Eyal Tadmor
New member
MBA/MFIN בקנדה
שלום לחברי הפורום,
אני לקראת סיום התואר הראשון שלי באוני' בן גוריון (מנהל עסקים עם התמחות במימון), מעוניין מאוד ללמוד לתואר שני בחו"ל, לצבור את הידע הטוב ביותר ו"לשפשף" את האנגלית.
היעד המועדף עלי נכון להיום הוא קנדה, מכיוון שמדובר במדינה דוברת אנגלית, אך בעיקר בגלל האפשרות ל- CO OP במהלך התואר ולקבלת אישור עבודה PGWP לתקופה המקבילה באורכה למשך זמן הלימוד (ככל הנראה שנתיים). ידוע לי על האפשרות לבקשת תושבות קבע במהלך תקופת התעסוקה לאחר התואר, אך כרגע זה לא העניין המהותי מבחינתי, ובאמת חשוב לי יותר לצבור את הנסיון הבינלאומי וליצור נטוורקינג ברמה בינלאומית.
אז יש לי כמה שאלות:
1) MBA with specialization in finance או Master of finance?- אין ספק שהתחום אליו אני פונה הוא תחום המימון. משיטוטים בפורומים ובמאמרים הגעתי לתובנה כי MFIN מיועד בעיקר לבוגרי BA טריים שמעוניינים להתמקצע בתחום ולצבור יתרון תחרתי, וכי בד"כ אין צורך בנסיון תעסוקתי. כמו כן, הידע הנרכש במסלול MFIN ממוקד ומקיף הרבה יותר בתחום הפיננסים מאשר MBA עם התמחות, מה שיכול להתאים. מצד שני, MFIN הוא תואר פחות מוכר מ- MBA, וכיום יש דרישה ממנהלים בכירים להיות בעלי תעודת MBA, מה שמוביל במקרים רבים לעשות את שני התארים בסופו של דבר (הוצאה כספית לא מבוטלת). בנוסף, המשכורות לאחר תואר MBA גבוהות יותר מאשר MA.
אשמח לקבל המלצות ולשמוע דעות לגבי המסלול העדיף.
2) רמת ה business school- אין ספק שאחד המרכיבים החשובים בבחינת תוכנית הMBA הוא שם המוסד והיוקרה המיוחסת לו. מבירורים בחנתי מספר אלטרנטיבות בHIGH CLASS של האוניברסיטאות, אך לצערי השם מחייב, ועלויות התואר גבוהות במיוחד (בין 60K- 90K לתואר). אז נכון שמודבר בהשקעה שאמורה להחזיר את עצמה, אך אני חושש שסכומים כאלה אינם ברי השגה מבחינתי, אלא אם מדובר במלגה של לפחות מחצית מסכום הלימוד. כPLAN B, חשבתי על להגיש מועמדויות במוסדות קצת פחות יוקרתיים, שם עלויות הלימוד מסתכמות ב-30K בערך. אחד מהמוסדות שמשכו את עיני במיוחד הוא LAURIER Business school, בין היתר עקב עלויות הרשמה נמוכות במיוחד (25K לערך) והאפשרות לעד 3 תקופות של CO OP (בתשלום!).
אז השאלות לנושא זה:
א. האם התפשרות ביוקרת מוסד הלימודים היא משמעותית? האם ביזנס סקולס מרמה שנייה או שלישית "יעשו את העבודה"?
ב. האם תוכניות ה CO OP שמציעים המוסדות בדרג השני והשלישי מפצים על השם הפחות טוב?
ג. אשמח לשמוע חוות דעת על הביזנס סקולס של ,LAURIER, Concordia, McMaster Simon Fraser- יוקרה, שם, אפקטיביות תוכנית ה CO OP.
ד. האם באוניברסיטאות מדרג זה הסבירות לקבלת מלגה גבוהה יותר?
