say my name
New member
Neil Young - Harvest
כן, כן, אני יודעת שהולדן כתב ביקורת על התקליט הזה ממש כאן, אבל זה תקליט כל כך מקסים ומושלם ויש לי כמה דברים להדגיש ולהוסיף... חוץ מזה, harvest הוא אחד האלבומים הכי מצליחים ונמכרים של יאנג. הוא מלא להיטי גלגל"צ כמו heart of gold ו-the needle and the damage done ואני חושבת שהרבה אנשים רואים אותו כתקליט נעים ומלודי ותו לא. אז זהו, שאצל ניל יאנג זה אף פעם לא ככה ותמיד יש לו כמה דברים מעניינים להגיד. פה, כמו שהוא עושה בהרבה אלבומים, הוא מערבב נושאים וגם מערבב סגנונות ועיבודים בצורה שכמעט גורמת לי לחשוב שהוא זרק ביחד כמה שירים שהיו לו כדי להוציא משהו. אז זהו, שלא. קראתי איפשהו (בפורום של האתר human highway) שהוא הוציא את harvest אחרי פרידה מאשתו, בתקופה שהוא היה בודד ומבולבל. בהקשבה אמיתית לשירים אפשר למצוא את החוט המקשר ביניהם - את הגעגועים, אובדן של קשרים רומנטיים וחבריים, רצון למצוא עצמו, רצון לקשר חדש וסימני שאלה לגבי העתיד. לכן גם השילוב בין פולק-קאנטרי בחלק מהשירים ובין העיבוד התזמורתי המנופח והדרמטי בשירים אחרים לא מפריע אלא דווקא תורם. out on the weekend פותח עם המפוחית המזוהה כל כך של יאנג, hervest, שיר הנושא, ממשיך באווירת הקאנטרי ומדבר על הרצון לקצור את הפירות ולהגיע למנוחה ולנחלה, לעומת הפחד מהתפרקות היחסים. a man needs a maid הוא האהוב עלי ביותר בתקליט. הוא מתחיל באווירה פשוטה כמו הקודמים ובהמשך מצטרפת הסימפונית של לונדון ומוסיפה לדרמה. הוא מדבר בהתחלה על הניתוק שלו מרגשות אנושיים ומיחסים קרובים. בהמשך יש הרגשה של התעוררות וסיכוי לקשר אמיתי, עם המשפט המקסים- to give a love, you gotta live a love/to live a love, you gotta be part of. דרך אגב, לפי הפורום שהזכרתי קודם, הוא באמת ראה את אשתו השניה באיזה סרט והתאהב בה כמו שמתואר בשיר. heart of gold - אולי נדוש אבל אין מה להגיד, שיר מקסים שגם הוא עוסק בחיפוש אחרי עצמו ואחרי קשר משמעותי. הא כן, הוא גם רתם למשימת קולות הרקע את ג'יימס טיילור ולינדה רונדשטט, שהופיעו באותו זמן עם ג'וני קאש (התקליט הוקלט בנאשוויל). are you ready for the country עם המנגינה הכייפית שעושה חשק לקחת את האוטו ולנסוע לכפר, אבל המילים מכניסות בדלת האחורית קצת ביקורת חברתית. וקולות הרקע? דיוויד קרוסבי וגראהם נאש (איפה סטילס? אולי בשירותים). old man - גם פה מנגינת קאנטרי מתוקה ונעימה המשלבת מילים על חשבון נפש, התבוננות על עצמו ועל חייו עד עכשיו ומעכשיו. there's a world - התזמורת הסימפונית תפורה בול על הדרמה בשיר, שגם אותו אני מאוד אוהבת בגלל המסר. זה נכון, למרות שאנחנו חיים ומתים, חשוב מה אנחנו עושים באמצע ומה תרמנו לעולם. the needle and the damamge done - אם השירים עם הליווי התזמורתי נראים לא שייכים בגלל הבומבסטיות שלהם, השיר הזה נראה קצת לא שייך בגלל פשטות-היתר שלו. שיר קטן, פשוט ונורא עצוב על חברים שמתו בגלל שימוש בסמים. שיר שנקטע כאילו באמצע (כמו החיים?) words שיר קצת הזוי עם סולואים של גיטרה חשמלית ודיבורים על כוחן של המילים לברוא עולמות. ניל יאנג, בתור אחד ממספרי הסיפורים הטובים, בטח ידע על מה הוא מדבר.
