Meeting remarkable torphim

[charlila]

היי! הפרו את דממת האלחוט, בבקשה!

 

[flyingcat]

צ'רלילה

יש לי שאלות רבות.. אלייך ובכלל מה זה קשב שלישי? ומי הם המשעבדים שלך?

 

[charlila]

בבזל ייסדתי את "פינת סיפורי הלוחמים

א.הקשב השלישי - אופס! לא בטוחה שאני זוכרת בדיוק - הקשב הראשון הוא זה שבעזרתו חווים את המציאות היום-יומית האפורה; השני - זה שאתו חווים חלימה; השלישי-אם אינני טועה - זה שאתו בסיום התפתחותם על האדמה מציתים עצמם לוחמים באש מבפנים ו(בסלנג קצת שונה משל קרלוס) יוצאים למסע אל השמש. (האם הגעתי? לא יודעת. כנראה הגעתי רחוק, אבל לא יודעת לאן בדיוק; את רוב החלימה שלי אני לא זוכרת, מטעמי הגנה עצמית. איזה באסה!) ב. המשעבדים הם לאו דווקא שלי - הם של האדמה וכל יושביה, וכנראה גם עוד כמה מקומות. גיליתי בינתיים בפורום "ארבע ההסכמות" שהנגואל דיאז משהו קורא להם "טפילים" - כפי שקראנו להם, אברם (שם בדוי לאקס שלי מהמשך 2)ואני, כשגילינו אותם לראשונה - איזה פחד זה היה! אצל חברה שלי פגשנו תיכוניסטית עם בעיות גיל ההתבגרות, ואברם לקח אותי הצידה ואמר, "תשמעי, אין לה הילה, ובמקום העין השלישית שלה אני רואה שחור!" ואז התחיל המרדף. תחילה קראנו להם "שחורים", אבל מהר מאוד הבנו כמה הכינוי הזה מסוכן (השחורים הם אויבים אחרים, לא ממש יותר נעימים) ועברנו ל"טפילים". "טפילים" הוא התיקון הנכון ל"טורפים", כי גם אנחנו, בני האדם, ציידים וטורפים (לפחות הלוחמים שבינינו.) הם טפילים כמו שצרעות טפיליות טפילות - צדות זחלים aii rigt,ואז משתקות אותם להאכיל בבשרם את רימותיהן. וזה בדיוק מה שעשו הטורפים - ליצורי האדמה - כשעוד היו ציידים הגונים. מאז, הם עברו למשק אינטנסיבי - כשאנחנו בתפקיד הפרות החולבות (הם מוצצים את מודעותנו כערפדים). סיפור הטפילים מופיע ב"הצד הפעיל של האינסוף" של קרלוס קסטנדה, אם את זקוקה לעדכון. אבל שאלת מי הם בשבילי - אז קבלי עוד פרק באופרת הסבון "צ'רלילה והטפילים"! 3. מתחשק לי לעזוב רגע את קרבות החלימה לחזור לחלום (צלול! אשכרה!) מגיל שלוש: זהבה, חברה של אמי, מורידה אותי מ"על הידיים" ואנחנו פונות ימינה סביב גדר גן חיות - גדר עץ שמאחוריה מגובבות חיות שונות (כמו בציור בספר "לדוד משה היתה פרה" שהיה לי.) אתנו גם נורית, חברתי, ילדה גדולה ממני שדי טיפסה עלי. אני רואה חזיר ורוד מאחורי הגדר, וחושבת: "האם זה נכון מה שהמבוגרים אומרים, שחזירים לא אוכלים אנשים?" כדי לברר זאת, אני מושיטה לחזיר את כף ידי, והוא טורף שלוש מאצבעותי. זה לא כואב, אבל אני נדכאת. "זהבה, החזיר אוכל את הקטנה," אומרת נורית. ברוח נכאה,אני חושבת: "אין דבר, זה רק חלום. עוד מעט אתעורר, ואראה שיש לי אצבעות." טוב, הרקע לזה הוא חלום הפרות: אני נכנסת בלוויית כמה חניכות של הורי (שהיו מורים ומדריכים במוסד לנוער פליטי שואה) לחדר מוקף ספסלים, עליהם יושבים חברה מן המוסד, ופרה שחורה וגדולה עוברת מאחד לשני ואוכלת להם את הראש.אנחנו מתיישבים, וצופים בפרה, ההולכת וקרבה אלינו. "למה הם לא מסתלקים!" אני חושבת. "נלך?" שואלת אותי מרים (אחת הבנות שהביאו אותי) "עוד לא", אני עונה. הפרה עוברת בן שמוצא חן בעיני, מגיעה לבת בלונדינית יפה שמוצאת חן בעיני, בולעת את ראשה והיא כבר שני מקומות ממני."נלך", אני אומרת, ואנחנו קמים ללכת. אחר כך אני בבית, עם אמי. אני אומרת, "אמא, ראיתי פרות." היא אומרת, בהתנכרות, "טוב, תלכי לישון עכשיו." אני שוכבת במיטה, ואני שומעת פרות מתחת למיטה - משמיעות רחש רך - ויודעת, שאם אפול לשם - זה יהיה הסוף, לא אצא משם עוד.. ואז, נפלתי, אני מתחת למיטה, בחושך, חשה את מגען הלח והחמים של הפרות, ואני יודעת שזה הסוף, מכאן לא אצא עוד. נזכרתי בחלום הפרות כשחציתי את הפירנאים מספרד לצרפת ברגל (בהיעדר דרכון וכסף). לאחר לילה בהרים בגשם, עם נפילה לתהום שנבלמה אחרי כ-2 מטרים והרפתקאות אחרות, הגעתי לחמש פרות שרעו על ראש גבעה. הן ברחו ממני בפחד אימים, נעצרו אחרי עשרים צעדים, והמשיכו ללחך עשב. המשכתי בדרכי, הגעתי אליהן, והן המשיכו באותה סדרה - בריחה מבועתת, עצירה, ליחוך, בריחה מבועתת, עצירה, ליחוך... אז הבנתי מה ראיתי בפרות בגיל 3 שמבוגרים הכחישו - קרבנוּת ממאירה,מבעיתה,זדונית וקוטלת. גם בזה ניכרת השראת הטפילים. עייפה להאריך - אז אתקצר לך שורה ארוכה של קרבות חלימה שבהם נהגי טרמפ או מונית לוקחים אותי הרחק, למקומות שאני נאבקת להיחלץ מהם כדי לחזור לילדַי- סתם אוטוסטרדה אינסופית, או כפר ערבי שורץ כנופיות מתקופת המנדט... לאחרונה זה רכבות, ואני מניחה שהחברה הצעירים המתכמנים יחד אתי תחבולות לחזור לתחנה הרצוייה הם מהפורום הזה.(הבלונדינית הצנומה שנראית כמו סטודנטית - אני תוהה אם היא לא גירסה שלך,pussycat?) חברה קצת כבדים - אבל אשכרה לוחמים! הי, יא ג'מעה, אני כל כך שמחה שאתם פה, אין לכם מושג! הי, למי עוד בא לספר לדנה ולכולם על קרבות החלימה שלו עם טפילים? (למעשה, הכבוד על הספתח מגיע לverity עם חלום הסיירים עם השלט, המכריז שעל מנת לעבור עליו לקרוא אותו בקול דם.) ברשותכם, הנהלה, האוכל להפוך זאת לפינה או מדור, בשם "סיפורי לוחמים?" הרי בשביל מה אנחנו לוחמים? בשביל לפחות ליהנות! לא? הנושא יתחלף מדי פעם. הַי-הַי!

