LoDeck - Dream Dentistry
לו-דק הוא אמסי ממוצא רוסי שגדל בברוקלין. בדיסק הזה, שאני הכי אוהב מתוך הפרוטפוליו שלו, יש הפקות משמות לא ידועים כמו צ'אם צופס וביג פריק, ומשם אחד די מוכר - בלוקהאד (אותו בחור שהפיק את לייבור דייז של אייסופ רוק ועוד כמה נעימות בלתי נשכחות). לו-דק, כפי שהוא יוצא בדיסק הזה, הוא אדם ציני ומר, שיכור, זיין, רמאי.. ובגדול, חרא של בנאדם. ללא ספק, אדם שקל להזדהות איתו. ההגשה שלו היא ביטוי מובהק של מה שהוא - היא איטית, לא סדירה, מגוכחת ולעגנית. חוצמזה יש לו מבטא רוסי כבד. בגדול, יש קורלציה מטורפת בין ההפקה, הקול והמסר. הכל מתנקז לאותו נהר של חרא. ההרגשה בגדול שהדיסק הזה מכניס בי היא שהעולם מסריח אז אפשר לעשות מה שבזין. הליריקה של לו-דק היא משהו שאי אפשר להתעמק בו יותר מדי... זה לא הרקליטוס או מה שמו בודלר... אבל זה קולע לחלוטין. הדיסק פותח במילים 'rappers are all RICH..' ואז, לאחר כמה איזכורים של ראפרים-חברים, שכאילו קבורים במזומנים.. הוא ממשיך 'sittin a big room, like paul and the raven, countin dough, half shaven, tryin to get the first boat out of shalem' כשהסיפור ממשיך לתאר את העושר האינסופי שלו ושל החברים שלו. השיר פשוט מהווה קונטרסט לעוני שבו הוא חי. הוא יורד על עצמו.. זה מצחיק וזה כנה וזה ציני כמו שאין כבר באיזור. לאורך כל הדיסק הארסיות הזו לא שוככת. בשיר אחד, למשל, לו-דק מזכיר לא לשכוח להעמיד פנים שאנחנו מקשיבים למילים. בשיר אחר, הוא מתפייט על אהבה - 'i love to hate, love talkin shit, for the love of debate [...] i never said i love you girl, i said i wish i didn't hate you, oh, and what is love? love is the morning breath of the hormone system, love is a weapon - grap my pistol'. והוא ממשיך, מדבר על זה שאהבה היא להומואים, אהבה היא לטיפשים, וכו'. יש עוד הרבה שורות שאני זוכר הרבה אחרי שהפסקתי לשמוע תדיסק: 'drugs kill, drugs kill fear, fear kills people.. flippin like eggs in a sizzling pan', או - 'i set if off.. my dick dissapears from vision, you pay for contact, high heels and extract my jizm, i make hardcore shit, all while yar kissin, unless i'm lazy with my boots all pissey, not another macho man, savage sarcasm, spank you to orgasm, then degrade you and degrade you again'. החלקים הטובים של הכתיבה שלו כוללים נושאים אהובים כמו השפלת נשים ושינאה חופשית (יש שיר נגד היפים). הסיפורים ממשיכים, ומספרים על איך הוא מזיין נשים נשואות בזמן שבעליהם בחדר כושר. זה מצחיק לאללה. בדיסק מתארך ג'ק פרוגרסו, שהוא כמו גירסה דוחה יותר של נקרו או קייג'. הדמיון שלו הוא הרבה יותר חולני מנקרו, והפלואו שלו נשמע כמו קולות של סרטי אימה. האמת, הוא מצטייר כמשהו אובר-תיאטרלי בהתחלה, אבל הוא מתאים בסבבה לדיסק. הבתים שלו מלאים בסיפורים על רוצחים שמתלבשים בבגדי ליצן ואוכלים ילדים קטנים. זה עיניין של טעם.. אם מאזין יסתדר עם ג'ק. בכל אופן, הוא הסייד קיק המושלם ללו-דק. עוד אורחים פורחים בדיסק: מק לית'ל, בריז איוופלואין, פראמאנט. כולם באים בבתים די מפציצים, מק ביחוד. הבנאדם פשוט עילוי גדול. זהו.. הדיסק נגמר באאטרו טריפטיכון, עם ירידות לא נורמליות על מבקרים וכל מיני מילים ברוסית שאנלא יודע מה הן אומרות. דיסק מאוד מומלץ. אני מאוד אוהב אותו, אבל אני לא יכול להבטיח שהוא יקלע לטעם של אפילו מיאית מבאי הפורום. בכל זאת, זה דיסק מעניין, שאני מרגיש שמביא הרבה סטייל פרספקטיבה שאף אחד עדיין לא עושה בראפ.. מין פסימיות נפוצה שלא מבוטאת מספיק.
