LED ZEPPELIN-PRESENCE
השנה היא 1976, שנה אחרי שהוציאו החבר'ה המופלאים הללו את יצירת המופת PHYSICAL GRAFFITI והשנה בה יצא הסרט התיעודי THE SONG REMAINS THE SAME המתעד מיספר הופעות שלהם מרחבי ארה"ב בשנות ה-70, הסרט לא משהו וכך גם רמת ביצוע השירים בו אבל אני דווקא אהבתי, לפחות חלק. בשנה הזאת(1976) מוציאים החבר'ה את האלבום שאותו אסקור כעת שניקרא PRESENCE(נוכחות) ובו החבר'ה בהחלט מראים נוכחות ועושים אלבום שהוא יותר חזרה לשורשי הרוק-בלוז וכמובן חזרה לסאונד ההתחלתי והכבד יותר, אלבום זה אף עולה על קודמו. בשנה הנ"ל עובר רוברט פלאנט תאונת דרכים בה נהרג בנו קאראק בן ה-6 ופלאנט עצמו ניפצע בה קשה ומגיע להקלטות כשרגלו מגובסת וזאת הסיבה לכך שהחבר'ה לא מופיעים כבר שנה באותו זמן וימשיכו לא להופיע עוד 3 שנים. וכעת נעבור לסקירת האלבום: 1.ACHILLES LAST STAND-כידוע השיא יכול להגיע גם בהתחלה ובמיקרה הנוכחי זה מה שקורה! זה השיר בו החבר'ה מגיעים לשיאם: השיר ניפתח עם קטע גיטרה שמיימי שגם מסיים את האלבום ובכך סוגר מעגל והוא מבית היוצר של ג'ימי "המכשף" פייג' שבמהלך השיר גם נותן סולואים סוחטים וקורעי לב כשפלאנט שר על כל מיני דברים שראה בחוויותיו במידבר מלווים באיזכורים על המיתולוגיה היוונית לדוגמא: FOR THE MIGHTY ARMS OF ATLAS HOLD THE HEAVENS FROM THE EARTH ובהמשך פלאנט מגיע לשיא איכויותיו הווקאליות וכמובן שגם ג'ון בונהאם מגיע כאן לשיא ונותן תיפופים רועמים ומהירים כאילו הבנאדם על ספידים! השיר נימשך כעשר וחצי דקות וזהו אחד השירים הטובים אם לא הכי טוב של לד זפלין אי פעם! פשוט פנינה אמיתית! 2.FOR YOUR LIFE-נירגעים קצת ועוברים לבלוז מחוספס ויפה שהגיטרה של פייג' מנסרת את מיתריה ופלאנט מנסר את מיתרי קולו ונוצר פה שיר בלוזי ויפהפה שבהחלט לא מאכזב אחרי המפץ הגדול בהתחלה ומכניס אותך לאוירת האלבום ומכין אותך להמשך. 3.ROYAL ORLEANS-שיר שכזה אף אחד בטח לא ציפה לישמוע באלבום של לד זפלין כי זהו שיר שהוא יותר בלוזי ושורשי ועם זאת גם יותר רך וממשיך למעשה את הכיוון של השיר הקודם ונישמע נורא נחמד אך השיר שיבוא אחריו נישמע הרבה יותר טוב. 4.NOBODY'S FAULT BUT MINE-והפעם עוברים לבלוז יותר כבד שמזכיר יותר את הסאונד ההתחלתי של לד זפלין, הגיטרות חורקות לאורך כל השיר ונישמעות מהדהדות לאורך כולו ופלאנט נותן את הטון ובאמצע השיר מיצטרפת המפוחית וסולו גיטרה נחמד ובסה"כ זה שיר חזק! 5.CANDY STORE ROCK-מהבלוז הכאסחיסטי של השיר הקודם עוברים לפולק-רוק שקט יותר ועדין יותר אבל עדיין אצל לד זפלין כמו אצל לד זפלין פנינות זה פנינות וגם הפנינה הזאת שהיא יותר נחבאת אל הכלים אבל אם רק תיתנו לה הזדמנות היא כבר תוכיח את עצמה. 6.HOTS ON TO NOWHERE-אחד לפני הסוף והחבר'ה בוחרים