בפועל עצמו (שיחק, ישחק, משחק).

 

[herouth]

אוקי, הפיכת משפטים לביטוי שמני.

פירוש המשפט הבסיסי הוא "משתתף בפגישה של מחר". אם הוא היה עומד בפני עצמו היינו מניחים שהנושא הוא "אני" (כלומר "אני משתתף בפגישה של מחר") אבל העובדה שבעצם לא מופיע כאן נושא היא זו שמאפשרת לנו ליצור את המשפט שכתבת.

המשפט השני שכתבת הוא "זה שמשתתף בפגישה של מחר הוא מר קטו".

חשוב לדעת שהתבנית לא קובעת את המשמעות. את יכולה להשתמש באותה תבנית בדיוק ליצור משמעות אחרת. למשל במשפט הבא:


明日の　会議に　出る　のは　嫌　です。


אותה תבנית בדיוק - אבל עכשיו המשמעות היא "ממש לא בא לי להשתתף בישיבה מחר".

כדי לא להשתגע מזה, כדאי לזכור שאת מתחילה מהדבר שאת רוצה להגיד, ורק אז מחליטה שהתבנית הזו מתאימה לך. התבנית מתאימה בכל מצב שבו מבחינה דקדוקית צריך שם-עצם, אבל מה שאת רוצה להכניס לשם זה עובדה שלמה שאפשר לתאר במשפט.

 

[Mondsee]

תודה על ההסבר

אני מודה שאני עדיין לא סגורה על מה זה בדיוק הפיכת ביטוח למשפט שמני.
אני מקווה זה יבוא עם התירגול.

 

[mishel s]

נסיון לעזור

נגיד נקח את המשפט בעברית: "אני אוהבת נעליים".
במקום נעליים, את יכולה לשים כל שם עצם אחר והמשפט יהיה תקין.
"אני אוהבת חתולים"
"אני אוהבת זיקוקים"

אבל אם מה שאת אוהבת הוא לא שם עצם אלא משהו שמתארים עם משפט שלם?

"אני אוכלת עוגות".
אני אוהבת "אני אוכלת עוגות".

לא מסתדר נכון? את צכירה להמיר את "אני אוכלת עוגות" ל-"לאכול עוגות".
"אני אוהבת לאכול עוגות" עובד סבבה כי "לאכול עוגות" זה משהו שאפשר להתייחס אליו כמו שם עצם כלומר אפשר להכניס אותו לתבנית במשפט המקורי במקום שם העצם והכל יהיה סבבה.

עכשיו ביפנית, ההמרה שלמדת, הופכת משפט לשם עצם ואז אפשר לדחוף אותו למקומות בהם שם עצם היה נכנס טבעית.
זה כל הסיפור. (משפט בתוך משפט)

 

[Mondsee]

או עכשיו הבנתי!

תודה.