MBA קנדה

[Dotan271]

MBA קנדה

היי,

בן זוגי מעוניין ללמוד בקנדה MBA.

לגבי הוויזות, קראתי באתר של השגרירות הקנדית שלא אמורה להיות בעיה לקבל וויזת עבודה. אולם היו כאן מספר פוסטים אשר הסבירו כי לא נותנים לתוכניות של פחות משנתיים.

יש למישהו כאן תשובה חד משמעית??

תודה מראש

 

[Philip Jr]

לא מבין למה שלא תקבלו

הנהלים ברורים, וכפי שאמרת מופיעים באתר של CIC.

אם בעלך לומד במשרה מלאה את זכאית לבקש אישור עבודה.

 

[עופר ברנשטיין]

לא פיליפ, זה לא כ"כ פשוט או מובן מאליו

בעיקרון, נותנים ויזות לבני/ות זוג של סטודנטים, כולל אישור עבודה פתוח, אוטומטית. אבל...

בשנים האחרונות היו יותר מדי מקרים של זוגות שעברו על תקן 'לימודים' וברגע שבן/ת הזוג שקיבלו אשרת עבודה השלימו שנת עבודה עם מעסיק הם הגישו בקשה לתושבות קבע, ובן/ת הזוג הלומדים 'נשרו' מהלימודים באופן מיידי. הקנדים רואים את זה כניסיון לרמות את מערכת ההגירה ולכן כתנאי ראשוני הפסיקו להעניק אשרות שהיה ועבודה לבני זוג של סטודנטים בתוכניות של פחות משנתיים מלאות במרבית המוחלטת של המקרים. ישנם יוצאי דופן (אם נניח התקבלת לרוטמן, הסקיין או דומיהם שרוב הסיכויים שלא ינטשו אותם עד שהתקבלו אליהם). אבל, הם יוצאים מן הכלל שמוכיחים את הכלל.

יש לכך עוד סיבה, מרבית תוכניות התואר השני (בעיקר MBA) בנות השנה בלבד (וללא תזה מחקרית) הן במוסדות סוג ז' (סטייל קולמן בארה"ב או ניאגרה קולג' באונטריו, קולומביה קולג' בקלגרי וכד') שבינן ובין התרבות האקדמית ה'מקצועית' אין דבר וחצי דבר.

כמו כן, במקרים מסוימים, ולאחרונה גם עם סטודנטים ישראלים, התחילו לדחות בקשות אישורי לימודים בטענה שהבקשות אינן הגיוניות או אינן משרתות את המטרה הראשונית של 'השגת חינוך ומידע שאינם זמינים בארץ המקור אך יכולים לשמש בו בתום הלימודים'. לא רק בקשות לתוכניות 'קצרות' אלא גם ללימודי תואר שני מחקריים ממומנים.

הקנדים אולי 'נחמדים' ומאירי פנים, אבל הם לא טיפשים. ברגע שהם קולטים שמישהו מנסה לעשות עליהם 'סיבוב' הם עוברים לקיצוניות השניה ומערימים הררי בירוקרטיה וכללים כדי להבטיח שימוש הולם במע'.

 

[Philip Jr]

הכלל הוא זה הרשום

והכלל הוא שמקבלים, כפי שגם אתה אמרת. שאר הדברים רלוונטיים באותה במידה לארה״ב ובטח גם למדינות אחרות - אם אלה הולך למוסד סוג ז׳, או לא מוכיח כוונה אמיתית ללמוד וסיבה מדוע דווקא במדינה X, אז בטח שלא תקבל ויזה.

לגבי סוגיית השנתיים - אם יש לך מידע קונקרטי יותר אשמח לראות.

 

[עופר ברנשטיין]

כמו שאתה יודע יש פער בין 'כללים' ו'בפועל'

הכללים באתר הם נקודת הפתיחה, סף המינימום ומה המקסימום שמתקבל בעזרתו. בפועל, הרשויות הקנדיות לא נוטות לאשר ויזות בני זוג לתוכניות של פחות משנתיים. זה לא כתוב בשום מקום כ'תקנה' או 'חוק' זה פשוט המציאות בשטח.
שים לב שהניסוחים באתר CIC אינם מחייבים בהכרח אלא מנוסחים עם גמישות (MAY לעומת WILL או COULD לעומת SHOULD וכד').

