עופר ליברגל
New member
Modean times התרשמות ראשונית שנייה
קודם כל המוזיקה- נע בין בלוז לסווינג, שני סגנונותדי שונים אבל מתחברים טוב אצל דילן, כללית האלבום ממשיך את הקו של love and theft אבל מרגישים יותר את הנעיגות של דילן ולהקתו, אני חושב ש modern times טוב יותר, אבל זה עלול להשתנות. עדיין לא הקשבתי בריכוז לכל המילים, אבל יש לא מעט הברקות,כמו בכל אלבום של דילן, ושיר אחרי שיר: Thunder on the mountain - שיר שמרגיש כמו שיר תפיחה (דילן מרבה לפתוח את האלבומים שלו בשירים קצת יותר מהירים), מביחנת המילים נראה כמו שילוב בין הכתיבה לtime out of mind ל-love and theft ואלישיה קייז מצטרפת לרשימה המכובדת של מוזיקאים המוזכרים בשירים של דילן (אלה אם כן ממש טעיתי בשמיעה) Spirit on the water- הקול של דילן ממש נשמע טוב בשיר הזה, השיר כבש אותי לאט ואני חושב שהוא יפהפה. Rollin' and tumblin' - שיר בלוז קלאסי, המשלב בין הומור לכאב כמיטב המסורות של דילן. When the deal poes down- אחרי שבשיר הקודם הוא אומר שהוא שוקל לא לגעת באישה במשך שנים, מגיע כמובן שיר אהבה מרגש ונוגע ללב. נכון לעכשיו זה השיר שאני הכי אוהב באלבום. Someday baby- הרצף נמשך אם שיר שנראה כשיר של זריקה של בחורה, אבל ככל שהוא נמשך מגלים בו רבדים נוספים. בשמיעה ראשונה נראה לי כשיר החלש באלבום, אבל זה השתנה, שיר שמזכיר לי את infidels באוויררה שלו. Working man blues #2 - הנה עוד שיר של דילן שנדמה לי שהיה אפשר לפרש גם כפוליטי, גם כשיר אהבה, גם כשיר של אדם עמל, וכפי שאמרית עוד לא ממש התעמקתי המילים, והוא נשמע נהדר. Beyond the horizon - שיר ששובר את התבנית של שירים אי זוגיים יותר רועשים משירים זוגיים. אני די חוזר על עצמי במחמאות על שירים, אבל אני רק אומר שנשבתי בקסם של שורות הסיום: "יש לי יותר מחיים שלמים להיות איתך" פשוט ונפלא. Netti moore - שיר סיפור איטי, דילן חצי שר וחצי מדבר על רקע עיבוד שמתחיל כמינימלסטי ומתחזק בהמשך, נדמה לי שאוהב את השיר הזה יותר בכל שמיעה. The levee's gonna break - רגע השיר הפחות אהוב עלי באלבום, אבל עדיין יש לו מקצב טוב, וכמו כל השירים של דילן הבנוים במבנה של שורה ראשונה בבית החוזרת פעמים- יש בו כמו שורו מבריקות Ain't talkin' - בפארפרזה על עצמי מלפני כמה שורות - זה מרגיש כמו שיר סיום. וגם מרגיש כמו שיר מtime out of mind, שזה מבחינתי נהדר. שיר עמוס מאוד ברגשות, במילים, בלחן ובשירה של דילן. למרות שכל השירים באלבום ארוכים הם משאירים טעם של עוד. עכשיו אני הולך לעבר מוות זמני (לא להיות מודאגים, ככה דילן הגדיר שינה באחד מן השירים באלבום)
קודם כל המוזיקה- נע בין בלוז לסווינג, שני סגנונותדי שונים אבל מתחברים טוב אצל דילן, כללית האלבום ממשיך את הקו של love and theft אבל מרגישים יותר את הנעיגות של דילן ולהקתו, אני חושב ש modern times טוב יותר, אבל זה עלול להשתנות. עדיין לא הקשבתי בריכוז לכל המילים, אבל יש לא מעט הברקות,כמו בכל אלבום של דילן, ושיר אחרי שיר: Thunder on the mountain - שיר שמרגיש כמו שיר תפיחה (דילן מרבה לפתוח את האלבומים שלו בשירים קצת יותר מהירים), מביחנת המילים נראה כמו שילוב בין הכתיבה לtime out of mind ל-love and theft ואלישיה קייז מצטרפת לרשימה המכובדת של מוזיקאים המוזכרים בשירים של דילן (אלה אם כן ממש טעיתי בשמיעה) Spirit on the water- הקול של דילן ממש נשמע טוב בשיר הזה, השיר כבש אותי לאט ואני חושב שהוא יפהפה. Rollin' and tumblin' - שיר בלוז קלאסי, המשלב בין הומור לכאב כמיטב המסורות של דילן. When the deal poes down- אחרי שבשיר הקודם הוא אומר שהוא שוקל לא לגעת באישה במשך שנים, מגיע כמובן שיר אהבה מרגש ונוגע ללב. נכון לעכשיו זה השיר שאני הכי אוהב באלבום. Someday baby- הרצף נמשך אם שיר שנראה כשיר של זריקה של בחורה, אבל ככל שהוא נמשך מגלים בו רבדים נוספים. בשמיעה ראשונה נראה לי כשיר החלש באלבום, אבל זה השתנה, שיר שמזכיר לי את infidels באוויררה שלו. Working man blues #2 - הנה עוד שיר של דילן שנדמה לי שהיה אפשר לפרש גם כפוליטי, גם כשיר אהבה, גם כשיר של אדם עמל, וכפי שאמרית עוד לא ממש התעמקתי המילים, והוא נשמע נהדר. Beyond the horizon - שיר ששובר את התבנית של שירים אי זוגיים יותר רועשים משירים זוגיים. אני די חוזר על עצמי במחמאות על שירים, אבל אני רק אומר שנשבתי בקסם של שורות הסיום: "יש לי יותר מחיים שלמים להיות איתך" פשוט ונפלא. Netti moore - שיר סיפור איטי, דילן חצי שר וחצי מדבר על רקע עיבוד שמתחיל כמינימלסטי ומתחזק בהמשך, נדמה לי שאוהב את השיר הזה יותר בכל שמיעה. The levee's gonna break - רגע השיר הפחות אהוב עלי באלבום, אבל עדיין יש לו מקצב טוב, וכמו כל השירים של דילן הבנוים במבנה של שורה ראשונה בבית החוזרת פעמים- יש בו כמו שורו מבריקות Ain't talkin' - בפארפרזה על עצמי מלפני כמה שורות - זה מרגיש כמו שיר סיום. וגם מרגיש כמו שיר מtime out of mind, שזה מבחינתי נהדר. שיר עמוס מאוד ברגשות, במילים, בלחן ובשירה של דילן. למרות שכל השירים באלבום ארוכים הם משאירים טעם של עוד. עכשיו אני הולך לעבר מוות זמני (לא להיות מודאגים, ככה דילן הגדיר שינה באחד מן השירים באלבום)