3) PGWP- מרבית התוכניות לתואר שני נמשכות בין שנה לשנתיים, מה שאומר שאישור העבודה לאחר גמר הלימודים תקף רק לפרק הזמן הזה. האם ארגונים קנדיים יסכימו להעסיק בוגר זר במקום להעסיק בוגר קנדי, במיוחד לאור התוקף הקצר של אישור העבודה? קראתי שניתן להגיש בקשה להחלפת אישור הPWGP ל- LMO ללא הצורך של הארגון להוכיח RECRUITMENT EFFORT. אשמח לשמוע גם על כך.
4) מקומות אחרים האם קיימות מדינות נוספות אשר מתירות לאחר הלימודים לעבוד ולצבור נסיון? בנוסף, האם ישנה אפשרות עתידית להגירה במדינות אלו? (אין לדעת כיצד הדברים יתגלגלו)
5) רקורד בעייתי- לסיום, שאלה שמטרידה אותי רבות. לפני כמה שנים טסתי כמו כל הצעירים אחרי צבא לעבודה בעגלות ביוסטון. לצערי, החברה שכנעה אותי לטוס ללא ויזת עבודה (למרות שחילקו לעובדים אחרים), ונאמר לי שברגע שאגיע לארה"ב אהיה תחת הליך של קבלת היתר עבודה מיוחד לכריסמס (החברה טוענת עד היום שאכן היינו בתהליך כזה). לצערי הרב, החברה הייתה תחת מעקב של ה- FBI (!) בעיקר על רקע חשדות של העלמות מסים. אני ועוד שישה נתפסנו על ידי רשויות ההגירה, ולאחר משפט השופט אישר את בקשתינו ל voluntary departure, יצאנו כחוק מארה"ב. מבירורים מול שגרירות ארהב בישראל, נאמר לי שאין לי חותמת שחורה, וכי אני יכול להגיש בקשה לויזה חדשה (מה שלא אעשה בשנים הקרובות בכל מקרה). בכל אופן, אני את הלקח שלי כבר למדתי.
השאלה- האם המקרה יוכל להשפיע לרעה על סיכויי הקבלה שלי ללימודים גבוהים בקנדה?
אשמח לקבל תשובות על השאלות, וכן ליצור קשר עם מישהו שעבר את התהליך של לימודים MBA או MFIN בקנדה לקבלת עוד מידע
תודה רבה ושבוע טוב
שלום לחברי הפורום,
אני לקראת סיום התואר הראשון שלי באוני' בן גוריון (מנהל עסקים עם התמחות במימון), מעוניין מאוד ללמוד לתואר שני בחו"ל, לצבור את הידע הטוב ביותר ו"לשפשף" את האנגלית.
היעד המועדף עלי נכון להיום הוא קנדה, מכיוון שמדובר במדינה דוברת אנגלית, אך בעיקר בגלל האפשרות ל- CO OP במהלך התואר ולקבלת אישור עבודה PGWP לתקופה המקבילה באורכה למשך זמן הלימוד (ככל הנראה שנתיים). ידוע לי על האפשרות לבקשת תושבות קבע במהלך תקופת התעסוקה לאחר התואר, אך כרגע זה לא העניין המהותי מבחינתי, ובאמת חשוב לי יותר לצבור את הנסיון הבינלאומי וליצור נטוורקינג ברמה בינלאומית.
אז יש לי כמה שאלות:
1) MBA with specialization in finance או Master of finance?- אין ספק שהתחום אליו אני פונה הוא תחום המימון. משיטוטים בפורומים ובמאמרים הגעתי לתובנה כי MFIN מיועד בעיקר לבוגרי BA טריים שמעוניינים להתמקצע בתחום ולצבור יתרון תחרתי, וכי בד"כ אין צורך בנסיון תעסוקתי. כמו כן, הידע הנרכש במסלול MFIN ממוקד ומקיף הרבה יותר בתחום הפיננסים מאשר MBA עם התמחות, מה שיכול להתאים. מצד שני, MFIN הוא תואר פחות מוכר מ- MBA, וכיום יש דרישה ממנהלים בכירים להיות בעלי תעודת MBA, מה שמוביל במקרים רבים לעשות את שני התארים בסופו של דבר (הוצאה כספית לא מבוטלת). בנוסף, המשכורות לאחר תואר MBA גבוהות יותר מאשר MA.
אשמח לקבל המלצות ולשמוע דעות לגבי המסלול העדיף.