להשתעשע קצת עם המוזיקה אבל עדיין להישמע טוב עם הנהנהנהנהנהנה-יה לקראת סוף השיר, למרות שזה הקטע החלש באלבום זה עדיין קטע שלא נופל מהאחרים, לפחות חלק מהם. 7.TEA FOR ONE-השיר השביעי הוא השיר שחותם את האלבום הניפלא והכ"כ לא מוערך הזה, בהתחלה כששמעתי אותו פשוט הייתי בשוק מיופיו! ניפתח בריף גיטרה בלוזי ועם מיקצב בלוזי, נימשך עם סולו קטן של פייג' ואז מגיע המיפנה: השיר הופך לבלוז איטי ושקט שסך כל כולו הוא 9:45 דקות ויש לציין שהשיר הזה מזכיר את SINCE I'VE BEEN LOVING YOU ומוגדר בעיניי כממשיך דרכו שהרי ברור שהקודם יותר טוב אבל גם זה נורא יפה וזהו בלוז איטי ושקט ומלווה בסולואים בלוזיים וקורעי לב של ג'ימי פייג' הנשמה. ואני אומר לכם חבר'ה: ככה חותמים אלבום כמו שצריך! ובסיכומו של דבר רק אמליץ לכם לישמוע את האלבום הלא מוערך הזה ושלא בצדק כדי שתבינו מהי ערכה של יצירת מופת שכזאת. זהו ללא ספק אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו ללד זפלין וללהקות רוק בפרט וזהו האלבום האחרון הטוב שהוציאו לד זפלין שהרי ב-1979 יצא אלבומם האחרון IN THROUGH THE OUTDOOR שהיה באמת גרוע ועדיף היה אם זה היה אלבום הסיום של הלהקה כי אתם יודעים עדיף ליפרוש בשיא...ואתם יודעים...חובה לישמוע את יצירת המופת הזאת כי הגיע הזמן שאנשים יתחילו להעריך גם את האלבומים האחרים של לד זפלין מלבד 4 הראשונים.
השנה היא 1976, שנה אחרי שהוציאו החבר'ה המופלאים הללו את יצירת המופת PHYSICAL GRAFFITI והשנה בה יצא הסרט התיעודי THE SONG REMAINS THE SAME המתעד מיספר הופעות שלהם מרחבי ארה"ב בשנות ה-70, הסרט לא משהו וכך גם רמת ביצוע השירים בו אבל אני דווקא אהבתי, לפחות חלק. בשנה הזאת(1976) מוציאים החבר'ה את האלבום שאותו אסקור כעת שניקרא PRESENCE(נוכחות) ובו החבר'ה בהחלט מראים נוכחות ועושים אלבום שהוא יותר חזרה לשורשי הרוק-בלוז וכמובן חזרה לסאונד ההתחלתי והכבד יותר, אלבום זה אף עולה על קודמו. בשנה הנ"ל עובר רוברט פלאנט תאונת דרכים בה נהרג בנו קאראק בן ה-6 ופלאנט עצמו ניפצע בה קשה ומגיע להקלטות כשרגלו מגובסת וזאת הסיבה לכך שהחבר'ה לא מופיעים כבר שנה באותו זמן וימשיכו לא להופיע עוד 3 שנים. וכעת נעבור לסקירת האלבום: 1.ACHILLES LAST STAND-כידוע השיא יכול להגיע גם בהתחלה ובמיקרה הנוכחי זה מה שקורה! זה השיר בו החבר'ה מגיעים לשיאם: השיר ניפתח עם קטע גיטרה שמיימי שגם מסיים את האלבום ובכך סוגר מעגל והוא מבית היוצר של ג'ימי "המכשף" פייג' שבמהלך השיר גם נותן סולואים סוחטים וקורעי לב כשפלאנט שר על כל מיני דברים שראה בחוויותיו במידבר מלווים באיזכורים על המיתולוגיה היוונית לדוגמא: FOR THE MIGHTY ARMS OF ATLAS HOLD THE HEAVENS FROM THE EARTH ובהמשך פלאנט מגיע לשיא איכויותיו הווקאליות וכמובן שגם ג'ון בונהאם מגיע כאן לשיא ונותן תיפופים רועמים ומהירים כאילו הבנאדם על ספידים! השיר נימשך כעשר וחצי דקות וזהו אחד השירים הטובים אם לא הכי טוב של לד זפלין אי פעם! פשוט פנינה אמיתית! 