Near-Death Experience

basket case

New member
Near-Death Experience

אני רוצה לספר לכם על האירוע המפחיד ביותר שקרה לי מעולם. בסו"ש נסעתי עם אהובי לחבר בנתניה. אתמול (שבת) הלכנו לים; בהתחלה נכנסנו כולנו, אבל כעבור כמה דקות נמאס לי (מלח בעיניים..שונאת את זה), ויצאתי. חיכיתי להם בחוץ, אבל הם נהנו להם במים, והחלטתי להיכנס בחזרה. בקיצור, באיזשהו שלב, היה גל ממש גדול. הייתי מתחת למים ובלעתי פול מים, וכשהתעשתתי - התכוונתי לצאת מהם. התחלתי לשחות לכיוון החוף, אבל..הופ! עוד גל ענקי, שסחף אותי אחורה, לא לפני שדחף אותי מתחת למים למשך לפחות 20 שניות, בהם נכנסו לי מים לכל חור אפשרי בגוף, בעיקר לדרכי הנשימה. ניסיתי לשחות, כולי מבועתת, ממש רואה את המוות מול עיני. היה עוד גל אחד כזה(עוד 20 שניות בלי אוויר) ושוב חשבתי שהנה אני עוברת לעולם הבא. איכשהו, בסוף, הצלחתי להגיע לחוף, כשאני כולי מבוהלת, מותשת ובקושי נושמת.. זה היה כ"כ מפחיד.. אני עדיין בסרטים מזה. הייתי ככה
|| קרובה ללמות!! זה מסוג הדברים האלה שאתה מספר למישהו, והוא כזה "ווי.." וזה, ואחרי שנייה שוכח; אבל אני משערת שאני אזכור את זה עוד דיי הרבה זמן.. ורואה הידרופוביה בדרך..
משהו ששמתי לב אליו הוא, שלפני כן, כשהייתי בתוך המים ונכנסו לי מים לעיניים, לא יכלתי לפתוח אותן למשך כמה דקות, כי פחדתי שישרוף לי; ואילו ברגעים האלה, כשיצר החיים ופחד המוות קונן בי, בכלל לא שמתי לב לעיניים שלי.. פתחתי אותן מיד, בכלל לא שמתי לב אם הן שורפות לי, וכל שחשבתי היה כיצד אגיע לחוף מבטחים.. שמחה להיות פה, עדיין. אוהבת אתכם!!
 

mimeli

New member
גמאני שמחה שאת עדין איתנו!!../images/Emo24.gif

ומקווה שהצךחת בנתיים להתגבר על הטראומה!! תרגישי טוב! אוהבת,
סימון
 

יה-יה

New member
עצה ידידותית מִטוֹבעת סדרתית ../images/Emo6.gif

תשמעי, יקירה, קודם כל, אני באמת שמחה שהצלחת לצאת מהמצב הבלתי נסבל הזה, מהשניות המבהילות של חוסר אונים. דבר שני, אני טבעתי פעמיים בחיי. בפעם הראשונה הייתי בת שנתיים וטבעתי בבריכה של ה"קטנים"...
בפעם השנייה כבר הייתי מה שנקרא בצרפתית מדוברת - 'חמור גדול'...
הייתי בת 8 בערך, זה היה בכנרת, ואני זוכרת עד היום את תחושת חוסר האונים, את איבוד הקרקע, את הבּלוּפ בּלוּפ בּלוּפ וה- 'להתראות ותודה להוריי שהביאוני עד הלום'... אני זוכרת היטב את תחושת איבוד הקרקע תחת רגליי! עד היום, שנים רבות מאז, אני לא נכנסת למים עמוקים בשום צורה שהיא (בריכה, ים), למרות שאני יודעת לשחות. עכשיו יש לי משהו להגיד, שלא בהכרח קשור לטביעה ואולי כן: המקרים שסיפרתי עליהם, בעיקר השני (כי אותו אני זוכרת), השפיעו עליי מאד בכל מיני התנהגויות ימיות (לא נכנסת למים עמוקים, לא יושבת על שפת הבריכה ליד העמוקים וכו'), אבל, גם במצבים אחרים אני חייבת להרגיש את הקרקע תחת רגליי (לא פיזית). אני לא יודעת אם זה קשור. את זה יוכלו לומר אנשים שמבינים בזה
. לי יש תמיד תחושה שזה קשור. מה רציתי להגיד?
רציתי להגיד שאם זה מרגיש לך כמו התחלה של טראומה, זה הזמן לטפל בה איכשהו. אל תסחבי ותגַדלי את הפחד למימדים אחרים. בתחושת הזדהות, יה-יה
 

basket case

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo51.gifעל העצה..

זו אכן נראית כמו התחלה של טראומה..
 
שיו מזל שזה נגמר כך!! ../images/Emo2.gif ../images/Emo24.gif

תמיד שמעתי על סיפורים כאלו מרחוק. היה גם סחף בים? או רק גלים גדולים?
 

basket case

New member
לא יודעת אם היה סחף, אבל..

בכל מקרה הים היה מאוד סוער.. מספר אנשים טבעו באותו סו"ש.
 

natalynataly

New member
ממש מפחיד... ואיזה כיף של האפי-אנד!

כל הכבוד שלא ויתרת.... ואיך זה לקבל שוב את החיים במתנה?
 

basket case

New member
../images/Emo3.gif../images/Emo9.gif

גרם לי להעריך אותם הרבה יותר, ולהיות יותר מאושרת.
 
למעלה