בע, אבל... (הרבה הרבה ../images/Emo58.gif)
הספרים של ויימס לא מתוחכמים. כאילו, הם כן, אבל אני לא אוהב את התחכום הזה. אנשים מחומשים
- הקטע עם הגופה שהוא איפר והחליף וכל זה, פשוט לא חשבתי שזה מאוד מוצלח. ג'ינגו
- בסדר, ספר פוליטי נחמד, אבל גם כן, שניסו להפליל את הקלאטצ'יאנים וזה, זה היה די ברור. לעומת זאת, גראני... ברנשים וחתיכות
- הקטע שהיא נכנסת למוח של הנחיל דבורים. קרפה ג'אגולום
- שהיא נכנסת לתוך הדם שהערפדים שותים ואז גורמת להם לרעוב לתה. הוגפאד'ר
- אבא כריסמס בגריסה הדיסקית מת, מוות מחליף אותו... לא יודע... הספרים של ויימס זה יותר תעלומות בלשיות, ולדעתי טרי פראצ'ט, עם כל הכבוד, לא תמיד מוצלח באלו. לעומת זאת, בסדרות מוות וגראני יש תחכומים שהם יותר... כמו משחקי היגיון. בע, לא יודע איך להגדיר את זה, אבל אני אוהב את זה יותר ככה.