סבתא רותרות
New member
Le Relais de L'Entrecote
rue Marbeuf 15, Paris 8 קצת היסטוריה על כל המוטציות של מסעדות ה"אנטרקוט" בפריז: המקורית, נקראת le relais de venice ונמצאת בבולברד פרר, ליד הפורט מאיו. הייתה שייכת לשתי אחיות שהאגדה העירונית אומרת שלפני שהיו מסעדניות, משהו כמו לפני 50 שנה, ניהלו בורדל שהיה מקום מפגשם של כל המי ומי הפריזאיים, כולל אנשי שלטון. כשהחליטו לפרוש מהמקצוע העתיק בעולם, מקורביהן, שרצו לשמור על פיותיהן נצורים, סייעו להם בכספים ורשיונות לפתוח את המסעדה המפורסמת. לפני כ-15 שנה, נפל דבר בין שתי האחיות, הן נפרדו והאחות שפרשה פתחה את המסעדה ברחוב מרבף, ולפני מספר שנים לא רב פתחה לה סניף בגדה השמאלית, ליד סט' ז'רמן, ברחוב סט' בנואה. בין לבין קמו מסעדות שונות בשם ל'אנטרקוט שרצו לרכב על גל ההצלחה, אך בינן לבין המקוריות, אין שום דמיון. אז להיזהר - ללכת רק לאחת מהשלוש שציינתי. כל השאר בלוף. מבין השלוש, זאת של פורט מאיו וזאת של מרבף, כמעט באותה רמה. זו בגדה השמאלית, קצת מזייפת, אבל מי שלא ממש מכיר, ייהנה גם שם מאד, בעיקר אם הוא גר או עובר בסביבה ומתעצל להתרחק. הקונצפט הוא פשוט: ארוחה קבועה של סלט ירוק קטן ממבחר סוגי חסה עם אגוזים ועם רוטב מצוין, אנטרקוט ברוטב חרדל, שמנת ואסטרגון, פרוס לפרוסות לרוחב הסטייק וצ'יפס דקיקים, פריכים ומצויינים. כל אשר על הסועד לבחור זה את רמת העשייה של הבשר. אשר לזו, קבלו טיפ: הבשר נמס בפה, כמעט כמו פילה,כשמזמינים אותו רייר. מדיום עדיין טוב, אבל פחות. מי שאוכל רק וול דאן, שלא יילך. לאלה שלא אוכלים בשר, שימו לב - אין שום אופציה לאכול משהו אחר. הסוד של המקום - זה הרוטב. כל הניסיונות לחקותו בפריז, ובמסעדות אחרות בשם זה במקומות כמו מונפלייר, ז'נבה ועוד - עולים בתוהו. זה רק מתקרב לדבר האמיתי. רק שתי האחיות מכירות את הנוסחא המנצחת. עוד דבר - אין אפשרות להזמין שולחנות. תמיד משתרכים, בשלושת המסעדות, תורים מפה ועד להודעה חדשה. אז גם לגבי זה יש לי טיפ: יש שלושה מועדים משך היום בו הסיכוי סביר לא לעמוד בתור: 1220, 1340, 1850. בדוק על אחריותי. היום הגיע אלינו הבן, די בהפתעה, לפגישת עסקים. ה"ילד" שמגיל 6 נהג לאכול שם, הודיע שהולכים לאנטרקוט. הלכנו לזו ברחוב מרבף כי זה במרחק הליכה מהדירה. קצת פספסנו את הטיפ של עצמי, הגענו ב-1930, כי הבנים התעכבו עם טלפונים ועמדנו בתור 45 דקות!!! ולא נטשנו ולא הצטערנו. ברגע שאתה מתיישב, אחרי שנים ומאות ארוחות במסעדה הזו או בשנייה, אתה מרגיש שהגעת הביתה: אתה יודע מה בדיוק אתה עומד לקבל וכמה גדולה תהיה ההנאה. אחרי 40 שנה - טעם הרוטב נשאר כשהיה, הצ'יפס מעלפים, והבשר נמס בפה. לאלה שלא מכירים, אל תיבהלו: בהגשה הראשונה מקבלים רק חצי מהאנטרקוט ומלא צ'יפס, וכשהצלחת