לו-דק הוא אמסי ממוצא רוסי שגדל בברוקלין. בדיסק הזה, שאני הכי אוהב מתוך הפרוטפוליו שלו, יש הפקות משמות לא ידועים כמו צ'אם צופס וביג פריק, ומשם אחד די מוכר - בלוקהאד (אותו בחור שהפיק את לייבור דייז של אייסופ רוק ועוד כמה נעימות בלתי נשכחות). לו-דק, כפי שהוא יוצא בדיסק הזה, הוא אדם ציני ומר, שיכור, זיין, רמאי.. ובגדול, חרא של בנאדם. ללא ספק, אדם שקל להזדהות איתו. ההגשה שלו היא ביטוי מובהק של מה שהוא - היא איטית, לא סדירה, מגוכחת ולעגנית. חוצמזה יש לו מבטא רוסי כבד. בגדול, יש קורלציה מטורפת בין ההפקה, הקול והמסר. הכל מתנקז לאותו נהר של חרא. ההרגשה בגדול שהדיסק הזה מכניס בי היא שהעולם מסריח אז אפשר לעשות מה שבזין. הליריקה של לו-דק היא משהו שאי אפשר להתעמק בו יותר מדי... זה לא הרקליטוס או מה שמו בודלר... אבל זה קולע לחלוטין. הדיסק פותח במילים 'rappers are all RICH..' ואז, לאחר כמה איזכורים של ראפרים-חברים, שכאילו קבורים במזומנים.. הוא ממשיך 'sittin a big room, like paul and the raven, countin dough, half shaven, tryin to get the first boat out of shalem' כשהסיפור ממשיך לתאר את העושר האינסופי שלו ושל החברים שלו. השיר פשוט מהווה קונטרסט לעוני שבו הוא חי. הוא יורד על עצמו.. זה מצחיק וזה כנה וזה ציני כמו שאין כבר באיזור. לאורך כל הדיסק הארסיות הזו לא שוככת. בשיר אחד, למשל, לו-דק מזכיר לא לשכוח להעמיד פנים שאנחנו מקשיבים למילים. בשיר אחר, הוא מתפייט על אהבה - 'i love to hate, love talkin shit, for the love of debate [...] i never said i love you girl, i said i wish i didn't hate you, oh, and what is love? love is the morning breath of the hormone system, love is a weapon - grap my pistol'. והוא ממשיך, מדבר על זה שאהבה היא להומואים, אהבה היא לטיפשים, וכו'. יש עוד הרבה שורות שאני זוכר הרבה אחרי שהפסקתי לשמוע תדיסק: 'drugs kill, drugs kill fear, fear kills people.. flippin like eggs in a sizzling pan', או - 'i set if off.. my dick dissapears from vision, you pay for contact, high heels and extract my jizm, i make hardcore shit, all while yar kissin, unless i'm lazy with my boots all pissey, not another macho man, savage sarcasm, spank you to orgasm, then degrade you and degrade you again'. החלקים הטובים של הכתיבה שלו כוללים נושאים אהובים כמו השפלת נשים ושינאה חופשית (יש שיר נגד היפים). הסיפורים ממשיכים, ומספרים על איך הוא מזיין נשים נשואות בזמן שבעליהם בחדר כושר. זה מצחיק לאללה. בדיסק מתארך ג'ק פרוגרסו, שהוא כמו גירסה דוחה יותר של נקרו או קייג'. הדמיון שלו הוא הרבה יותר חולני מנקרו, והפלואו שלו נשמע כמו קולות של סרטי אימה. האמת, הוא מצטייר כמשהו אובר-תיאטרלי בהתחלה, אבל הוא מתאים בסבבה לדיסק. הבתים שלו מלאים בסיפורים על רוצחים שמתלבשים בבגדי ליצן ואוכלים ילדים קטנים. זה עיניין של טעם.. אם מאזין יסתדר עם ג'ק. בכל אופן, הוא הסייד קיק המושלם ללו-דק. עוד אורחים פורחים בדיסק: מק לית'ל, בריז איוופלואין, פראמאנט. כולם באים בבתים די מפציצים, מק ביחוד. הבנאדם פשוט עילוי גדול. זהו.. הדיסק נגמר באאטרו טריפטיכון, עם ירידות לא נורמליות על מבקרים וכל מיני מילים ברוסית שאנלא יודע מה הן אומרות. דיסק מאוד מומלץ. אני מאוד אוהב אותו, אבל אני לא יכול להבטיח שהוא יקלע לטעם של אפילו מיאית מבאי הפורום. בכל זאת, זה דיסק מעניין, שאני מרגיש שמביא הרבה סטייל פרספקטיבה שאף אחד עדיין לא עושה בראפ.. מין פסימיות נפוצה שלא מבוטאת מספיק.
(ולא סייק, לא בגלל השנאת נשים וכו'...)