Meet The Parents
אז כמובטח, הנה סיפור ההיכרות עם ההורים, שאלה בסופו, וגם הודעת מערכת קטנה. שנתחיל? בבקשה. לטיול יצאנו וכך, ביום שלישי בבוקר העמסנו מזוודות עמוסות בבגדים, מתנות וקרמים ויצאנו למסע המפרך לאוהיו. מזג האוויר באיזור DC היה מהמם, שמש חורפית קרירה, מוזיקת אייטיז חביבה, והרבה מצב רוח טוב. לקח לנו בס"ה 7 שעות להגיע לטולדו, רק 40 דקות נסיעה מווינדזור קנדה, ואל השלג והכפור. ואז הלב התחיל לדפוק... רגע, אנחנו במגרש החנייה, ועכשיו אני באמת הולך להכיר את ההורים! זה התחיל בלחיצת יד קרירה מצד שני הצדדים, אבל אחרי 3 כוסות יין ושתי בירות הקרח נשבר, והתפתחה שיחה מעניינת. אבא שלו הוא טיפוס די מצחיק, ואמא שלו בעלת פני פוקר עם הערות ציניות בסגנון שגורם לכם להתאהב. למחרת בבוקר הם לקחו אותנו לארוחת בוקר באיזו מסעדה שנראית כמו בסרטי הכריסמס של שנות השמונים, ובערב הגיעה דודה של שון והצטרפה אלינו לארוחה. בחצות הם לקחו אותי למיסת חצות, כמובן שלא הצטלבתי ולא כרעתי ברך ולא שתיתי את דמו של ישו, וביקשתי סליחה מאלוהים. ביום חמישי קמנו כולנו השכם בבוקר, וגיליתי שההורים שלו קנו לי ארבע מתנות. אני הבאתי להם סט פונדו, הם מאוד שמחו. שון הביא לי מעטפה, שבתוכה היה כרטיס עליו כתוב "RESERVED". כשפתחתי אותו, היה כתוב שם בפנים שמה ששמור עבורי זה כרטיס טיסה הלוך-חזור ללוס אנג'לס בכל עת שאחפוץ. איזה מאמי
וכך ביום שישי בבוקר נפרדנו מההורים, אמא שלו חיבקה אותי, אבא שלו הושיט לי יד, ואז משך אותי אליו וחיבק גם, אז נראה לי שהם אוהבים אותי... ואז התחילו הבעיות. בדרך חזרה הביתה, ב-TURN PIKE של פיטסבורג היתה תאונה, וסגרו אותו! וכך, את 7 המיילים עד היציאה הבאה לקח לנו שעתיים ועשר דקות של זחילה. הביתה הגענו אחרי 12 שעות ורבע. אבל הביקור עצמו היה נהדר, וההורים שלו הבטיחו לבוא לבקר אותנו בדירה החדשה
עכשיו תורכם נו, האם גם לכם יש סיפורים מעניינים על להכיר את ההורים? אם כן, שתפו אותנו בשירשור הזה. כמובן שזה לא חייב להיות על הפרטנר/ית הקיימים, אלא גם על אקסים. אני מבטיח בהמשך לספר על ההורים של SHITHEAD. הודעת מערכת קטנה אז היות ואני עובד בשתי עבודות, פעיל בפורום ישראלים בחו"ל, מנהל את הפורום הזה וגם חי חיים לא וירטואלים ענפים למדי, אני קצת עסוק. תוסיפו לזה את כאב הראש של מעבר הדירה, ואם אני לא עונה מיד לאי מייל או מסר, זה לא כי אני מתעלם, זה כי אני חייב לעשות משהו... אז אני מתנצל על עיכוב בתשובות, ואני מבטיח בסופ"ש הבא, אחרי שנתפכח מאירועי ראש השנה האזרחית להתלבש על תיבת המסרים ולענות לכוווולם. שלומות!
אז כמובטח, הנה סיפור ההיכרות עם ההורים, שאלה בסופו, וגם הודעת מערכת קטנה. שנתחיל? בבקשה. לטיול יצאנו וכך, ביום שלישי בבוקר העמסנו מזוודות עמוסות בבגדים, מתנות וקרמים ויצאנו למסע המפרך לאוהיו. מזג האוויר באיזור DC היה מהמם, שמש חורפית קרירה, מוזיקת אייטיז חביבה, והרבה מצב רוח טוב. לקח לנו בס"ה 7 שעות להגיע לטולדו, רק 40 דקות נסיעה מווינדזור קנדה, ואל השלג והכפור. ואז הלב התחיל לדפוק... רגע, אנחנו במגרש החנייה, ועכשיו אני באמת הולך להכיר את ההורים! זה התחיל בלחיצת יד קרירה מצד שני הצדדים, אבל אחרי 3 כוסות יין ושתי בירות הקרח נשבר, והתפתחה שיחה מעניינת. אבא שלו הוא טיפוס די מצחיק, ואמא שלו בעלת פני פוקר עם הערות ציניות בסגנון שגורם לכם להתאהב. למחרת בבוקר הם לקחו אותנו לארוחת בוקר באיזו מסעדה שנראית כמו בסרטי הכריסמס של שנות השמונים, ובערב הגיעה דודה של שון והצטרפה אלינו לארוחה. בחצות הם לקחו אותי למיסת חצות, כמובן שלא הצטלבתי ולא כרעתי ברך ולא שתיתי את דמו של ישו, וביקשתי סליחה מאלוהים. ביום חמישי קמנו כולנו השכם בבוקר, וגיליתי שההורים שלו קנו לי ארבע מתנות. אני הבאתי להם סט פונדו, הם מאוד שמחו. שון הביא לי מעטפה, שבתוכה היה כרטיס עליו כתוב "RESERVED". כשפתחתי אותו, היה כתוב שם בפנים שמה ששמור עבורי זה כרטיס טיסה הלוך-חזור ללוס אנג'לס בכל עת שאחפוץ. איזה מאמי