סיכומפגש שלי ^^../images/Emo68.gif../images/Emo29.gif
אתמול בעשר בערב, יצאתי מהבית, לאחר שיערה ציצלה פעמיים להזכיר לי להביא את הסטיקרים ואת השק"ש שלה, ותוך כדי שיחה קולחת בפלאפון עם איתמר. אחרי נסיעה והוראות הגעה מאבא של רז (תודה רבה!
), הגעתי אל רז וירדתי למרתף, שם רז טען שכולם נמצאים. בהתחלה ראיתי רק את נדב, ועשיתי בו ואף אחד לא נבהל..
אבל אחרי זה כולם הגיחו מהצד השני של המרתף (נו, מרתף של טחונים) ונתתי לכולם חיבוק, וראיתי את דליה שלי, שלא ראיתי המון זמן!!! דליוששש!!!
איזה מדהימה היא! היא גבהה, וגדלה! דליוש שלי אפילו יותר יפה ממה שהיא הייתה
וכל כך התגעגעתי!!!
אחרי שנתתי חיבוק לכוללללםםםםם (רז, נדב, שרון, יערה, סייבר, גל ודליה), הנחתי את הדברים, ונקלעתי למשחקים סוערים של כדורגל-שולחן וטאקי. אוי.. אנחנו כל כך גרועים שזה קורע
אגב, אחרי שהבהירו לי היטב עד כמה סייב רוצה לנשק את גל (אל תשאלו
), נקלעתי לאיזו אי הבנה קטנה עם גל (הוא חשב שקראתי לו הומו, אבל זו הייתה ירידה על כמה שהומואים מזוכיסטים ובכלל דיברתי עליי
), אבל אחר כך היה ממש סבבה! אני וגל הלכנו מכות, ופצעתי את גל בשפה התחתונה (עדיין יש צלקת!
), אני ויורי הסתגרנו לנו בחדר כדי להכין סטיקרים לכל כפויי הטובה הקטנים שצרחו עלינו לצאת ולבסוף חילקנו אותם, דליה הלכה
, ניהלנו שיחות סוערות וסיפרנו בדיחות תוך כדי שתיית אלכוהול ובליסת שוקולד על ריצפת המטבח, ולבסוף, בערך בארבע לפנות בוקר הלכנו "לישון". אז בזמן שאני וגל הלכנו מכות, הם אירגנו בחדר המאגניב שבמרתף מיטות ומזרונים. אני, יורי, נדב ורז ישנו במיטות בחדר, שרון וגל ישנו על הריצפה, וסייב ישן מחוץ לחדר על מזרון מתנפח וענק. נדב לא נתן לי לישון עד שש בערך, ולי לגל, לנדב ולשרון היה שיח חרשים על המון טיפשים, בארמון, בתוך ארון
בשש בערך נרדמתי, ובתשע וחצי כבר התעוררתי שוב. עד עשר וחצי ככה נמנמתי לסרוגין, עד שבסוף התעוררתי סופית. יערה כל כך מפחידה כשהיא ישנה! נדב רכן אליה לתת לה נשיקה על הלחי, אז היא זקרה אליו את הזרת וכמעט הוציאה לו עין
ואחרי זה היא אמרה משהו על אמא שלה מתוך שינה, אז התקרבתי אליה לראות מה קרה, והיא ניסתה לתת לי אגרוף! ;; מפחידה! היא גם צעקה על נדב כל חמש שניות לסתום, למרות שכל השאר דיברו, ואפילו יותר חזק
שרוני הלכה לנו אחרי ארוחת הבוקר שאגב הייתה נהדרת (שוב, תודה להורים האדיבים של רז
)
, וזמן קצר אחרי זה הצטרפו ניצן, אופיר ותום (!), ונקלענו לעוד משחקי טאקי, כדורגל, והוקי סוערים, ואפילו זכינו לסולו מגל
מתישהו אחרי זה הלכתי ו..היה לי עצוב ללכת
אז קודם, רז, המון תודה על האירוח הנפלא ועל האוכל הנהדר!
חוץ מזה, נהניתי נורא, והתגעגעתי כל כך אל כולכם!!! היה מפגש נהדר, מי ייתן וירבו עוד המונים כמוהו
או, כן, ואני קיבלתי שרשרת שולתת מדליה, ואתם לא!