NEUMANN, Piaski, Lublin, Poland

dornoymn

New member
NEUMANN, Piaski, Lublin, Poland

שלום, שמי צדוק רונן נוימן ואני מחפש את המשפחה האמיתית של אבי יצחק נוימן. אבי יצחק נוימן נולד בעיירה פיאסקי שבמחוז לובלין בפולין בחודש מרץ 1925. אמו מתה בלידתו ואביו מספר שבועות אח"כ. אבי אומץ ע"י משפחת אלפאבית, יעקוב ורבקה, שעלו לארץ ב- 1932. לפי הסיפורים חיו בעיירה מספר בני משפחה של סבי וסבתי האמיתיים אך לא ידוע לי מדוע הם לא אימצו את אבי או מה עלה בגורלם. בשנים האחרונות תיחקרתי מספר יוצאי העיירה פיאסקי אך ללא הועיל. בנוסף חיפשתי בבית התפוצות וביד ושם אך ללא הועיל (ביד ושם מצאתי את הספר של העיירה פיאסקי ובו מוזכר אחד מבני משפחת אלפאבית שאימצה את אבי). אני מודה מראש לכל מי שיוכל לעזור לי לי למצוא שריד מבני משפחתו של אבי. My name is Zadok Ronen NEUMANN. I am searching for the biological family of my father. My father, Yitzhak NEUMANN, was born in March, 1925 in Piaski, Lublin district, Poland. His mother died while giving him birth and his father died few weeks later. He was then adopted by the ALFABET family who immigrated to Israel in 1932. In the past years, I have contacted several former Piaski citizens who live in Israel, but no one remembers anything about my father’s biological family. I've also searched in Bet Hatfuzot (Tel Aviv Diaspora Museum) and in Yad Vashem in Jerusalem, but I have not found any information. I am seeking help from anyone who could provide me any details about my father’s family. Sincerely, Zadok Ronen Neumann
 

masorti

New member
בבקשה...

באתר קורבנות השואה של יד ושם מופיע דף עד על אברהם נוימן שנולד בפיאסקי ונספה במיידנק בגיל 15. דף עד נוסף שמופיע באותו אתר הוא של שרה נוימן שנולדה אף היא בפיאסקי ונספתה בגיל 35. מה שחשוב הוא שאת שני דפי העד מילא ב-1999 אהרון נוימן, שהוא בנה של שרה ואחיו של אברהם. אהרון נוימן גר ברחוב בילו 24 (כניסה 1, דירה 4) בחולון, ומספר הטלפון שלו הוא 03-6511774.
 

masorti

New member
ההסתייגות היחידה שלי היא...

שבשני דפי העד מצוין שמדובר על פיאסקי שבמחוז ביאליסטוק, ואילו אתה מדבר על מחוז לובלין. (בדקתי, ויש עיירות בשם זה בשני המחוזות.) אבל אולי שווה לך לנסות לבדוק את הכיוון הזה בכל זאת.
 