המידע שבידי אינו כמותי ומאומת סטטיסטית, בטח שלא לכל קנדה, אלא מתבסס על הניסיון הנצבר של אלו שאני עובד איתם במרכז לסטודנטים בינ"ל אצלנו באוניב' (קלגרי) ושלי עצמי בשנתיים וחצי האחרונות כמו גם על מה שמדווחים לנו עמיתים שלנו בעיר (MRU, SAIT, סיינט מרי, BVC) ובמחוז (UOFA,UOFL,NAIT,GMEC, את'בסקה וכד'). גם אם היו לי מספרים מוצקים למוסדות אחרים, אני לא בטוח שהיה מותר לי לחשוף אותם.
מה שכן אני יכול להגיד הוא שבשנת הלימודים שהתחילה בשבוע שעבר לא התחילו ללמוד אצלנו באוניב' כמה עשרות סטודנטים שבקשות האשרה שלהם/ן נדחו וששני סטודנטים שקיבלו אישור עקרוני לא קיבלו את הויזה בעת הנחיתה בפועל וקצין ההגירה שילח אותם חזרה לארצות המוצא שלהם. אחד מהם ככל הנראה מסיבות טכניות השני מחשד ל'לימודים פיקטיביים'.

אפשר לראות במובהק איך מבלי להצהיר המדיניות נכון להיום היא לא לאשר אשרות בני זוג לתוכניות של שנה (לא משנה באיזה תחום מספרות ועד הנדסה), להקשות על אישורים לבני זוג חסרי מקצוע (או בעלי מקצוע מוסדר בקנדה) לתוכניות של פחות משלוש שנים, לדחות בקשות לימודים שאינן מנומקות בטעמים הגיוניים גם אם הן לתוכניות לימוד מחקריות ממומנות (בעיקר במחלקות מדעי-החברה הרכים כמו עו"ס, חינוך, כלכלה ומשפטים).

לכן, בכל פעם שעולה הנושא של לימודים בקנדה אני מציין שלוש נקודות מרכזיות בפתיחת דברי:
א. תוכניות מחקריות ייחודיות לקנדה (או לחילופין, לא קיימות בישראל)
ב. בעלות זיקה מחקרית או פוטנציאל תעסוקתי בישראל
ג. במוסדות מכובדים ומוכרים (ורצוי שנותנים מלגות כלשהן).

לצערי, עם הוספת מגבלות והקשחת תנאי ההגירה לקנדה, ישראלים רבים שאינם עומדים יותר בתנאים החדשים שוקלים הגירה דרך תוכניות לימודים ומחפשים את התוכניות המינימליות לשם כך. אנשים אלו, שסיבותיהם עמם, נואשים כ"כ בניסיון להגר שהם מוכנים להמר על מגוון תוכניות לימוד חסרות תוחלת במוסדות קיקיוניים והזויים, מבלי להבין שהדבר לא יעזור להם ואולי אפילו יסבך אותם.

באיזשהו מקום, זה כבר מתחיל קצת לתסכל אותי שיותר אנשים שואלים על לימודים בקנדה מתוך מחשבה (שגויה חלקית, לא לגמרי) שזו דרך לגיטימית להגר, מאשר מתוך מחשבה כנה על קריירה אקדמית והתנאים יוצאי הדופן שהמדינה הזו מאפשרת לסטודנטי המחקר שלה. בטווח הארוך ההתנהלות הזו, שאינה ייחודית רק לישראלים אגב, מובילה להתפתחות חשדנות וציניות כלפי סטודנטים זרים מרקעים מסויימים ובשורה התחתונה פוגעת באינטרסים של כל הסטודנטים הזרים הנוכחיים והעתידיים.

 

[Philip Jr]

בהחלט מתסכל

אבל תענה לי על דבר אחד בבקשה: האם זה באמת עניין של שנתיים, או עניין של איכות המוסד והתוכנית. הרי שב - TORONTO בתוכנית ה - MBA יש יחס כמעט שווה (50:50) בין סטודנטים מקומיים ובינלאומיים, וזאת למרות שהתוכנית היא פחות משנתיים (20 חודשים). אז מה קורה כאן? ו... בהנחה שפותחי השרשור מכוונים ל - TOP 5 תוכניות בקנדה ומתוך תום לב, האם בכל זאת צפויים להם בעיות להערכתך הגסה?