2) רמת ה business school- אין ספק שאחד המרכיבים החשובים בבחינת תוכנית הMBA הוא שם המוסד והיוקרה המיוחסת לו. מבירורים בחנתי מספר אלטרנטיבות בHIGH CLASS של האוניברסיטאות, אך לצערי השם מחייב, ועלויות התואר גבוהות במיוחד (בין 60K- 90K לתואר). אז נכון שמודבר בהשקעה שאמורה להחזיר את עצמה, אך אני חושש שסכומים כאלה אינם ברי השגה מבחינתי, אלא אם מדובר במלגה של לפחות מחצית מסכום הלימוד. כPLAN B, חשבתי על להגיש מועמדויות במוסדות קצת פחות יוקרתיים, שם עלויות הלימוד מסתכמות ב-30K בערך. אחד מהמוסדות שמשכו את עיני במיוחד הוא LAURIER Business school, בין היתר עקב עלויות הרשמה נמוכות במיוחד (25K לערך) והאפשרות לעד 3 תקופות של CO OP (בתשלום!).
אז השאלות לנושא זה:
א. האם התפשרות ביוקרת מוסד הלימודים היא משמעותית? האם ביזנס סקולס מרמה שנייה או שלישית "יעשו את העבודה"?
ב. האם תוכניות ה CO OP שמציעים המוסדות בדרג השני והשלישי מפצים על השם הפחות טוב?
ג. אשמח לשמוע חוות דעת על הביזנס סקולס של ,LAURIER, Concordia, McMaster Simon Fraser- יוקרה, שם, אפקטיביות תוכנית ה CO OP.
ד. האם באוניברסיטאות מדרג זה הסבירות לקבלת מלגה גבוהה יותר?
3) PGWP- מרבית התוכניות לתואר שני נמשכות בין שנה לשנתיים, מה שאומר שאישור העבודה לאחר גמר הלימודים תקף רק לפרק הזמן הזה. האם ארגונים קנדיים יסכימו להעסיק בוגר זר במקום להעסיק בוגר קנדי, במיוחד לאור התוקף הקצר של אישור העבודה? קראתי שניתן להגיש בקשה להחלפת אישור הPWGP ל- LMO ללא הצורך של הארגון להוכיח RECRUITMENT EFFORT. אשמח לשמוע גם על כך.
4) מקומות אחרים האם קיימות מדינות נוספות אשר מתירות לאחר הלימודים לעבוד ולצבור נסיון? בנוסף, האם ישנה אפשרות עתידית להגירה במדינות אלו? (אין לדעת כיצד הדברים יתגלגלו)
5) רקורד בעייתי- לסיום, שאלה שמטרידה אותי רבות. לפני כמה שנים טסתי כמו כל הצעירים אחרי צבא לעבודה בעגלות ביוסטון. לצערי, החברה שכנעה אותי לטוס ללא ויזת עבודה (למרות שחילקו לעובדים אחרים), ונאמר לי שברגע שאגיע לארה"ב אהיה תחת הליך של קבלת היתר עבודה מיוחד לכריסמס (החברה טוענת עד היום שאכן היינו בתהליך כזה). לצערי הרב, החברה הייתה תחת מעקב של ה- FBI (!) בעיקר על רקע חשדות של העלמות מסים. אני ועוד שישה נתפסנו על ידי רשויות ההגירה, ולאחר משפט השופט אישר את בקשתינו ל voluntary departure, יצאנו כחוק מארה"ב. מבירורים מול שגרירות ארהב בישראל, נאמר לי שאין לי חותמת שחורה, וכי אני יכול להגיש בקשה לויזה חדשה (מה שלא אעשה בשנים הקרובות בכל מקרה). בכל אופן, אני את הלקח שלי כבר למדתי.
השאלה- האם המקרה יוכל להשפיע לרעה על סיכויי הקבלה שלי ללימודים גבוהים בקנדה?
אשמח לקבל תשובות על השאלות, וכן ליצור קשר עם מישהו שעבר את התהליך של לימודים MBA או MFIN בקנדה לקבלת עוד מידע
תודה רבה ושבוע טוב