zogu

New member
ב- JRI POLAND

מופיעים 22 שמות מהעיירה PIASKI לובלין בשם NAJMAN סביר להניח שהם מהמשפחה. בהצלחה
 

כאב רב

New member
תהה נשמתם צרורה בצרור החיים

תיפסק הזילות של שימוש בדפי-עד בפורום זה עיינתי בהודעות הפורום בשנה האחרונה. השבחים גדולים לכל העושים במלאכה, אבל אודה על האמת, ממש הזדעזעתי מהיבט אחד. רבים מהמתכתבים משתמשים בדפי עד כמקור לחקר משפחותיהם ולאיתור קרובים. הפעולה עצמה כנראה הכרחית. לדאבוננו רוב הרישומים האזרחיים של יהודי אירופה עדין לא זמינים (אבל רובם קיימים! כי הם צולמו לפני השואה והופקדו בארה"ב) ואין לנו את התענוג, כמו לרוב האנשים בעולם, לבקש מידע במשרדי פנים ולקבלו (חשבתם על זה? גם זה חלק מהירושה שחתמו על בשרנו אותם צוררים). חלק אחר מהרישומים האזרחיים נשמדו בשואה עם האנשים הרשומים בהם. מאידך הצגת דפי העד של יד ושם בפורום זה וההתייחסות אליהם כאילו הם רשומות במשרד הפנים או בספר טלפונים מעוררת בי ממש חלחלה: לעיתים אני תוהה האם באמת המצ'טטים המעלים פה חדשות לבקרים דפי עד על המסך מבינים במה הם נוגעים ומה הם עושים כשהם יוצרים "קישור לדף עד"? האם נתתם את הדעת כי כל אחד ואחד ועוד אחד ועוד אחד .... מהדפים האלה הוא: אשה או איש ילד או ילדה שנשרפו בקרמטוריום! שגססו בתאי הגזים! שנורו בבור ההריגה! שנספו מרעב או מחלה! ועוד מיתות משונות. ודמיהם עדין צועקים!! אודה על האמת גם אני מעיין לא מעט בדפי העד, אך בחיל ורעדה. כשאני ניגש לחפש מידע בדפים אלה אני ממש מתפלל (ולפעמים אומר לעצמי בקול לפני הלחיצה על "חפש"): "הלוואי, אני ממש מתחנן שלא אמצא כאן דבר"!! כשאני לדאבוני מוצא, ראשית אני עצוב. ואחר כך, אני מנסה לחשוב עליהם, ולבסוף במידת הצורך, אני שומר את הקובץ לשימוש ומבטיח לנספה במין שיחה אישית שזה רק כדי שמישהו יזכור אותו, ולא להנאתי בכדי למצוא עוד קשר משפחתי ולהוסיף עוד כמה שורות "לעץ". מה אני מציע: 1.להפסיק באופן מוחלט להציג דפי עד כאן בפורום וגם להפסיק לקשר אליהם. חשבתם על זה שאתם מקשרים למישהו בתוך תא גזים? אפשר להתייחס אל הדפים במסר אישי. אפשר לכתוב לשואל "יש דפי עד, עיין פה ושם בעצמך, תן את הדעת, שים לב במה אתה נוגע". אפשר הרבה דברים. רק אנא לא כך. 2.בכל הודעה בה יש התייחסות לדפי עד על נספים כמקור מידע (בתוכן ההודעה ובלי להציג אותם) אני רואה כחובה להוסיף למטה משהו אישי שיציין את בקשת סליחתנו על שימוש זה. כל אחד יכול לחשוב על המשפט שלו. המשפט שלי רשום כאן למטה. בברכה, עפר כהן, ירושלים. "תהה נשמתם צרורה בצרור החיים" נ"ב: האם מישהו שאל אי פעם את המעידים וכותבי הדפים (סבתי למשל) אם הם מרשים את הצגת המידע הכאוב על בני משפחותיהם (כולל הרבה פרטים אישיים) לעיני כל העולם? פעם מילאתי דפי עד בתחושת שליחות. היום, כשאני ממלא דף עד, אני ממלא אותו בהסתייגות ולא רושם שם את כל הפרטים. לא בטוח שכל אחד רוצה שיוודע לכל אדם מה היה עיסוקם של אבותיו, כמה ילדים היו להם, כמה פעמים התחתנו ועוד פרטים. את הנספים ודאי שאף אחד לא שואל. אבל זה עניין שצריך להיות מופנה למי שהחליט להעלות את המידע לעיני כל הציבור בעולם. אני אישית חושב שזו החלטה שגויה. היה ניתן להעלות תמצית (ולא את הדפים עצמם) כמו שמקובל במאגרי מידע ולאפשר גישה סלקטיבית.
 

masorti

New member
אתה, במחילה, מדבר שטויות...