כן, כן, אני יודעת שהולדן כתב ביקורת על התקליט הזה ממש כאן, אבל זה תקליט כל כך מקסים ומושלם ויש לי כמה דברים להדגיש ולהוסיף... חוץ מזה, harvest הוא אחד האלבומים הכי מצליחים ונמכרים של יאנג. הוא מלא להיטי גלגל"צ כמו heart of gold ו-the needle and the damage done ואני חושבת שהרבה אנשים רואים אותו כתקליט נעים ומלודי ותו לא. אז זהו, שאצל ניל יאנג זה אף פעם לא ככה ותמיד יש לו כמה דברים מעניינים להגיד. פה, כמו שהוא עושה בהרבה אלבומים, הוא מערבב נושאים וגם מערבב סגנונות ועיבודים בצורה שכמעט גורמת לי לחשוב שהוא זרק ביחד כמה שירים שהיו לו כדי להוציא משהו. אז זהו, שלא. קראתי איפשהו (בפורום של האתר human highway) שהוא הוציא את harvest אחרי פרידה מאשתו, בתקופה שהוא היה בודד ומבולבל. בהקשבה אמיתית לשירים אפשר למצוא את החוט המקשר ביניהם - את הגעגועים, אובדן של קשרים רומנטיים וחבריים, רצון למצוא עצמו, רצון לקשר חדש וסימני שאלה לגבי העתיד. לכן גם השילוב בין פולק-קאנטרי בחלק מהשירים ובין העיבוד התזמורתי המנופח והדרמטי בשירים אחרים לא מפריע אלא דווקא תורם. out on the weekend פותח עם המפוחית המזוהה כל כך של יאנג, hervest, שיר הנושא, ממשיך באווירת הקאנטרי ומדבר על הרצון לקצור את הפירות ולהגיע למנוחה ולנחלה, לעומת הפחד מהתפרקות היחסים. a man needs a maid הוא האהוב עלי ביותר בתקליט. הוא מתחיל באווירה פשוטה כמו הקודמים ובהמשך מצטרפת הסימפונית של לונדון ומוסיפה לדרמה. הוא מדבר בהתחלה על הניתוק שלו מרגשות אנושיים ומיחסים קרובים. בהמשך יש הרגשה של התעוררות וסיכוי לקשר אמיתי, עם המשפט המקסים- to give a love, you gotta live a love/to live a love, you gotta be part of. דרך אגב, לפי הפורום שהזכרתי קודם, הוא באמת ראה את אשתו השניה באיזה סרט והתאהב בה כמו שמתואר בשיר. heart of gold - אולי נדוש אבל אין מה להגיד, שיר מקסים שגם הוא עוסק בחיפוש אחרי עצמו ואחרי קשר משמעותי. הא כן, הוא גם רתם למשימת קולות הרקע את ג'יימס טיילור ולינדה רונדשטט, שהופיעו באותו זמן עם ג'וני קאש (התקליט הוקלט בנאשוויל). are you ready for the country עם המנגינה הכייפית שעושה חשק לקחת את האוטו ולנסוע לכפר, אבל המילים מכניסות בדלת האחורית קצת ביקורת חברתית. וקולות הרקע? דיוויד קרוסבי וגראהם נאש (איפה סטילס? אולי בשירותים). old man - גם פה מנגינת קאנטרי מתוקה ונעימה המשלבת מילים על חשבון נפש, התבוננות על עצמו ועל חייו עד עכשיו ומעכשיו. there's a world - התזמורת הסימפונית תפורה בול על הדרמה בשיר, שגם אותו אני מאוד אוהבת בגלל המסר. זה נכון, למרות שאנחנו חיים ומתים, חשוב מה אנחנו עושים באמצע ומה תרמנו לעולם. the needle and the damamge done - אם השירים עם הליווי התזמורתי נראים לא שייכים בגלל הבומבסטיות שלהם, השיר הזה נראה קצת לא שייך בגלל פשטות-היתר שלו. שיר קטן, פשוט ונורא עצוב על חברים שמתו בגלל שימוש בסמים. שיר שנקטע כאילו באמצע (כמו החיים?) words שיר קצת הזוי עם סולואים של גיטרה חשמלית ודיבורים על כוחן של המילים לברוא עולמות. ניל יאנג, בתור אחד ממספרי הסיפורים הטובים, בטח ידע על מה הוא מדבר.
