Lords & Ladies

lordsot

New member
Lords & Ladies

ממה שקראתי בינתיים, זה הספר הכי טוב של פראצ'ט אד עכשו. למרות שאולי זה רק התרגום לרוסית.
 

ויימס

New member
טוב, אני לא יודעת, אולי התרגום

ברוסית משפר את זה פלאים, אבל אני זוכרת שזה אחד מהספרים הפחות מעניינים של פראצ'ט שקראתי. אני בקושי זוכרת ממנו משהו כי זה אחד מהספרים היחידים שקראתי רק פעם אחת. ה-Badass Magrat הייתה מגניבה ומשעשעת, גם הרידקולי/ סבתא היה נחמד ומתאים, אבל חוץ מזה הספר לא ריתק אותי במיוחד (זה הספר עם I aten't dead?) כמה כבר אפשר לעשות "סבתא נגד אלפים", "סבתא נגד ערפדים", "סבתא נגד הלוחם השמיני, פרדי וג'ייסון, אוי, כמה שאני מרחם על פרדי וג'ייסון" זה קצת מתחיל לחזור על עצמו. וכל העניין עם הכביכול אל של המכשפות ונני אוג היה טורדני למדי. גם קזנונדה היה טורדני. מה שכן, שמעתי שבעקבות הספר הזה טרוש קיבל הרבה מכתבים נזעמים בנוסח, "איך העזת להגיד שאלפים הם רעים? אתה איש זדוני ומרושע ואנחנו לא אוהבים אותך יותר!"
 
אבלאבלאבל

טוב, נכון, באמת מעצבן שגראני תמיד הכי חזקה וטובה וזה. אבל בדיוק בשביל זה יש את קרפה ג'אגולום!
 

The Mad Hatter

New member
(אין לי רעיון לכותרת)

רק רציתי לציין שאני תומכת לגמרי! מצדי שיכתבו ספר על גראני בממלכת היצורים הפרוותיים הורודים ועדיין אני אעדיף את זה על פני רוב ספרי המשמר בסגנון ויימס נגד הפושע הזה והזה. אגב, בקשר לתרגום ברוסית-בדיוק על הספר הזה המורה שלי לפסנתר סיפרה לי ואמרה שהיא אוהבת את פראצ'ט ושהתרגום מעולה (ואז לקחה את הספר שלי באנגלית כדי להשוות כל מיני דברים וכשהיא החזירה לי אותו-היא לא התלוננה בכלל על התרגום!! האם מצב כזה אפשרי אצל מי שקורא בעברית?). אז למה לקוראי העברית בציון לא מגיע? :(
 
אני אסביר לך למה

כי קוראי עברית נאלצים להסתפק בהוצאת "אנחנו-לא-עורכים" כינרת, שמספקת מתרגמים מפוקפקים כמו נורית שרעבי ויעל רנן... מה לעשות, אולי יום אחד זה ישתפר, אולי לואים יביא לנו ישועה.
 
יעל רנן..

היא מתרגמת מהשורה הראשונה, אבל עם יותר מידי מרץ משאנו חובבי הפראצ'ט יכולים לספוג. אתה לא יכול לומר שהיא מתרגמת מפוקפקת. היא תירגמה את פאקינג יוליסס.. שזה כמו לתרגם את כל בריטניקה.
 

Athaclena

New member
ברוגז ../images/Emo46.gif

ויימס הכי שווה ושולט והספרים שלו הכי טובים! לא אוהבת את גראני כל כך... אבל את נני עוד פחות. עם גראני אני עוד יכולה להסתדר
 
בע, אבל... (הרבה הרבה ../images/Emo58.gif)

הספרים של ויימס לא מתוחכמים. כאילו, הם כן, אבל אני לא אוהב את התחכום הזה. אנשים מחומשים
- הקטע עם הגופה שהוא איפר והחליף וכל זה, פשוט לא חשבתי שזה מאוד מוצלח. ג'ינגו
- בסדר, ספר פוליטי נחמד, אבל גם כן, שניסו להפליל את הקלאטצ'יאנים וזה, זה היה די ברור. לעומת זאת, גראני... ברנשים וחתיכות
- הקטע שהיא נכנסת למוח של הנחיל דבורים. קרפה ג'אגולום
- שהיא נכנסת לתוך הדם שהערפדים שותים ואז גורמת להם לרעוב לתה. הוגפאד'ר
- אבא כריסמס בגריסה הדיסקית מת, מוות מחליף אותו... לא יודע... הספרים של ויימס זה יותר תעלומות בלשיות, ולדעתי טרי פראצ'ט, עם כל הכבוד, לא תמיד מוצלח באלו. לעומת זאת, בסדרות מוות וגראני יש תחכומים שהם יותר... כמו משחקי היגיון. בע, לא יודע איך להגדיר את זה, אבל אני אוהב את זה יותר ככה.
 