לא רק שעצם היות אתר הקורבנות של יד ושם אתר פומבי מתיר הצגת מסמכים מתוכו בפורומים פתוחים, אלא שהבאת הקישורים הללו היא בדיוק מטרת התיעוד ביד ושם. בשביל מה לדעתך מתעדים את העדויות? כדי שהספרנית תוכל לשבת באפלולית הארכיון ולעיין בכרטיסים? המטרה של התיעוד היא: א. כדי שמקסימום של בני אדם ישמעו על אודות קורבנות ויידעו את הסיפורים שלהם. ב. כדי לאפשר לקרובי משפחה פוטנציאליים ולסתם חוקרים להגיע למקסימום המידע. הצגת הכרטיסים בפורום הזה משרתת את שתי המטרות. היא גם עוזרת למחפשי קרובים שאולי מתקשים לנבור ברשומות בעצמם (אפילו כשהן באינטרנט), והיא גם מאפשרת בעקיפין לכל משתתפי הפורום לקרוא את הכרטיסים ולדעת משהו על אותם נספים. להזכירך שהכרטיסים מובאים כאן לצורך מטרה מאוד מסוימת ומכובדת, ולא כחלק מויכוח כלשהו או כאמצעי בידורי. זכותך כמובן לחשוב שלא ראוי לחשוף את כל המידע לציבור ברשת, וזכותך גם למלא רק חלק מהפרטים בכרטיסים על משפחתך. רק קח בחשבון שבעוד 50 שנה רק יחידי סגולה יידעו על אבותיהם את מה שאתה יודע על דור הנספים במשפחתך, ושרק חלק זעיר מתוך אלה שלא יודעים ישקיעו את האנרגיות והמשאבים כדי להגיע למידע הסלקטיבי (אם בכלל יתועד מלכתחילה). הרוב המכריע יסתפק במה שאתה תשאיר נגיש מהמחשב בבית, והידע בנושא ידעך במהירות.
 

כאב רב

New member
ביקור בבית הקברות

המבקר בבית הקברות ראוי שקדם ינצור לשונו וילמדה לדבר בנימוס. שנית שיתייחס לעובדה שמדובר בבית קברות ולא בשוק (בו מדברים "שטויות") או בחדר ההמתנה של משרד הפנים שגם הוא נראה אצלנו כמו שוק. המטרה המוצהרת של דפי העד היא הנצחה – כלומר לשמש כמצבות (זאת הייתה המטרה המוצהרת של יד ושם והמסר שהועבר למוסרי העדויות טרם "הבום" הטאינטרנטי). הבונה מצבה אינו בונה אותה כדי שאחרים ידעו. הוא בונה אותה בכאב, כדי שהצת לא ישתכח, בינו לבין עצמו. אחר כך מבקרים לעיתים בקבר, בני המשפחה ואנשים קרובים. ממלאי דפי העד משתמשים בהם במקום מצבה – שאותה נבצר מהם להציב. ראיתי כמה כאב וקושי יש לרבים מהרושמים. הם מרגישים שהם ממש בהלוויה. כל אדם ראוי שיבקר בבית הקברות כדי ללמוד מאין בא ולאן הוא הולך, אבל לא להפוך אותו לחגיגת צהלה לאיתור קרובים. כדי שמקסימום בני אדם ילמדו על מה שקרה בשואה נכון לבחור בסיפורים מייצגים ואין צורך לדעת מי היו הורי כל נספה ואם היה לבלר או סוחר. בדפי העד אין - אין - אין - סיפורים אישיים. יש בהם רק פרטים טכניים. העוסקים בחינוך ציבורי אינם משתמשים בדפי העד לצורך כך. הנחלת מורשת השואה אינה צריכה 6 מליון שמות פרטיים. אבל אנחנו צריכים מאוד את כל השמות!!!!! – למה? כדי שיהיה לנו בית קברות. כדי לכל איש יהיה שם וכדי שיהיה זכר לנספים – זכר, ולא עיסוק פרטני בהם (ובודאי לא כדי שאתה תוכל להגיע "למקסימום מידע"). אף אחד מהרושמים לא התכוון לאפשר (אני מצטט:) "לקרובי משפחה פוטנציאליים ולסתם חוקרים המתקשים לנבור ברשומות בעצמם (אפילו כשהן באינטרנט), ובעקיפין לכל משתתפי הפורום לקרוא את הכרטיסים ולדעת משהו על אותם נספים" כפי שכתבת. האם אתה מרגיש בנוח לפרוץ אל תוך הלוויות של משפחות שאינך מכיר? אפילו אם זה "לצורך מטרה מאוד מסוימת ומכובדת" כפי שכתבת, שאני לגמרי איני מבין אותה. מהי המטרה המאוד מסוימת ןמכובדת בעזרה למישהו לאתר את בן דודו בענף הרביעי של סבתו באמצעות אדם שנגרר אל מותו עם כל ילדיו? ואם כבר, כדאי לעשות זאת ברגישות, בצנעה, ובכבוד (שאותם לא מצאתי במכתבך). אכן ניכר מהדברים כי זוהי משאלת לבך וסוג מסוים של שכנוע עצמי לצורך הצדקת השימוש ועיסוק בפרטים של אחרים. עצור רגע בלי להתלהם וחשוב: האם שמת לב שאתה מקשר אל אנשים הצועקים בעת מיתתם? האם הנימוקים שהבאת מתירים זאת בשם "חופש המידע"? האם לא נכון יותר, פשוט להתייחס מעט בכבוד? לא טענתי להפסקת השימוש בדפי עד, ביקשתי רק שינוי בהתייחסות. בכאב גם על התגובה הזו. מי יתן "ותהה נשמתם צרורה הצרור החיים".
 

