Milk Industry

kobybbb

New member
Milk Industry

ההומו ספיאנס, האדם, הינו המין היחיד כיום בטבע שממשיך להכיל חלב בתפריטו לאחר הפסקת היניקה בצורה טבעית. מעבר לכך, החלב שנמצא בתפריטו הוא חלב הנלקח מהפרה, המיועד - כמו בכל שאר היונקים -לצאצאיה. כבר כיום כלואות כל פרות החלב בישראל במרחב תעשייתי צר במשך כל חייהן. מנת המזון שלהן, מבוססת ככל שניתן על שאריות מזון, מוצרי לוואי, זבל עופות, ופסולת תעשייתית. על עטיניה של פרה חולבת בישראל לוחצים מדי יום בין 30-50 ליטרים של חלב. עד לפני עשורים ספורים סיפקה פרה מקומית כמות של לא יותר מ-8 ליטרים של חלב ביממה. הגדלת כמות החלב במאות אחוזים נובעת מ``השבחה`` אינטנסיבית באמצעות הזרעה מלאכותית, מהזרקת כמויות גדולות של הורמונים וחומרים אנטיביוטיים שונים לגופה של כל פרה, ומחליבה אינטנסיבית. עם הזמן והחליבות האינטנסיביות הגידים מתרפים ונחלשים, העטין צונח, נוצר מגע ישיר בין הפטמות לבין הזוהמה השוררת ברפת, ואז מתפתחות מחלות ודלקות עטין כרוניות. הדלקות מאופיינות בחום, בנפיחות, באודם, ובכאב והן עשויות להתפתח לבצקות. עטין שנפגע בזיהום תוך עטיני מפתח רקמת צלקת, הגורמת לגדילתו של העטין העצום ממילא. חלק העטין הפגוע לעולם לא יירפא ועד סוף חייה תסבול הפרה מכאבים במקום. לעטיני כל פרה מוצמדת משאבת ואקום, הגורמת לכאב ופוגעת ברקמת העטין. על ארבע מאות - חמש מאות ליטר דם לזרום בעטין על מנת להפיק מפרה ליטר 1 של חלב. הלחץ העצום על כלי הדם בעטין בעת החליבה גורם לעיתים לקריעת כלי דם. הפרות בעלות העטינים העצומים נתונות במצב כה קשה, עד כי הן מתקשות אפילו ללכת. לעיתים דרוש כוח בכדי לדרבן פרות, שכל גופן כואב, לנוע ולהצטופף בחצר צרה בכניסה למכון החליבה, והזירוז מתבצע פעמים רבות ע``י מכות ומקלות. ההגיינה הנמוכה השוררת ברפת מסייעת להתרבות חיידקים הגורמים דלקות מעיים, שלשולים, דלקות פרקים ומוות. פרות רבות מתות באפיסת כוחות כעבור שנים ספורות. שגרת העיבורים האינטנסיבית, תכיפות החליבות, הדלקות, הצליעות, ואפילו הקושי לשאת את משקל גופן, מכריעים אותן. ``פרות קורסות`` הן פרות שמשקל עטיניהן הכריע אותן ורגליהן החולות והחלשות אינן יכולות עוד לשאת את גופן. פרות אלו אינן מסוגלות לקום ולצעוד. על פי רוב הן מפונות בדרך הקלה הזולה והאכזרית ביותר. הן עשויות להיגרר על הקרקע לאחר שנקשרו לרכב ממונע, או להידחף ע``י כף טרקטור או מלגזה. כל אלו גורמים לפציעות וחבלות חמורות, לקרעים ברצועות ואף לשבירת העצמות. מבחינה בריאותית, אין לנו צורך בחלב. בחלב ישנו כולסטרול ושומנים רוויים שאינם בריאים לגוף. מעבר לזה, חלב דל בברזל. ילד יצטרך לשתות כ-30 ליטר חלב ביום כדי לספק את מנת הברזל היומית המומלצת - 15 מיליגרם. כמות זהה של ברזל הוא יוכל לקבל, למשל, מ-150 גרם ממרח טחינה משומשום מלא. תעשיית מוצרי החלב משקיעה הון על מנת לחזק את המיתוס לפיו חלב בריא ונחוץ לאספקת סידן לגוף. אמנם מוצרי חלב מכילים סידן, אך גם גורמים להפרשות סידן באמצעות השתן, בשל תכונת החלבונים הגבוהה שבהם. במאה גרם טחינה משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי 11 מזו המצוייה במאה גרם חלב. מעבר לכך, כרוב וירקות עלים, אגוזים, שקדים, סויה מבושלת וכו` עשירים בסידן. ישנם גם אריזות חלב אורז, חלב שקדים, וחלב סויה. אם ברצונכם לשפר בריאותכם ולהציל פרות שנועדו לסבל והתעללות למשך כל חייהן בתעשייה נוראית זו, הפסיקו את השימוש בחלב ומוצריו.
 

מימי

New member
אוי, זה נורא!!!

איזה מסכנות הפרות. בכל הרפתות זה ככה?
 
כמה תוספות משמעותיות

חלב אינו מקור מומלץ לברזל המקור המומלץ לברזל הוא בשר בקר. כאשר קיים מחסור בברזל הדרך התזונתית היחידה להשיג אותו היא דרך אכילת בשר בקר או בשר בקר או איברים פנימיים (יש בעיתיות עם איברים פנימיים בתחומים אחרים). מבחינת הסידן 100 גרם טחינה הכוונה לטחינה גולמית מוצר שקשה מאוד לאוכלו ומכיל מעל לפי 10 קלוריות מאשר מאה גרם חלב, חלב אורז, חלב שקדים וחלב סויה מכילים סידן בכמויות נאותות רק אם הוסיפו להם סידן. בהחלט עדיף לצרוך גבינות על פני חלב כדי להשיג את יעד הסידן הדרוש לגופנו. אי צריכת חלב אינה משפרת את הבריאות. לגבי החלק הבריאותי הוא רווי בחצאי אמיתות שהן מטעות.
 
למעלה