 

[r e s t]

יש פה רופאים?

 

[redskywalker]

טפילים

מה שאת מספרת ןמרגישה מתאים גם לסיפור המסופר במרכבה בסיני פעם הרגשתי שאני חייב לקנות כפיה לראש לאחר זמן מה התחלתי להרגיש מאד חופשי פתחתי את הכפיה וראיתי שלושה חרקים שמאד הזכירו לי את מה שהכניסן לניאו במטריקס כמכשיר ציתות אבל תמיד צריך לזכור שבסופו של דבר כולנו אחד גם הטפילים שלכאורה בצד האחר , אנו בחרנו בהם או הרשנו להם לבוא אני אתן לך דוגמא ת יתושים עוקצים אותי רק באיזורים של מרידיאנים חסומים זה מעין דיקור סיני של הטבע ( הקטע שרובנו כל כך חסומים שנראה שהם רוצים לעקוץ את כול כולנו ) להבין שאת בחרת את ההתנסות נותן לך את הכוח לבחור אחרת זה יום מאד מיוחד היום שימו לב

 

[charlila]

סיפורים למדור - בפתיל חדש בבקשה

מי שרוצה להוסיף סיפורים למדור - פתח בבקשה פתיל חדש!

 

[r e s t]

טורפים

אם יש טורפים בחלום, או אם מישהו רודף אחריך, כדאי מאוד לעשות שיחזור, ואם עשית - לעשות אותו יותר טוב.

 

[charlila]

אלף שוקראן!

תודה! אחרי שגמרתי להתתעצבן מזה שאחרי שאתה מוכן לשסות בי רופאים, ("אלף כבאים לא יוכלו"...) אתה חושב שקרבות החלימה שלי הם תוצר לואי של לחץ נפשי (חלום הפרות וחלום "לדוד משה היתה חווה" הם אמנם דוגמה לסוג החלומות הזה, הנסיונות לחטוף אותי לא) (מה, היית מייעץ לקרלוס לעשות החזרת כוחות עם הסיירים שחטפו אותו?) חשבתי - "אבל, nevertheless, למה לא? החזרת כוחות (התבלבלתי בינך לבין תגובה של "redskywalker", שדיבר על החזרת כוחות) זה תמיד טוב! אעשה!" אבל כשניגשתי לעניין, התברר לי שכוחותי, במקרה זה,חסוכים. אני אוהבת לשחק חתול-עכבר עם הסיירים האלה בחלימה! אז עם מי מהאויבים אני זקוקה להחזרת כוחות? ואז זה הבריק כברק: כמובן! שחץ (שם בדוי)! "תמיד אהיה כמו סרטן שיושב על חייך," אמרה, בפרץ כנות מפתיעה, בפגישתנו האחרונה. תודה על העצה! אדווח על תוצאות, כשתהיינה.