מתרוקנת מגיעה ההגשה השנייה, עם עוד חצי אנטרקוט ועוד מלא צ'יפס. וכשזה נגמר, נשארים עם טעם של עוד, ומנגבים את הרוטב בבגט הטרי. מה שנותר לבחור בסוף הארוחה הוא הקינוח, מתוך מבחר של כ-15 קינוחים שונים, אחד יותר מוצלח מהשני. אנחנו לקחנו מונט בלאן, קינוח על בסיס מחית ערמונים וקצפת, וואשרין Vacherin, עיגול מרנג, עליו גלידה וניל, עוד מרנג, גלידת פרלינה ומעל הכל קצפת, שבבי שקדים קלויים וסירופ שוקולד חם....(אני ויתרתי על הסירופ - יש גבול לתעלול - וקיבלתי נזיפה מהמלצרית: לא חבל, היא אמרה?). אגב בקיץ, אפשר לקבל את אותה קונסטרוקציה אבל על בסיס גלידת פטל (פרמבואז) ובמקום הסירופ שוקולד, קולי פירות יער אדומים. על זה אני לעולם לא מוותרת... מחירים: התפריט הבסיסי (סלט, בשר, צ'יפס) - 23 יורו. קינוחים - כ-6 יורו. יין הבית, 75 ס"ל, 18 יורו. סה"כ ל-3 איש, כולל שרות: 104 יורו. התענוג - חופשי. מומלץ, מומלץ, מומלץ, - לדעתי, הארוחה הכי טובה בפריז מבחינת יחסי עלות/תמורה. וזה טעים!!!!!!! וחוץ מזה, מאות אנשים שעומדים בתור למסעדה, עשרות שנים,365 יום בשנה, בצהריים ובערב, בגשם וברוח ובשרב - ותמיד חוזרים לשם, אינם טועים. סירן, לשאלתך, פה אין תפריט באנגלית, כי אין תפריט בכלל. יש רק תפריט קינוחים, כתוב בכתב יד קטן בצרפתית, שגם מי שבקי בשפה, מתקשה לקרוא... אבל היות והכל מעולה, על מה שתשים את האצבע, תתמוגג.
rue Marbeuf 15, Paris 8 קצת היסטוריה על כל המוטציות של מסעדות ה"אנטרקוט" בפריז: המקורית, נקראת le relais de venice ונמצאת בבולברד פרר, ליד הפורט מאיו. הייתה שייכת לשתי אחיות שהאגדה העירונית אומרת שלפני שהיו מסעדניות, משהו כמו לפני 50 שנה, ניהלו בורדל שהיה מקום מפגשם של כל המי ומי הפריזאיים, כולל אנשי שלטון. כשהחליטו לפרוש מהמקצוע העתיק בעולם, מקורביהן, שרצו לשמור על פיותיהן נצורים, סייעו להם בכספים ורשיונות לפתוח את המסעדה המפורסמת. לפני כ-15 שנה, נפל דבר בין שתי האחיות, הן נפרדו והאחות שפרשה פתחה את המסעדה ברחוב מרבף, ולפני מספר שנים לא רב פתחה לה סניף בגדה השמאלית, ליד סט' ז'רמן, ברחוב סט' בנואה. בין לבין קמו מסעדות שונות בשם ל'אנטרקוט שרצו לרכב על גל ההצלחה, אך בינן לבין המקוריות, אין שום דמיון. אז להיזהר - ללכת רק לאחת מהשלוש שציינתי. כל השאר בלוף. מבין השלוש, זאת של פורט מאיו וזאת של מרבף, כמעט באותה רמה. זו בגדה השמאלית, קצת מזייפת, אבל מי שלא ממש מכיר, ייהנה גם שם מאד, בעיקר אם הוא גר או עובר בסביבה ומתעצל להתרחק. הקונצפט הוא פשוט: ארוחה קבועה של סלט ירוק קטן ממבחר סוגי חסה עם אגוזים ועם רוטב מצוין, אנטרקוט ברוטב חרדל, שמנת ואסטרגון, פרוס לפרוסות לרוחב הסטייק וצ'יפס דקיקים, פריכים ומצויינים. כל אשר על הסועד לבחור זה את רמת