2.FOR YOUR LIFE-נירגעים קצת ועוברים לבלוז מחוספס ויפה שהגיטרה של פייג' מנסרת את מיתריה ופלאנט מנסר את מיתרי קולו ונוצר פה שיר בלוזי ויפהפה שבהחלט לא מאכזב אחרי המפץ הגדול בהתחלה ומכניס אותך לאוירת האלבום ומכין אותך להמשך. 3.ROYAL ORLEANS-שיר שכזה אף אחד בטח לא ציפה לישמוע באלבום של לד זפלין כי זהו שיר שהוא יותר בלוזי ושורשי ועם זאת גם יותר רך וממשיך למעשה את הכיוון של השיר הקודם ונישמע נורא נחמד אך השיר שיבוא אחריו נישמע הרבה יותר טוב. 4.NOBODY'S FAULT BUT MINE-והפעם עוברים לבלוז יותר כבד שמזכיר יותר את הסאונד ההתחלתי של לד זפלין, הגיטרות חורקות לאורך כל השיר ונישמעות מהדהדות לאורך כולו ופלאנט נותן את הטון ובאמצע השיר מיצטרפת המפוחית וסולו גיטרה נחמד ובסה"כ זה שיר חזק! 5.CANDY STORE ROCK-מהבלוז הכאסחיסטי של השיר הקודם עוברים לפולק-רוק שקט יותר ועדין יותר אבל עדיין אצל לד זפלין כמו אצל לד זפלין פנינות זה פנינות וגם הפנינה הזאת שהיא יותר נחבאת אל הכלים אבל אם רק תיתנו לה הזדמנות היא כבר תוכיח את עצמה. 6.HOTS ON TO NOWHERE-אחד לפני הסוף והחבר'ה בוחרים להשתעשע קצת עם המוזיקה אבל עדיין להישמע טוב עם הנהנהנהנהנהנה-יה לקראת סוף השיר, למרות שזה הקטע החלש באלבום זה עדיין קטע שלא נופל מהאחרים, לפחות חלק מהם. 7.TEA FOR ONE-השיר השביעי הוא השיר שחותם את האלבום הניפלא והכ"כ לא מוערך הזה, בהתחלה כששמעתי אותו פשוט הייתי בשוק מיופיו! ניפתח בריף גיטרה בלוזי ועם מיקצב בלוזי, נימשך עם סולו קטן של פייג' ואז מגיע המיפנה: השיר הופך לבלוז איטי ושקט שסך כל כולו הוא 9:45 דקות ויש לציין שהשיר הזה מזכיר את SINCE I'VE BEEN LOVING YOU ומוגדר בעיניי כממשיך דרכו שהרי ברור שהקודם יותר טוב אבל גם זה נורא יפה וזהו בלוז איטי ושקט ומלווה בסולואים בלוזיים וקורעי לב של ג'ימי פייג' הנשמה. ואני אומר לכם חבר'ה: ככה חותמים אלבום כמו שצריך! ובסיכומו של דבר רק אמליץ לכם לישמוע את האלבום הלא מוערך הזה ושלא בצדק כדי שתבינו מהי ערכה של יצירת מופת שכזאת. זהו ללא ספק אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו ללד זפלין וללהקות רוק בפרט וזהו האלבום האחרון הטוב שהוציאו לד זפלין שהרי ב-1979 יצא אלבומם האחרון IN THROUGH THE OUTDOOR שהיה באמת גרוע ועדיף היה אם זה היה אלבום הסיום של הלהקה כי אתם יודעים עדיף ליפרוש בשיא...ואתם יודעים...חובה לישמוע את יצירת המופת הזאת כי הגיע הזמן שאנשים יתחילו להעריך גם את האלבומים האחרים של לד זפלין מלבד 4 הראשונים.
