פשוט מדהים, כרגיל. + ../images/Emo32.gif
אני כל כך נהנה מהביצוע שלך, פשוט כיף לראות. כמובן שהתמונות בהתאם. אגב, אם לוקחים את הנקודות השנייה והשלישית, וממשיכים את הקו המחבר ביניהן באותו הכיוון צפונה במקום לפנות צפון מערבה (ימינה, לפי הנתיב של גרב), ועל-ידי כך מגיעים ישר לאזור הגבוה יותר של האלפים והקרחונים, נגיע לאותו מקום בו שהיתי בחופשתי האחרונה, עד לפני שלושה ימים, כשחזרתי למילאנו ולארץ. למקום קוראים Saas Fee, מקום מדהים. הכניסה למכוניות אסורה, מחנים אותן בחניון בפאתי העיירה, ונכנסים רגלית או בעזרת מונית חשמלית זעירה, אחת מיני מעטות. העיירה עצמה נמצאת בגובה של כ-2000 מטר כמדומני, ומוקפת בכמה מהפסגות הגבוהות בשוויץ. בעיר עצמה יצאתי לרוץ במשך החופשה, ואחרי 2 ק"מ כבר נגמר לי האוויר. עד כדי כך האוויר שם דליל. פדלאה מוחלטת אני לא, רק קצת... טיפסנו על פסגת הר הנקרא Mittahorn בגובה של 3300 מטר לערך מעל פני הים. הטיפוס הוא תלול ביותר, למעשה ממש טיפוס צוקים בקצהו העליון. בחלק האחרון של הטיפוס השרירים כואבים, הנשימה כושלת, אתה תלוי על קיר, ואם אתה מסתכל 80 מעלות למטה, אתה רואה את הק"מ וחצי שיש לך ליפול. הכבלי אבטחה שיפרו את המצב הפסיכולוגי רק במעט. יום לאחר מכן, עשינו סקי-קיץ באתר הפעיל כל השנה, על צלע ההר הגבוה המשקיף על כל האזור, Alallin, 4027 מטר מעל פני הים. הסקי עצמו בסביבות 3800 מטרים. יום לאחר מכן, טיפוס רגלי לפסגת הAlallin, עם נוף מדהים שרואים בד"כ רק בהנמכה או בטיפוס לציריך או ג'נבה. ובכל הסיפור הזה, דבר אחד לא מסתדר... 3300 מטר =~ 9900 רגל. 3800 מטר =~ 11400 רגל. 4000 מטר =~ 12000 רגל. חמצן לא היינו צריכים. אפילו מעיל לא, קרינת השמש שם חזקה להחריד, ונשרפתי בפניי בהתאם. סתם מפונקים הנוסעים האלה, לא מוכנים לנשום בתקלת דיחוס מעל גובה 10. בפעם הבאה שהולך לי לחץ בקבינה, אני מנמיך לגובה 14, לא רגל ולא אצבע אחת מתחת. מי שלא נאה לו - שיחנק. עד כאן "הכה את המומחה" להיום.