העשייה של הבשר. אשר לזו, קבלו טיפ: הבשר נמס בפה, כמעט כמו פילה,כשמזמינים אותו רייר. מדיום עדיין טוב, אבל פחות. מי שאוכל רק וול דאן, שלא יילך. לאלה שלא אוכלים בשר, שימו לב - אין שום אופציה לאכול משהו אחר. הסוד של המקום - זה הרוטב. כל הניסיונות לחקותו בפריז, ובמסעדות אחרות בשם זה במקומות כמו מונפלייר, ז'נבה ועוד - עולים בתוהו. זה רק מתקרב לדבר האמיתי. רק שתי האחיות מכירות את הנוסחא המנצחת. עוד דבר - אין אפשרות להזמין שולחנות. תמיד משתרכים, בשלושת המסעדות, תורים מפה ועד להודעה חדשה. אז גם לגבי זה יש לי טיפ: יש שלושה מועדים משך היום בו הסיכוי סביר לא לעמוד בתור: 1220, 1340, 1850. בדוק על אחריותי. היום הגיע אלינו הבן, די בהפתעה, לפגישת עסקים. ה"ילד" שמגיל 6 נהג לאכול שם, הודיע שהולכים לאנטרקוט. הלכנו לזו ברחוב מרבף כי זה במרחק הליכה מהדירה. קצת פספסנו את הטיפ של עצמי, הגענו ב-1930, כי הבנים התעכבו עם טלפונים ועמדנו בתור 45 דקות!!! ולא נטשנו ולא הצטערנו. ברגע שאתה מתיישב, אחרי שנים ומאות ארוחות במסעדה הזו או בשנייה, אתה מרגיש שהגעת הביתה: אתה יודע מה בדיוק אתה עומד לקבל וכמה גדולה תהיה ההנאה. אחרי 40 שנה - טעם הרוטב נשאר כשהיה, הצ'יפס מעלפים, והבשר נמס בפה. לאלה שלא מכירים, אל תיבהלו: בהגשה הראשונה מקבלים רק חצי מהאנטרקוט ומלא צ'יפס, וכשהצלחת מתרוקנת מגיעה ההגשה השנייה, עם עוד חצי אנטרקוט ועוד מלא צ'יפס. וכשזה נגמר, נשארים עם טעם של עוד, ומנגבים את הרוטב בבגט הטרי. מה שנותר לבחור בסוף הארוחה הוא הקינוח, מתוך מבחר של כ-15 קינוחים שונים, אחד יותר מוצלח מהשני. אנחנו לקחנו מונט בלאן, קינוח על בסיס מחית ערמונים וקצפת, וואשרין Vacherin, עיגול מרנג, עליו גלידה וניל, עוד מרנג, גלידת פרלינה ומעל הכל קצפת, שבבי שקדים קלויים וסירופ שוקולד חם....(אני ויתרתי על הסירופ - יש גבול לתעלול - וקיבלתי נזיפה מהמלצרית: לא חבל, היא אמרה?). אגב בקיץ, אפשר לקבל את אותה קונסטרוקציה אבל על בסיס גלידת פטל (פרמבואז) ובמקום הסירופ שוקולד, קולי פירות יער אדומים. על זה אני לעולם לא מוותרת... מחירים: התפריט הבסיסי (סלט, בשר, צ'יפס) - 23 יורו. קינוחים - כ-6 יורו. יין הבית, 75 ס"ל, 18 יורו. סה"כ ל-3 איש, כולל שרות: 104 יורו. התענוג - חופשי. מומלץ, מומלץ, מומלץ, - לדעתי, הארוחה הכי טובה בפריז מבחינת יחסי עלות/תמורה. וזה טעים!!!!!!! וחוץ מזה, מאות אנשים שעומדים בתור למסעדה, עשרות שנים,365 יום בשנה, בצהריים ובערב, בגשם וברוח ובשרב - ותמיד חוזרים לשם, אינם טועים. סירן, לשאלתך, פה אין תפריט באנגלית, כי אין תפריט בכלל. יש רק תפריט קינוחים, כתוב בכתב יד קטן בצרפתית, שגם מי שבקי בשפה, מתקשה לקרוא... אבל היות והכל מעולה, על מה שתשים את האצבע, תתמוגג.