 

[עופר ברנשטיין]

כן.. ולא.. ותלוי...

בעיקרון ברמה הגבוהה של ה U15 (הגדולות של קנדה) אין הרבה תוכניות 'שנה' ומעט התוכניות שנה שכן יש הן תוכניות יוקרתיות למדי שקשה להתקבל אליהן ולכן כן (כמו שכתבתי בהודעה הראשונה) אם תתקבל אליהן סביר להניח שלא תהיה לך בעיה לקבל אשרות. אבל אני לא יודע לגבי אשרות לבני משפחה. אולי בת/ן זוג בודדים יקבלו אשרה אולי לא. אני מוכן להמר על כסף שמשפחה עם ילד או יותר לא תקבל אשרות נלווים לתוכנית של שנה.

אבל מרבית השואלים על תוכניות שנה שואלים על מוסדות ברמות נמוכות בהרבה. שם, גם המגיש הראשי צפוי לקבל סירוב ולא רק עבור משפחתו/ה אלא עבור עצמם.

בהאסקיין (בקלגרי), בדזאוטל (מק'גיל), ביה"ס של UOFA ורבים אחרים בכלל אין אפשרות לישראלי לעשות תואר של שנה כי הדרישה היא לתארים מאוניב' צפון אמריקאיות (אולי יש קומבינת 'קלוג' בעצם...).

שנתיים אגב = שנתיים אקדמיות (16-18 חודשים בערך).

ישראלים זוכים ליחס די טוב (כמו חברי הקומונוולת' האוזים והקיוויז)
אמריקאים ואירים ליחס קצת פחות טוב (באופן מפתיע משהו) אירופאים קונטינטטליים כמו אמריקאים לרוב, אסיאתיים דרום אמריקאים (לא כולל מקסיקו בגלל נפטא) ואפריקאים ליחס מאוד חשדן ובעייתי. סינים הודים ו(בעיקר) איראנים - בודקים בציציות שלהם וגם כשכבר יש אישור דבר אינו סגור.

אה, ואם לא הבנת - בקנדה בניגוד לארה"ב פרופיילינג זה (סוג של) חוקי במצבים מסויימים.

 

[Philip Jr]

אז אני לוקח מזה

שלישראלי, שפונה (בתום לב וביושר) ל: U-15 לתוכנית של שנתיים (או יותר) יש סיכוי טוב לקבל אשרה, וכנ"ל לבני ובנות הזוג..

ומה קורה לחברה האלה אחר כך? לאחר סיום ה - MBA? בהנחה שאני הישראלי הנשוי שהלך לעשות MBA בטורונטו, מה האפשרויות שלי להישאר בקנדה אחר כך, והסיכוי שיתנו לי? בארה"ב למשל נהוג להישאר כדי לנסות להחזיר את ההשקעה.. לקבל ויזת עבודה ולעבוד 2-4 שנים לפחות כדי להחזיר את עלות התואר פלוס, ולנסות להתברג במקום עבודה ב - "ליגת העל".

 

[עופר ברנשטיין]

כן - עם תוכניות של שנתיים או יותר זה יותר טוב

אבל גם שם יש את ההגבלות האחרות:
נושא שיש הצדקה (גם אם לכאורה קלושה) ללמוד אותו בחו"ל ובקנדה בפרט. משפחה לא גדולה מדי עם יכולת כלכלית בסיסית לתקופה הראשונית (לא משפחה עם 4 ילדים שתתקיים מהמלגה ומשרה לא מקצועית כלשהיא של בן/ת הזוג הלא לומדים) וכד'.

לגבי שאלתך השניה, מתנהל עכשיו דיון בנושא בפורום 'עוברים לקנדה' שהגבתי בו בצורה רחבה - אז הנה הלינק הישיר אליו.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1712&messageid=171585694

 

[Philip Jr]

תודה על ההסבר והקישור