Moody blues, עם מה להתחיל?

[John LennonS]

Moody blues, עם מה להתחיל?

איזה אלבום שלהם הכי טוב להתחיל איתו? כי אני לא מכיר אותם מעבר לשיר Night's in white satin

 

[LadyG]

הייתי מתחילה

עם האלבום ממנו לקוח הקטע לילות משי לבן - Days of future passed , אחד מאלבומי הקונספט הראשונים שנוצרו. האלבום שיצא, נדמה לי ב- 1967 מצליח לשרוד את מבחן הזמן ונשמע יפהפה עד היום. ממנו הייתי עוברת ל- On a Threshold of a Dream גם הוא אלבום יפהפה. אח"כ Every good boy deserve favour ואחריו אלבום שלא זכה לאהדת המבקרים אבל הוא אחד האהובים עלי Seventh Sojourn בעיקר בזכות For my lady ו- Isn't life strange ואחרון חביב Question of Balance בזכות איש המלנכוליה העצוב והיפה.

 

[John LennonS]

תודה רבה!../images/Emo140.gif

ולגבי המודי בלוז יש לי עוד שאלה, מה הז'אנר שלהם? ואיזה ז'אנר נחשב Night's in white satin ? הוא לא נשמע לי פסיכודלי או משהו כזה, פשוט קלאסי כזה אפילו, נכון?

 

[הניבלונגים]

לא שדיוני ג'אנר זה משהו מעניין

אף פעם לא הבנתי מה זה חשוב או שזה מעניין אותך או שלא, בכל מקרה, המודי בלוז בתור להקת פסיכודליה בריטית, night in... היה סוג של שינוי עבורם, למעשה יש שחושבים שהאלבום הזה הוא אלבום הפרוג הראשון, זה לבטח אחד מאלבומי ה art rock הראשונים, אני הייתי מגדיר את זה כפרוג אבל הרבה הרבה אחרים היו אומרים שזה עדיין לא פרוג, הייתי מתפשר על ההגדרה של art rock, בתחילת שנות השביעים (אחרי nights) הם עברו לפרוג והיו אחת מהלהקות המובילות בתחום. אני רוצה להמליץ על עוד אלבום, שנדמה שפרח מזכרונה של הליידי: To Our Children's Children's Children, שבעיני הוא אחד הטובים שלהם (אני אגב מצטרף להמלצותיה של הליידי)

 

[הניבלונגים]

תיקונים קטנים

התכוונתי שהם התחילו בתור להקת פסיכודליה בריטית כמובן.

 

[hells bells]

ואני מוסיף את האלבום המצויין-

"בחיפוש אחר האקורד האבוד" (תרגום חופשי) שהוא המשכו הישיר והמצויין של DAYS OF

 

[John LennonS]

תודה רבה ופרח גם לך../images/Emo140.gif

נכון שז'אנרים הם לא דבר חשוב כל כך, אבל אני רציתי לדעת לאיזה כיוון אני הולך ולצעת בערך למה לצפות... והתשובה שלך כיוונה אותי. אני אקח את המצלתכם

 

[LadyG]

אני חושבת שבמקרה של המודי בלוז

יש נגיעה בז'אנרים רבים. המודי, שבראשית דרכם נגעו ב- R&B , התעסקו גם במעט פסיכדליה וקצת אפילו ברוק מתקדם. יש המגדירים את Days of Future Passed כאלבום פסיכדלי ויש המגדירים אותו כאחד האלבומים הראשונים בז'אנר הרוק המתקדם (אלבום קונספט וכו'). אני חושבת שהם עשו רוק מלודי מאוד עם נגיעות פסיכדליות קלות ומעט פרוג אולי בלי להתכוון לכך באופן מודע. השילוב של תזמורת סימפונית ב"ימי עתיד שחלפו" הוא יפהפה וחברי הלהקה: ג'אסטין היוורד, ג'ון לודג', ריי תומס ואדג' (שכחתי את שמו הפרטי) הם מוסיקאים טובים שתרמו כולם ליצירה המשותפת.

 

[hells bells]

ומה עם ריי פינדר? לאן העלמת אותו

נשמתי?

 

[LadyG]

זה מה שקורה שמסתמכים על זכרון

בלבד ומתעצלים לגשת לתקליטים. אתה כמובן צודק.

 

[giloni]

להלן ההרכב לכל המתבלבלים (כולל אותי

ההרכב הקלאסי בשבעת האלבומים הראשונים: Justin Hayward : Guitars & Vocals John Lodge : Bass & Vocals Michael Pinder : Keyboards & Vocals Ray Thomas : Flute & Vocals Graeme Edge : Drums באלבום השמיני Octav עזב מייק פינדר שהוחלף מאוחר יותר על-ידי וירטואוז הקלידים השוויצרי Patric Moraz, שהספיק לנגן בהרכב המשך ללהקת Nice בשם Refugee וכמובן לתפוס זמנית את מקומו של Rick Wakeman באלבום Relayer של Yes. יקי

 

[LadyG]

Sorry לא ראיתי שנענית כבר

 

[giloni]

גרהאם

 

[giloni]

sevent sojourn

הוא אלבום מקסים, מלא קסם שעוטף אותך מהעטיפה ועד הקול המלתף של Ray Thomas בשיר For my Lady. למרות שהמודיז די מיחזרו את עצמם מ In Search of the Lost Chord והלאה, אני מוצא את 7 האלבומים הראושנים שלהם (עד Octav לא כולל) כאלבומים נעימים ביותר וחובה בכל בית שמכבד את עברו. יקי

 

[LadyG]

מסכימה איתך יקי

 

[הניבלונגים]

גם אני