masorti

New member
מי שמשתמש בקלות בטענת "זילות השואה"

שלא יטען לפגיעה בנפשו העדינה כשאומרים לו שהוא מדבר שטויות. חוששתני שאתה לחלוטין לא מבין את מטרתו של אירגון יד ושם ושל הנצחת השואה בכלל. המטרה בדפי העד אינה רק להקים בית קברות עשוי ניירת לטובת הנכדים האישיים, אלא להנחיל לכולם את מקסימום הסיפורים. הרעיון הוא שכפי שניצולי השואה החיים כותבים ספרים (שכולם יכולים לקנות ולקרוא) או מעבירים הרצאות בבתי ספר, כך נספי השואה מספרים את סיפורם באמצעות כרטיסי העד. בדפי עד יש-יש-יש-יש סיפורים אישיים. ועוד איך. תקרא פעם בעיון סדרת דפי עד של משפחה, ותראה מי מת בגטו ומי מת במחנה, ומי טולטל הרחק מביתו ומי לא, ובאיזו מיתה משונה מת כל אחד, ובאיזה גילים היו כולם במותם. ובהחלט חשוב מאוד לדעת מי היה לבלר ומי סוחר. שום רע לא יקרה אם הקוראים יראו שמדובר באנשים אמיתיים ולא בדמויות דו-מימדיות בשחור-לבן שמביטות עלינו מסרטים ישנים. דרך אגב... סתם להשכלתך, ידוע שהיו נספים שבקשתם האחרונה מקרוביהם היתה לספר מה קרה. העוסקים בחינוך ציבורי לא משתמשים בדפי עד פשוט משום שזה לא אמצעי אטרקטיבי לקהל. לא בגלל איזה רצון להסתיר את המידע מהציבור. ובכלל, אני רואה לעצמי זכות גדולה אם סייעתי למישהו למצוא בן דוד חי מדרגה רביעית בעזרת הצלבת דפי עד של כמה מקרובי משפחתו שנספו. ואני חולק עליך שהצגת הכרטיסים בפורום אינה דרך מכובדת. לא רק שלא כל אחד חכם כמוך ויידע להגיע למידע המלא רק מרמזים והפניות חלקיות, אלא שהצגה מלאה של המידע שמצאתי מאפשרים למשתתפים אחרים בפורום להוסיף מהידע שלהם כשהחומר שחשפתי משמש כנקודת התחלה. אתה באמת בטוח שהנספים שכרטיסיהם נחשפו בפורום היו כועסים על כך שבגלל סיעור המוחות כאן הצליחו שני בני דודים רחוקים ממשפחתם להכיר זה את זה?
 