מסכים ולא מסכים.

רוני צודק. סדרת המשמר ברובה עוסקת בקו עלילה אחד, דוגמא למשל מונסטר רג'ומנט. אין עלילה פתלתלה יותר מידי. לעומת זאת יש יוצאים מן הכלל כמו ג'ינו שם יש הרבה פוליטיקה, כמה קווי עלילה ותעלומה קטנה צפויה מראש. המכשפות מאוד משעשעות, אבל גראני היא עדיין לא כוס התה שלי. יש משהו מאוד טרחני בספרי המכשפות, וגם אחד הספרים השנואים עליי ביותר נמנה ביניהם - שוויון פולחנים. בסדרת מוות הקיטש' חוגג. מורט מוותר על המשרה הטובה ביותר שלו בשביל מתבגרת שמנמנה. ביל דלת נלחם בעוז ונחישות במוות הדרמטי ומשאיר את העלמה אנתה פליטוורת' בחיים למרות שזמנה עבר. מוסיקת נשמה - לא צריך להיכנס יותר מידי פנימה למשבר ה"סבא איך יכולת" של סוזן, יש שם די והותר קיטש סדרת סתמרוח, כמה שהיא מטופשת, תמיד תהיה אהובה עליי מאוד. אנטי גיבור, שמוצא עצמו בסיטואציות בלתי אפשריות פעם אחר פעם, ותמיד נוחת על הרגליים ובורח לבסוף פשוט קנה אותי. אבל אודה ואתוודה שאין בו מעט מן העומק שבספרים הלא קשורים. הספרים הלא קשורים - ממש מצוינים! אין מה לומר, למעט הולכים לדואר שם יש מנה עודפת של קיטש, נהנתי מאוד מפירמידות, ראי-נוע, עכשיו רק צריך לקרוא את האמת ואת מסקרייד (אם גם הם חסרי עמוד סדרה) ולגלות האם האיכות נשמרה.
 

Athaclena

New member
מסקרייד זה מכשפות

ולא הייתי מחשיבה את מונסטרוס רג'ימנט לספר משמר אלא לחיצוני עם הופעת אורח של המשמר
 
מסקרייד באמת לא משהו

כלומר, נחמד, אבל פחות טוב מהמכשפות האחרות. אבל, לעומת זאת, הוא ספר מעבר בדרך ל-Carpe Jugulum, וקרפה גאוני
.
 
מוות... (ה-../images/Emo58.gifים חוגגים)

אולי קיטש... אבל הרבה פעמים יש שם פרודיה על הקיטש הזה. כמו כל הקטעים באיש הקציר של "מוות חדש שאוהב דרמה לעולם לא יגיע ב-11:54 אם יש לו הזדמנות לעשות הופעה מפוצצת בחצות הלילה" וגם ב-Hogfather של "אם לא נצליח השמש לא תעלה!" ואחר כך: "התכוונת למה שאמרת? אם לא היינו מצליחים השמש באמת לא הייתה עולה?" "כן." "אז מה היה קורה?" "היה עולה כדור של גז שהיה מאיר את העולם." ובכל מקרה, טרי אף פעם לא מגזים עם הקיטש, תמיד נשאר ציני איכשהו. וכמובן: Even with nougat, you can have a perfect moment גאוני!
 

ויימס

New member
אני קראתי רק את שומרים שומרים,

אז אני אדבר רק עליו- ממש אהבתי את רעיון ה'אני ויימס האנטי גיבור האלכוהוליסט אחרי שוטינארי המניאק הרס את חיי' וכו' וכו'. זה די הזכיר לי את אור מופלא לפני שסתמרוח התדרדר פלאים.
 

ויימס

New member
אוקיי, אני אוסיף-

יש לפראצ'ט יכולת די טובה לעורר הזדהות עם טיפוסי האנטי גיבור. עדיין אני נזכרת בקטע שגזר מכניס מכות לעברייני אנק מורפורק ו-ויימס משתכר וכזה, "אהה! עכשיו תראו מה זה!" וזה עושה לי צמרמורת מאחורי האוזניים, במובן החיובי. כמו הקטע באור מופלא שסתמרוח פותח את הדלת למכשפים של הסגל הבכיר, אחרי שטרימון נעל אותם בפנים. אח, איזו שליטא.
 

ויימס

New member
באורח מפליא למדי, לא...

למרות שאם אני אקרא בקרוב את אנשי המשמר זה ישתנה.
 
למעלה