אין הצדקה לרמאות מכוונת וכה יסודית שלך לרעיתך
אשה תמה מתחתנת לה עם אהוב לבה, אבל לגבר שלה "בא" להנות משני העולמות בלי לשלם מחיר, מצד אחד להיות איש משפחה ל"מופת", ומצד שני לחגוג עם גברים, או בצורה אחרת: להנות מיחסים עם גברים (לגמור, לתפוס איידס ח"ו) ולבוא אח"כ לביתו להמציא כל מיני שקרים, אך מחיר בכל מקרה קיים: מלבד חוסר היושר- סיכון במודע של חיי "אהובתו". נכון הסיכון (למשל בתפוס איידס באיזה סטוץ) קיים גם אצל סטרייטים,עדיין הסיכון אמל הומאים גבוה בצורה משמעותית. אולי דווקא בחברה הדתית (בגלל אי הרצון להחשף ולהיות ב"נורמה") יש יותר מקרים של גברים (הומואים) שמצפים שתהיה להם בת זוג/משרתת בבית ולמרות הסכנה הגבוהה של מחלות מין מבחוץ, הם מתרצים לעצמם ולאחרים שהם יכולים לא רק לבגוד אלא גם לשקר ולחיות חיים כפולים. זה מגעיל, דוחה ומסוכן. מעל הכל יש כאן חשיבה אגואיסטית-אני ואפסי. אם יודעים מראש שיהיו יחסים עם גברים אחרי החתונה- חובה, פשוט חובה לספר לאשה, ואם חוששים שהיא לא תסכים להתחתן אזי אדרבא גם לאשה יש זכויות והיא לא מכשיר לשימוש חברתי ולא צעצוע חסר רגשות שמשחקים בו. לכל בחירה יש מחיר, יש הומואים שמוותרים על משפחה בגלל אי רצונם להינשא בשקר, יש גברים הנישאים ומשלמים את מחיר הפרישות מגברים(אצלם המשפחה קודמת לכל), ויש גברים שמתוודים בפני המיועדת, ובכך מאפשרים לה לשקול, להתגונן ולהיבדק. אך יש כאלה שרוצים מהכל ובלי לשלם מחיר: מצטדקים ועוד מטיפים מוסר לאחרים, בה בשעה שהם באנוכיותם מתנהגים בצורה לא מוסרית בעליל.