כאב רב

New member
זילות שימוש במידע, לא זילות השואה

"הזילות של שימוש בדפי-עד בפורום זה" ולא "זילות השואה". נראה לך ממכתבי שזה ייתכן - זילות השואה? בסך הכך יש ביננו ויכול גבי דרך השימוש בדפי העד בפורום. אני מכבד את דעתך. האם הבנת מה דעתי? אשמח אם בשימושיך הבאים בדפי העד כאן בפורום, רק תוסיף --- בקביעות --- חלק קטנטן מהדברים הרמים שנכתבו פה (אפילו משפט אחד מספיק כמו:) "תהה נשמתם צרורה בצרור החיים".
 

masorti

New member
את דעתך הבנתי...

צא מהנחה שנבירה בעדויות על נספי השואה אינה משעשעת אותי, ואני עושה זאת כדי לעזור לאנשים ולא כתחליף להצגה טובה. ולהוסיף "תנצבה" בכל ציטוט מדף עד הינו דבר בלתי סביר. הפורום אינו עוסק בטקסי זכרון אלא בהליך טכני של חיפוש שורשים. כולם כאן מבינים שהיחס לכל נספה כולל את "תהא נשמתו..." וכל יתר ביטויי האבלות המקובלים, ושכולנו מכבדים את הנספים כראוי.
 

segev018

New member
איני מסכימה איתך,

בכל פעם שאני מגיעה לדף עד "מתוך שלא לשמה", אני פוגשת אדם. נפש שחיה בעבר. חנווני או סוחר, חייט או מלמד, נשוי או רווק, ילד או מבוגר. עיתים אני לומגת עליו משהו מתוך דף העד ועיתים לא. אבל ת-מ-י-ד זה אדם. לא פעם אני חושבת שפגישתי המרקית איתו היא תזכורת לקיומו. מישהו אומר "זיכרו לברכה", או "הי"ד", מישהו שם לב למשפחתו... לעיתים, בלי קשר לחיפוש שלי, אני נגררת לעיון באדם ומשפחתו, ובעייני זו "הזכרת נשמות". איני יודעת כמה כאלה שאין מי שיזכירם נמצאים בתוך דפי העד. סבתי לא בחלה בציון פרטים על בני משפחתה, ואנ שמצאתים אחרי יובל שנים יכולה להלבישם מעט תודות לעדותה. חשםפו אותם, במובן הרבה יותר גרוע, בעת שהביאו למותם.
 

כאב רב

New member
מסכים בהחלט - העניין הוא ההתייחסות

אני דווקא מאוד מסכים איתך. גם לי זוהי ההרגשה במפגש עם דף עד – אני פוגש אדם וגם את המתאבל עליו. גם אני למדתי הרבה מדפים שמלאו אחרים ומותר לנו לעיין גם בדפים "שלא שלנו" (למרות שכולם הם שלנו). כתבתי בהודעתי למעלה כי הפעולה של השימוש בדפי עד היא כנראה הכרחית. אבל: "מאידך הצגת דפי העד של יד ושם בפורום זה --- וההתייחסות אליהם --- כאילו הם רשומות במשרד הפנים או בספר טלפונים מעוררת בי ממש כעס" כל טענתי היתה נגד "הזילות" וראי את מה הצעותי לתקן זאת ("אני מציע 2-1"). לעיתים שינוי הסגנון הוא כל התורה כולה. "תהה נשמתם צרורה בצרור החיים"
 
למעלה